ד"ר איתמר דרורי

ד"ר
ד"ר איתמר דרורי
טלפון: 
פקס: 
דוא"ל: 
משרד: 
שעות קבלה: 

פירסומים

ספרים 

  1. איתמר דרורי, גאולה תימנית ועבריות חדשה: על הרומן 'יעיש' לחיים הזז, רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ד.

  2. איתמר דרורי, חיים הזז: ביוגרפיה, המכון למורשת בן גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב (התקבל לפרסום). 

 

מאמרים ופרקים בספרים 

  1. איתמר דרורי, 'דמה בן נתינה', בתוך: יואב אלשטיין, אבידב ליפסקר ורלה קושלבסקי (עורכים), סיפור עוקב סיפור: אנציקלופדיה של הסיפור היהודי, כרך ב', רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט, עמ' 214-183. 

  2. איתמר דרורי, 'פרה שומרת שבת', בתוך: יואב אלשטיין, אבידב ליפסקר ורלה  קושלבסקי (עורכים), סיפור עוקב סיפור: אנציקלופדיה של הסיפור היהודי, כרך ב', רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט, עמ' 274-251.

  3. איתמר דרורי, 'מעשה ברוריה', בתוך: יואב אלשטיין ואבידב ליפסקר (עורכים), סיפור עוקב סיפור: אנציקלופדיה של הסיפור היהודי, כרך שלישי, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג, עמ' 154-115.

  4. Itamar Drori, "The Beruriah Incident: Tradition of Exclusion as a Presence of Ethical Principles", Pardes: Journal of the Association of Jewish Studies (Berlin) 20 (2014), pp. 99-116

  5. Itamar Drori, 'Four Species in Literature', in: Allison, Jr., Dale C. Walfish, B. D. et al. (ed.), Encyclopedia of the Bible and Its Reception (EBR), vol. 9, Berlin: Walter de Gruyter, 2014, pp. 561-562

  6. Itamar Drori,  'Fringes in Literature', in: Allison, Jr., Dale C. Walfish, B. D. et al. (ed.), Encyclopedia of the Bible and Its Reception (EBR), vol. 9, Berlin: Walter de Gruyter, 2014, pp. 750-752

  7. Itamar Drori, 'Gehinnom (Gehenna) in Literature', in: Allison, Jr., Dale C. Walfish, B. D. et al. (ed.), Encyclopedia of the Bible and Its Reception (EBR), vol. 9, Berlin: Walter de Gruyter, 2014, pp. 1078-1080

 

מאמרים (התקבלו לפרסום) 

  1. איתמר דרורי, "בבל כפנטזיה, כתסביך וכממשות: על 'מפריח היונים לאלי עמיר", מכאן, אוניברסיטת בן גוריון.  

  2. איתמר דרורי "שובו של המחבר: על 'פעמון ורימון' מאת חיים הזז", מחקרי ירושלים בספרות עברית כח.

  3. איתמר דרורי, 'מות בלעם', בתוך: יואב אלשטיין ואבידב ליפסקר (עורכים), סיפור עוקב סיפור: אנציקלופדיה של הסיפור היהודי, כרך רביעי, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן (20 עמ').

 

הרצאות בכנסים מדעיים

  1. "ארמית ולשונות זרות בגרסאות הסיפור על מות בלעם", מסביב לנקודה: הלשונות, הספרויות והתרבויות של היהודים, כנס בינלאומי (אוניברסיטת בר אילן, 17 בדצמבר 2012).

  2. "'מקוה ישראל' לר' ישראל קוֹשְׂטָא (1851) – המקראה העברית הראשונה לתלמידי בתי-הספר היהודיים בליוורנו", הקונגרס העולמי הששה-עשר למדעי היהדות (29 ביולי 2013, האוניברסיטה העברית, ירושלים).

  3. "העבריוּת התימנית של חיים הזז: שאלות של שפה וזהות ביעיש", קולוקוויום ספרויות היהודים (18 ביוני 2013, המחלקה לספרות עם ישראל, המרכז ליידיש, אוני' בר אילן).

