פברואר-יוני 2022
יוני 2022
הוצאת "Rugram" פרסמה את הרומן-דיסטופיה מאת דוד מרקיש "אשליה@ קול החליל" ("Иллюзион@ Голос свирели"). הספר מספר על אושר אוניברסלי, כפוי ומבוקר על "כדור הארץ, מהודק במלתעות של תנין ברזל יצוק", האושר, אשר, למרות כוחו העצום, לא יכול להפריע לקיומו של אושר אמיתי, זה שנולד באהבה. דוד מרקיש הוא מחברם של יותר מעשרים ספרים, זוכה מספר פרסים ספרותיים; ספרים רבים שלו תורגמו לעברית ושפות אחרות.
28.06.2022
ב-28 ביוני פרסם כתב העת הפולני Iudaica Russica, המוקדש לספרות ותרבות יהודית וישראלית-רוסית, פרגמנט מהרומן של אלכסנדר לובינסקי "האזור השמור" ("Заповедная зона") מתורגם לפולנית על ידי מירוסלבה מיכלסקה-סוחנק. אלכסנדר לובינסקי הוא מחבר של שני רומנים, "האזור השמור" ו"כרמי הלילה" (2010, "Виноградники ночи") ,שזיכה את הסופר ב"הפרס הרוסי" ("Русская премия"). הסופר פרסם גם כמה אוספי סיפורים, שירים ומסות. הוא אחד המחברים הקבועים בכתב העת המקוון "הצב על האי" ("Черепаха на острове").
24.06.022
ב-24 ביוני יצא הגיליון השני של כתב העת האלקטרוני " ROAR: Russian Oppositional Arts Review". כפי שכתבה העורכת הראשית של המגזין, הסופרת והמשוררת, לינור גורליק, "הטקסטים של הגיליון השני של ROAR מדברים בעיקר על המלחמה – אבל הם מדברים גם על אלימות מערכתית, שבה ספוג הכול שהמשטר הרוסי בא איתו במגע". הגיליון כולל שירים, פרוזה, מוזיקה ויצירות אמנות של כמעט מאתיים מחברים (בהם הישראלים) המוקדשים למלחמה, רדיפות, נושאים של התנגדות אישית לרוע והישרדות למרות תנאים ונסיבות בלתי נסבלים.
24.06.2022
ב-24 ביוני פרסם הסופר אלכסנדר איליצ'בסקי פוסט בעמוד הפייסבוק שלו על דוד מרקיש וספרו "המלאך השחור", אשר יצא גם בתרגומה של דינה מרקון לעברית ב-2020 (2001 ,"Стать Лютовым"). בטקסט שלו ציין המחבר שמרקיש הוא "אגדת התרבות הציונית", סופר שהשפיע רבות על השקפת עולמו. לפי איליצ'בסקי, ספרותו של מרקיש היא "חלק ואוונגרד בתופעה כה משמעותית כמו השפה הרוסית המשמשת את התודעה העצמית היהודית". "הדחף הציוני" לשלב את השפה הרוסית "בארץ ישראל ובתרבותה" התגלה כ"תוצאה משמעותית ונפלאה" עבור מרקיש, כתב הסופר.
23.06.2022
ב-23 ביוני התקיימה השקת הספר "שתיקה" ("Молчание") מאת הרופא, הסופר והפובליציסט איליה ליסננסקי בספריה הרוסית העירונית בירושלים. "שתיקה" היא סיפור היסטורי ותיעודי על ילדה יהודייה שניצלה מהשבי הפיני במלחמת העולם השנייה. הספר יצא לאור בהנובר, גרמניה, ב-2021, וביוני 2022 פורסמה גרסתו המקוצרת כעיתון-רומן במוסף לעיתון ישראלי בשפה הרוסית "חדשות השבוע" ("Новости недели"). מנחה המפגש היה המשורר דמיטרי קימלפלד.
