אגרת מידע מס' 5 של המחלקה לספרות עם ישראל לחודשים פברואר מרץ 2022

איגרת המידע של המחלקה לספרות עם ישראל

פברואר-מרץ 2022

 

 

פרסומים אקדמיים חדשים

 

ראה אור גיליון 47 של כתב העת 'ביקורת ופרשנות' של המחלקה לספרות עם ישראל בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן

עורכות: פרופ' תמר וולף-מונזון וד"ר ורד טוהר

גיליון 47 של כתב העת של המחלקה ביקורת ופרשנות, בעריכתן של פרופ' תמר וולף-מונזון וד"ר ורד טוהר פותח מתכונת חדשה בכתב העת, המשלבת בין גיליונות המוקדשים לנושא מסוים בהקשר של חקר הספרות והתרבות, לבין גיליונות מאסף, שיתפרסמו בתדירות גבוהה יותר. עטיפתם של גיליונות המאסף תעוטר בעבודתה של הפסלת יוליה סגל "שם, למעלה" (2021), פסל המבטא את הרהוריה על זרימת הזמן ועל הקשר שבין העולם הגשמי לבין העולם העליון.    

השער הראשון של הגיליון יוחד לעיון בשירה, ומאמריו מתמקדים ביצירותיהם של אברהם שלונסקי ואורי צבי גרינברג, ונכללים בו מאמריהם של נירית קורמן, רונה טאוזינגר ורונן שובל.

השער השני יוחד לעיון בפרוזה ובדרמה: חן שטרס בוחנת את עיצוב המרחב, את משמעויותיו המטא‐אסתטיות ואת ייצוג היחסים בין האנושי, החייתי והדומם במבחר סיפורים קצרים של ישעיהו קורן. איתמר דרורי דן  אחר ניסיונותיו העיקשים של נוּרי, גיבור הרומן נער האופניים מאת אלי עמיר, להתערות בחברה הישראלית בשנות החמישים על אף נחיתותו הכלכלית, החברתית והתרבותית כעולה חדש מבגדד. שיקום העצמי החברתי שלו מוצג כתהליך של בנייה-מחדש של זיקות חברתיות בַּמולדת החדשה, כתחליף לַזיקות החברתיות והמשפחתיות שהתרופפו או נותקו עם ההגעה ארצה. רועי הורוביץ חושף לראשונה שלושה מחזות מקראיים של יעקב שבתאי שלא היו ידועים עד כה, 'עסקים', אהבה', 'מלכות' כחלק מקורפוס גדול של מחזות מקראיים של שבתאי, הכולל גם את המחזות  'כתר בראש' ו-'אוכלים'.

השער השלישי של הגיליון יוחד לעיון בתרגום, וליחסים שמתקיימים בין הטקסט המתורגם לטקסט המקור. רחל ויסבורד בוחנת את התרגום כסוג של בין-טקסטואליות, תוך שהיא משווה בין תרגומי מחזותיו של ויליאם שייקספיר בידיהם של אברהם שלונסקי, דוד אבידן, טל ניצן וראובן מירן.  לינה ברוך בוחנת את תפקידם המטפורי, הפואטי והלשוני של התרגום ו'חווית הזר' בשירתם של פאול צלאן ופרידריך הלדרלין ואת האופן בו הם מגדירים ומיישמים את ייעודו של המשורר-מתרגם. קריאה משווה של שני המשוררים מציגה את המושג 'שפת אם' או 'שפת מקור' בשירה כתופעה פתוחה, הטרוגנית ומשתנה. אביבה קרינסקי וגילה שילה משוות בין שני תרגומים לעברית של ספר הילדים הגרמני של מיכאל אנדה מעשה בקערה ובכף, ובוחנות את התפיסות השונות שמנחות אותם – מבחינה חינוכית-דידקטית, על רקע הנורמות החברתיות-ספרותיות והלשוניות של חברת היעד. הפערים בין הגישות מציגים את פעולת התרגום כנעה בין  מאבקים בין תרבותיים  לדיאלוג, המערב מספר קולות יחד.