קורסים

גם סיפורים מתגלגלים: גלגולי תימות בספרות העברית והיהודית (סמינריון והרצאה) (שלישי, 9:30-8:00)

בקורס זה נכיר את מושגי היסוד של מתודת המחקר התימטולוגית של הספרות היהודית, שפותחה על ידי אלשטיין וליפסקר, בצד יסודות בסיסיים של חקר הפולקלור והספרות המשווה. באמצעות כלים אלה נקרא טקסט סיפורי מגוון מתקופות שונות (מהמקרא ועד לספרות החדשה) קריאה דיאכרונית וסינכרונית, נתוודע אל צורות הארגון של סדרות סיפוריות שונות ונערוך היכרות בסיסית עם מפעלי האיסוף הגדולים של מ"י ברדיצ'בסקי, ל' גינצבורג, ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי ועוד. 

 

הליכה אל הפריפריה בפרוזה העברית: הזז, הנדל, עוז, גרוסמן ויהושוע (שני, 9:30-8:00)

בקורס זה נעסוק בסיפורים בהם מבצע הכותב אקט של הליכה מן המרכז התרבותי, הסוציו-אקונומי והגיאוגרפי אל אזורי הפריפריה של החברה הישראלית. באמצעות קריאה צמודה במבחר טקסטים מיצירותיהם של ח' הזז, י' הנדל, ע' עוז, א"ב יהושוע ואחרים, ננסה לעמוד על היבטים תרבותיים ופוליטיים של תופעה זו, תוך הפניית קשב מיוחד אל קווי המיתאר הפואטיים הייחודיים באמצעותם מושמעים הקולות הפריפריאליים ה'אחרים'.

 

סופרים כסוכני תרבות: קריאה בשלוש אסופות-סיפור מן המאה הי"ט במזרח (שני, 11:30-10:00)

הקורס עורך היכרות עם שלוש אסופות-סיפור שנתחברו על ידי יהודי ספרד והמזרח במאה הי"ט: מקווה ישראל (1851) לר' ישראל קוסטה מליוורנו, מעשים טובים (1890) לר' שלמה בכור חוצין מבגדד ונטעי שעשועים (1890) לר' שלמה תווינא מכלכותה. תחילה יינתן רקע היסטורי לפעולתם של מאספים אלה ולאקלים התרבותי בו חיברו את ספריהם, אחר כך נקרא קריאה צמודה במדגם מייצג של סיפורים מכל אסופה, ונבחן את שיקולי העריכה של מחברהּ, את סגנון הכתיבה שלו ואת דרכו הייחודית בעיצוב תימות ידועות מן הספרות היהודית. בתוך כך נברר כיצד מחברי-האסופות תפקדו בקהילותיהם למעשה כסוכני-תרבות כפולים: מחד גיסא, כמקדמי רעיונות ההשכלה, הנאורות והמודרנה, ומאידך גיסא כמשמרי המסורת היהודית.

מחקר

תחומי התמחות מדעיים

  1. מאז שנת 2003 משמש עוזר מחקר, חוקר וחבר מערכת בפרויקט האנציקלופדיה של הסיפור היהודי: במסגרת זו אני עוסק בכתיבת ערכים, איתור מקורות, פיענוח כתבי-יד ואיתור דפוסים נדירים וכתבים נדירים. הכרך הרביעי של האנציקלופדיה נמצא כעת בהכנה.

  2. חקר ההיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה מעסיק אותי מאז כתיבת הדוקטורט על הפרוזה של חיים הזז (תשע"א) ועד היום. במסגרת זו אני מלמד ומפרסם מאמרים.

  3. בשנים תשע"א-תשע"ג סייעתי ביד פרופ' אבידֹב ליפסקר (העורך,המעיר וכותב המבוא) בהתקנה מדעית ובהערות ליומן יצחק למדן, כ"י גנזים  (Ms. Cod 196\13456). העבודה על היומן זכתה במענק מחקר מטעם האקדמיה הלאומית למדעים. המהדורה הביקורתית של היומן התקבלה לפרסום בהוצאת אוני' בר אילן  באוקטובר 2013, והיא כעת בהכנה לדפוס.

  4. חקר הסיפור של יהודי המזרח בלשונות היהודים (עברית, ערבית-יהודית) במאה התשע-עשרה – בכלל זה מיפוי הסיפורים מדפוסים ומכתבי יד והתחקות אחר האופנים בהם הם מכוננים תודעה תרבותית.

ספרים

ספרים: 

גאולה תימנית ועבריות חדשה: על הרומן יעיש לחיים הזז, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תשע"ד, 210 עמ'.

 

קישור לדף הספר באתר ההוצאה:

http://www.biupress.co.il/website/index.asp?id=862