איליה ליסננסקי מתגורר בישראל מאז 1990. בנוסף לעבודתו כרופא, הוא עוסק במחקר בתחום תולדות הרפואה וההיסטוריה היהודית, וכן עורך סיורים כמדריך. בשנת 2018 יצא לאור בסנט פטרסבורג ספרו של ליסננסקי "מיתוסי יפו. 25 טיולים בעיר העתיקה" ("Мифы Яффо. 25 прогулок по старому городу"), שמספר, כפי שכתוב בגב הספר, "על סודות ההיסטוריה בת מאות השנים של הנמל העתיק ביותר בעולם".
23.06.2022
ב-23 ביוני פרסם כתב העת הפולני Iudaica Russica שני ראיונות עם סופרים ישראלים-רוסים, אשר נערכו על ידי אלכסיי סורין. הראשון, עם אלכסנדר ליובינסקי, הוקלט בסוף 2021. הראיון מוקדש בעיקר לתפיסת הספרות ה"אלכסנדרינית" שלו. ליובינסקי דיבר גם על השפעת שירתו של אלכסיי צווטקוב על הפרוזה שלו, על יחסיו עם נציגים אחרים של הספרות הישראלית-רוסית, על הניסיון הכושל של הפוסט-מודרניזם "להומניזציה" של העולם ועל ירושלים כנקודת מפגש בין תרבויות, שפות ומסורות שונות.
הראיון השני, עם הסופרת והמטפלת באמנות ילנה מקרובה, נערך באפריל 2022 ועוסק בעיקר במלחמה שפתחה רוסיה נגד אוקראינה ועל השלכותיה. מקרובה סיפרה על החוויה שלה בעבודה עם ילדים – פליטים מערי אוקראינה, על תפקידה של האמנות בתהליך ההתגברות על טרגדיות ואסונות, אישיות וגלובליות. בנוסף, הסופרת הביעה התנגדות לחרם על התרבות הרוסית, וציינה שהמונח "חרטה קולקטיבית" כמעט ואינו ישים לתרבות.
23.06.2022
בספריה העירונית של אריאל התקיים מפגש עם הסופר, הבמאי והמפיק אדוארד טופול. במהלך הפגישה נערך דיון בספרו החדש "רצח רומנטי מושלם וסיפורים משעשעים נוספים". ("Идеальное любовное убийство и другие потешные истории"). מדובר בספרו הראשון של טופול שרואה אור בישראל.
22.06.2022
הרומן "התחייה" ("Воскрешение") מאת דניס סובולב ,שיצא לאור בהוצאת נ.ל.או (Н.Л.О) בתחילת 2022, נכלל ברשימה הארוכה של פרס "יאסנאיה פוליאנה" ("Ясная поляна"). הרומן מספר את סיפורה של משפחה יהודית אחת באירועים היסטוריים שונים: מעידן הקיפאון בברית המועצות ושנות ה-90 ועד היום. הגיאוגרפיה של העלילה נרחבת, כמו פרק הזמן המדובר, והיא מכסה את לנינגרד, מוסקבה, הצפון הרוסי, סיביר, ישראל, לבנון, מדינות אירופה והאמריקה הלטינית.
זהו הרומן השלישי פרי עטו של דניס סובולב – סופר, משורר, חוקר תרבות, מבקר ספרות ופרופסור באוניברסיטת חיפה. הרומן הראשון שלו "ירושלים" (2005) נכלל ברשימה הקצרה של הפרס "בוקר הרוסי" לשנת 2006. הרומן "אגדות הר הכרמל" (Легенды горы Кармель", 2016") היה מועמד לפרס "רב המכר הלאומי" ולפרס ארקדי ובוריס סטרוגצקי (2017).
