פרופ' יהודה רצהבי ז"ל

פרופ' פרופ' יהודה רצהבי ז"ל

קו"ח

פרופ' יהודה רצהבי (1917 – 2009)

 

 

פרופ' יהודה רצהבי נולד בתימן ועלה לארץ ישראל עם הוריו בגיל שבע. את השכלתו האקדמית רכש באוניברסיטה העברית בירושלים במקצועות שפה וספרות ערבית, ספרות עברית ומקרא, וב-1939 הוסמך בתואר מ.א.. מפרוץ מלחמת העולם השנייה ועד קום המדינה פעל בשירותי ההגנה, ומשנת 1948 ועד 1962 שירת במשרד הבטחון. בשנת 1964 נתמנה כמרצה לספרות ימי הביניים ולספרות ערבית יהודית באוניברסיטת בר-אילן, לימד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים והיה חבר האקדמיה ללשון העברית.

מחקריו התפרסו על פני חמישה תחומים: חקר כתבי רב סעדיה גאון, ספרות ימי הביניים הערבית והיהודית, חקר משווה בין שירת הזוהר העברית בתקופת ספרד לבין השירה הערבית, עיוני לשון בשירה העברית ומורשת יהדות תימן לענפיה. בכל אחד מהתחומים היוו מחקריו אבן יסוד וגילוי ראשוני. חיבר מאות מאמרים ועשרות ספרים על נושאים אלה.בין ספריו: ספר המוסר: מחברות ר' זכריה אלצ'אהרי (מבוא, פירוש והערכות) (ירושלים, 1965), שזיכה אותו לראשונה בפרס ביאליק לחכמת ישראל, אוצר לשון הקודש של בני תימן, שזיכה אותו ב'פרס ביאליק' פעם נוספת. בין ספריו הנוספים: אוצר הלשון הערבית בתפסיר רס"ג  (רמת גן, תשמ"ו). בואי תימן: מחקרים ותעודות בתרבות יהודי תימן (ירושלים, תשמ"ח).

בשנת 1996 קיבל את פרס ישראל לחקר לשונות היהודים.  מנימוקי הוועדה: "פרופסור רצהבי הוא מחשובי החוקרים בישראל בכמה תחומים של הספרות העברית ולשונות היהודים, ובכל תחומי מחקרו נזקפים לזכותו מאמר יסוד, גילויים חדשים ומהדורות ראשונות". הקדיש את מרצו לקירוב לבבותיהם של חובבי הספרות העברית לשירת ספרד, באמצעות ילקוטים שונים לשירת ספרד, לשירת תימן, לשירת יהודי המזרח וצפון אפריקה.