 

לזכרו המבורך של פרופ' הלל ברזל

מאת פרופ' תמי וולף-מונזון

 

כָּל שִׁיר אֲמִתִּי - הוּא נֵס:

הוּא פְּתִיחַת הַשַּׁעַר וְהַפְשָׁלַת הַוִּילוֹן:

מַשִּׁיב רֵיחוֹת הַנִּיחוֹחַ מִן הַשָּׂדֶה הָאָבוּד:

מֵאִיבֵּי הַנַּחַל וּמִנֶפֶשׁ הַבְּאֵר וְהַקִּילוֹן:

לְשָׁם עָפוֹת צִפֳּרִים בְּעֵינַיִם סְגוּרוֹת:

כָּנָף לְמַטָּה וְכָנָף לָרוֹם - -'

                     (אצ"ג, 'שיר נס השיר')

 

"גם המחקר, כמו השיר – הוא כניסה אל התחום הנסתר. כמו השיר, גם הוא מתהווה מתוך תשוקה גדולה לגִלוּי, לחִשׂוּף. מתוך כמיהה להביא לידי מיצוי את פועלה של הנפש האנושית. וכשמתרחש הנס – ונפתח השער ומופשל הוילון – נדרכים החושים ומתחדדות ההבנות, וחדוות הגילוי – שהייתה נחלתו של החוקר בלבד – הופכת נחלת הרבים.

כל ספר חדש שיוצא לאוויר העולם, הוא מקור של התרגשות ונחת-רוח. יש שלידתו מיוסרת וממושכת, ויש שהיא קלה וטבעית. יש שיוצאות שנים אחדות עד שספר-מחקר בא לידי השלמה, ויש שיוצאים ספרים אחדים של אותו מחבר עד שמסתיימת לה השנה, כי הידע השופע בו נתברך החוקר – עולה על גדותיו ומזין את מחקריו, ובעיקר מבקש הוא להנות את הרבים ולחלוק איתם את העולמות שגילה". 

לפני כשני עשורים פתחתי במלים אלה ערב שהנחיתי לרגל צאת אחד מספריו של מורי פרופ' הלל ברזל, שהתבשרנו בצער, כי נתבקש אתמול לישיבה של מעלה. פרופ' הלל ברזל, חִבֵּר וערך עשרות ספרים, ובמפעלו ההיסטוריוגרפי מיפה את תולדות השירה העברית החדשה, למן שלושים השנים האחרונות של המאה ה-19 ועד לסוף המאה העשרים. - פרויקט מונומנטלי של חוקר אחד, שהיה בן בית בספרות העברית, למן שנת 1963, עת היה הדוקטורנט הראשון שקיבל את התואר באוניברסיטת בר אילן, אותו כתב בהנחייתו של פרופ' ברוך קורצוויל.

לצד היותו חוקר מובהק של הספרות העברית, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל, פרופ' ברזל היה מורה נפלא. מורה בכל רמ"ח אבריו. הוא היה המרצה הראשון שפגשתי כשהגעתי לאוניברסיטת בר אילן, כעתודאית בת 18. מאחר שקיבלתי מהצבא אישור ללימודים רק יומיים לפני תחילת שנת הלימודים, ובינתיים - כל הקורסים כבר התמלאו, לא נותר לי אלא להירשם לקורסים לתארים מתקדמים... כך זכיתי ללמוד אצל פרופ' ברזל כבר בשנת לימודי הראשונה באוניברסיטה. לצד ההלם, הקושי והאתגר, אני זוכרת היטב את חווית ההשתאות שלי מהידע הפנומנלי שלו, מרוחב היריעה העצום, ולצידם – גם מהעין הטובה שלו ומסבר הפנים הנעים, מהפְּניות שלו לכל סטודנט שישב בקורס, מהסבלנות הרבה בה ענה תמיד לשאלות. השיעורים שלו היו סדורים ושיטתיים לתלפיות, חוויה אינטלקטואלית צרופה, ופתוחים לתיאוריות חדשות ולגישות עדכניות. הוא היווה עבורי דגם מופת למרצה באוניברסיטה – שכדאי ללמוד אצלו וממנו.

 

יהי זכרו ברוך.

מפרסומי תלמידי המחלקה:

 

מר אודי מלר, תלמיד מחקר של פרופ' נתן כהן, ברשימה על חיים גורי.

ראה אור במקור ראשון בפברואר 2022.

 

ברכות:

ברכות חמות לד"ר דב הכהן ממרכז סלטי לחקר הלאדינו

על מינויו לוועד המנהל של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.

עלה והצלח דב יקר!

השקות חגיגיות:

באירוע זום מיוחד ומרגש הושקה חוברת היצירות 'קולות מקדם' בעריכת ד"ר איתמר דרורי ובהשתתפות היוצרות והיוצרים ואורחים נוספים.

 

עלון פרסומי חדש של המחלקה עוצב לקראת הימים הפתוחים שנערכו בפברואר:

הרצאת אורח: פרופ' מקסים שרייר, בוסטון קולג', מארגן: פרופ' רומן כצמן, מוזמנות ומוזמנים

להתראות באיגרת המידע הבאה,

באיחולי סמסטר ב' מוצלח,

ברוכות וברוכים החוזרים לשערי הקמפוס !

המשיכו לשלוח לנו מידע !

 

ד"ר ורד טוהר

ראשת המחלקה