21.06.2022
ב- 21.06.22 התקיים ערב המוקדש ליצירתה של המשוררת זינאידה פלבנובה. בערב הוצגו קבצי שיריה: "התאקלמות ביקום של חתולות וחתולים" (2021), ("Обживание вселенной котов и кошек"), אשר נכתב בשיתוף פעולה עם זאב זורח, ו"בקבוק בים" (הוצאת עיתון 77, 2022) ("Бутылка в море") אשר תורגם לעברית על ידי משוררת וחוקרת ספרות חמוטל בר-יוסף (עיינו ברשומה מחודש פברואר 2022 ביומן זה). באתר "יקום תרבות" מופיעים שירים נבחרים מקובץ זה. כמו כן בערב הוצגה אסופת השירים של המשוררת מהשנים 2016-2022 "במהירות האור הלבן" ("Со скоростью белого света"). בערב זה השתתפו גם אלכסנדר רזגון, אסיה וקסלר וטטיאנה ליבשיץ-עזז.
זאב זורח הוא משורר ומתרגם, אשר עלה לישראל בשנת 1990. בשנת 2005 זכה בפרס "הזית של ירושלים", פרס מיוחד של התנועה "שיבת ציון", הנועד לעידוד יצירה ומחקר בתחומי היהדות.
20.06.2022
יצא לאור ספרו החדש של יעקב שכטר "המסע אל קדיס" («Хождение в Кадис»). מדובר ברומן הרפתקאות היסטורי. במרכז העלילה עומד הנער אפאנאסיי מהעיר נובגורוד, אשר הופך לשודד ים המשוטט ברחבי הים התיכון. בהמשך הוא משתתף במסעו של כריסטופור קולומבוס אל היבשת החדשה. בתקציר הספר נאמר, שהוא מהווה שילוב של תיאורים אקזוטיים, רומנטיקה וסיפורי גבורה, כשכל אלה משתזרים בתוך האווירה המסתורית של מיסטיקה ותורות קדומות.
הסופר יעקב שכטר הוא העורך הראשי של כתב העת הישראלי בשפה הרוסית "ארטיקל", חבר בארגון הסופרים הבינלאומי PEN. "המסע לקדיס" הוא הרומן החמישי שלו. כמו כן במשך השנים יצאו לאור יותר מ-15 קבצי סיפורים ונובלות פרי עטו.
יוני 2022
ראה אור ספר השירים החדש של גלי-דנה זינגר "כל שעליו האור נשפך" (“Всё, на что падает свет”), הכולל שירים שנכתבו בשנים 2016-2021. ספר חזק ועמוק זה, העשיר בנושאים מגוונים, מאוחד, על פי דברי המשוררת, "בדריכות מוטרדת לקראת הטרגדיות העתידיות, אשר נמשכה שנים רבות". כמו כל יצירתה של זינגר, הספר פותח אופקים חדשים לחיפוש אחר הכוחות הרעננים של המבע הפואטי בימים עצובים אלה, כאשר "סמרטוט האמת התבלה" ו"פטפטת מבטיחה פלאים". כותרת הספר מביעה תקווה קלושה, כי שירה עוד תוכל להציל כל שעליו נשפך האור של תבונה.
זהו ספר השירים התשיעי של זינגר בשפה הרוסית. באמתחתה גם ארבעה ספרי שירה בעברית, שני ספרים אלקטרוניים באנגלית, שבעה ספרי תרגומים של משוררים אחרים מעברית ואנגלית לרוסית, ספר אחד של תרגום מרוסית לעברית. היא גרה בישראל משנת 1988, זכתה בשורה של פרסים יוקרתיים, השתתפה בפסטיבלים וקבצים שיריים רבים. היא המייסדת והעורכת (בשיתוף עם נקודא זינגר) של כתב עת רוסי-עברי "נקודתיים" ("Двоеточие") וכן כתבי עת אחרים.
14.06.2022
ביוני 2022 יצא לאור בוורשה קובץ סיפורים מאת יעקב שכטר "הָיֹה הָיָה בגליציה" בתרגום לשפה הפולנית (“Niegdyś w Galicji. Opowiadania”). הסיפורים תורגמו על ידי פטר פאסט, את ההקדמה חיבר לשק מזנה, את אחרית הדבר – זיגמונט ברדיחובסקי, לאורך הספר מופיעים הצילומים של פטר דרוזדיק. לפי דבר המו"ל, "בקובץ מופיעים שבעים סיפורים חסידיים נפלאים על המרחב שבין קרקוב למדז'יבוז', על הרבנים הגדולים, כמו בעל שם טוב, אלימלך מליז'נסק וחיים הלברשטאם מנובי סונץ (רבי חיים מצאנז), על צדיקים וחוטאים, על חכמים גדולים ועל פשוטי העם, על עשירים ועניים. מדובר בספרו השני של יעקב שכטר בשפה הפולנית. ספרו הקודם "שידין ורוחין" (“Biesy i demony. Powieść”) יצא לאור בפברואר 2022 (ניתן לראות רישום על כך ביומן זה ב- 28.02.2022). תרגומי סיפוריו לפולנית מופיעים גם בקובץ "מרוסיה לישראל" (Z Rosji do Izraela, 2018).
08.06.2022
ב-8 ביוני 2022 בראשון לציון התקיים ערב המוקדש ליצירתו של מיכאיל לנדבורג. בחודש שעבר בראשון לציון ראה אור ספרו החדש של הסופר "כן ולא" («И да, и нет») (ראו מטה את רשומת היומן מ-20 במאי 2022).
2.06.2022
במועדון הספרותי “Вдохновение” ("השראה") התקיים מפגש עם הסופר לאוניד רנקוב. המפגש הוקדש להשקת ספרו החדש “Кабаре в Берлине” ("הקברה בברלין"). הספר הינו ניסיון ספרותי לחקור את מקומה של האלימות בחיי האנושות ואת סוגיית המתח בינה לבין המוסר. הרומן מתאר את גורלם של השחקנים היהודים בקברה של ברלין בתחילת המאה ה-20. לפי דבריו של רנקוב, הספר משלב את העובדות ההיסטוריות אודות הפעילות של התיאטרון היהודי בגרמניה בתחילת המאה ה-20 ותיאור גורלותיהן של הדמויות, פרי דמיונו של היוצר.
המועדון הספרותי "השראה" הינו יוזמה של ההוצאה לאור “Beit Nelly”. במועדון מתקיימים אירועים שונים, כגון מפגשים עם הסופרים, דיונים על הספרים החדשים, תחרויות כתיבה וגם ירידי ספרים.
29.05.2022
ב-29 במאי יצא לאור הגיליון החדש של כתב העת האלקטרוני של איגוד הסופרים בשפה הרוסית בישראל – Литературный Вестник" № 21" ("ידיעות הספרות"), המוקדש לציון היובל להיווסדו של האיגוד. בגיליון זה התפרסמו שירים, רשימות ויצירות פרוזה קצרות של סופרים ומשוררים דוברי רוסית בישראל: ליובוב זנקובסקי, ולדימיר ארולוביץ, אנטולי זוסמן, ולדימיר גורנשטיין, לורה ריי, סרגיי קורבליקוב- קוברסקי, ליובוב חזן ואחרים.
27.05.2022
ב- 27.5.2022 בהוצאה לאור "Альпина. Проза" (רוסיה) יצא לאור ספרו החדש של אלכסנדר איליצ'בסקי "נקודת הטל" ("Точка росы"). בספר זה כלולים כחמישים סיפורים קצרים ומספר נובלות, המזמינים את הקורא למסע בין התקופות ובין המרחבים: מירושלים "הנצחית" למוסקבה של שנות ה-90, מברלין המודרנית הקרה לחצי האי קרים החם, מוונציה המסתורית אל ים המלח. אלכסנדר איליצ'בסקי - סופר, משורר ופובליציסט בשפה הרוסית זכה בפרס "בוקר ברוסית" בשנת 2007 על ספרו "מטיס" ובפרס "הספר הגדול" בשנת 2010 על הרומן "פרסי". משנת 2013 הוא מתגורר בישראל.
25.05.2022
יצא לאור ספרו החדש של יעקב שכטר “Есть ли снег на небе” ("האם יש שלג בשמיים"). הספר מופיע בסדרה “Fantasy prose”. עם זאת, הוא מספר לא רק סיפורים על הנסים, על הצדיקים ועל כוחות האופל, התמות המרכזיות ביצירתו של הסופר, אלא מדובר גם במגוון רחב של הז'אנרים הסיפוריים, כגון: משלים, סיפורים מהחיים, זכרונות ואף אנקדוטות.
20.05.2022
מיכאל לנדבורג הוציא לאור את ספרו החדש «И да, и нет» ("כן ולא"). הסופר מיכאל לנדבורג נולד בליטא בשנת 1938, עלה לישראל ב-1972. בישראל יצאו לאור מעל 20 ספריו. הקובץ האחרון הינו אסופה של יצירות פרוזה מיניאטוריות בסגנון אירוני, פנטסמגורי ולעיתים אף סוריאליסטי. המוטו של הספר הינו האמרה הידועה: "גם מה שלא יכול להיות, לפעמים יכול להיות".
18.05.2022
יצא לאור ספרה החדש מאת דינה רובינה “Эх, шарабан мой, шарабан” ("מאשה-שאראבאן"). הספר כולל את יצירותיה של רובינה שראו אור בשנים שונות. הפרקים מהרומנים והסיפורים מוקדשים לנושא של התמודדות הפרט עם כוח הגורל, המוביל אותו בדרכים הפתלתלות של החיים.
מאי 2022
המשוררת ריטה קוגן, הכותבת בשפה העברית, פרסמה סדרה של שירים תחת הכותרת "עשרים וארבעה בפברואר". השירים מבטאים את הזעזוע העמוק ואת השבר הרגשי לנוכח הטרגדיה של מלחמת רוסיה נגד אוקראינה, את הניסיונות להבין את המציאות החדשה בעקבות פרוץ המלחמה. השירים פורסמו במוסף הספרותי של עיתון "הארץ". את השירים תרגם לרוסית המתרגם יבגני וויגלין.
16-20.05.2022
ב- 16-20/5 התקיים באוניברסיטת תל אביב, במוזיאון העם היהודי "אנו" "הפסטיבל של התרבות החופשית" «СловоНово». החל משנת 2018 הפסטיבל התקיים במונטנגרו ביוזמתו ובהנהלתו של מרט גלמן. באתר של הפרויקט מוצג הרציונל שלו ומטרותיו. בין השאר נאמר, שהגל החדש של יוצאי רוסיה באירופה אינו רואה את עצמו כגל של מהגרים, אלא מדובר באנשים הלוקחים חלק פעיל בזירה התרבותית הרוסית. אלה אזרחים חדשים של אירופה, ארצות הברית וישראל, אשר כולם מאוחדים באמצעות השפה הרוסית. היום מתרחשים תהליכים מהותיים בתרבות הרוסית גם מחוץ לגבולותיה. ריבוי הקולות העוצמתי של סופרים, משוררים, ציירים, מלחינים, עיתונאים, במאים, פוליטיקאים יוצרים זירה תוססת ורב-קולית, המבטאת זרמים אינטלקטואליים, פואטיים אומנותיים של התרבות הרוסית מחוץ לגבולותיה. לדברי היוזמים, אין מדובר יותר בגלות, אלא בשליחות של יוצאי רוסיה בעולם. במהלך הפסטיבל הועלו כמה שאלות מהותיות אודות הכתיבה והיצירה ברוסית מחוץ לגבולות רוסיה, נעשה ניסיון לבחון את הסוגייה של השימוש בשפה הרוסית כשפה של יצירה וכשפה אינטלקטואלית גם אחרי המעבר למדינות אחרות. אחד המושבים הוקדש לשירה הרוסית בישראל, ובמהלכו המשוררים השונים הקריאו את יצירותיהם. בין המשתתפים במושב זה יש לציין את איליה ארוסוב, ואדים גרויסמן, אנטון ניצ'אייב, ילנה ברסון, יבגני ניקיטין, פטיה פטאך, פטר סדלובסקי (דמות חדשה על הבמה הספרותית הרוסית-ישראלית. עלה ארצה לפני כמה שבועות. כותב יצירות בסגנון ייחודי המשלב בצורה מעודנת שירה ופרוזה). אירינה וורובל-גולובקינה הקריאה את שיריו של מיכאל גרובמן.
נוסיף ונאמר, שהסוגיות של יצירה ברוסית מחוץ לרוסיה אינן חדשות. הרי כבר יותר ממאה שנה קיימת בישראל ספרות בשפה הרוסית, והיא גם נכתבת בימים אלה ותמשיך להיכתב. על כן חבל, שבפסטיבל כמעט לא הזכירו את הספרות הזאת ואת יוצריה, שניסיונם החשוב יכול להאיר היבטים חשובים של הסוגיות אשר הועלו במושבים השונים של הפסטיבל.
הפסטיבל התקיים בצל האירועים הטרגיים באוקראינה אחרי הפלישה של רוסיה לשטחה הריבוני. חלק ממשתתפי הפסטיבל עזבו את רוסיה מרצונם או מכורח המציאות בעקבות פרוץ המלחמה. האווירה הכללית השפיעה גם על משתתפי האירוע, אשר הביעו את הזעזוע העמוק מהמלחמה. למחאה נגדה הוקדש חלק גדול מהיצירות שהוקראו בפסטיבל.
12.05.2022
ב- 12.05.22 התקיימה בירושלים בספרייה העירונית בשפה הרוסית השקת ספרה החדש של ילנה טולסטוי "Сбор клюквы сикхами в Канаде" ("קטיף החמוציות על ידי הסיקים בקנדה"). הספר יצא לאור בהוצאת НЛО. מדובר ביצירת פרוזה, בה משתלבים תיאורי האירועים הריאליים עם הבדיה. זהו ספר פרגמנטרי הבנוי מסיפורים קצרצרים: הילדות בלנינגרד בשנות ה-50, מוסדות לימוד במוסקבה ואווירת השינוי של שנות ה-60, המציאות של ההגירה. הספר מתבסס על חומרים מגוונים: תיעוד בסגנון של ממואר, כתבות עיתונאיות ואף פארודיה למחקרים מדעיים בתחום הספרות או בתחומים אחרים. כפי שצוין בעמוד הספר באתר ההוצאה, הסופרת מתמקדת בפרטים הנעלמים של התרבות, המקנים "טעם מיוחד" לתקופה המתוארת.
ילנה טולסטוי היא סופרת, חוקרת ספרות, פרופסור במחלקה ללימודים סלאביים באוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר כתבה ספרים ברוסית: "המפתח לאושר: אלכסיי טולסטוי ופטרבורג הספרותית", "המשחק בקלאס", קובץ סיפורים "הדיוואן-מיטה המזרחית-מערבית" ואחרים.
12.05.2022
ב- 12.5.2022 הלך לעולמו בישראל אלכסיי צבטקוב – משורר, פובליציסט ומתורגמן. צבטקוב נולד בשנת 1947 בעיר סטניסלבוב (היום איוונו-פרנקובסק, אוקראינה). בשנות ה-70 השתתף בפעילות של קבוצת המשוררים "זמן מוסקבה" יחד עם באחיט קינז'ייב, אלכסנדר סופרובסקי וסרגיי גנדלבסקי. בשנת 1975 נעצר והוגלה לעיר זפורוז'יה, באותה שנה הוא היגר לארצות הברית, שם התגורר עד למעבר למינכן בגרמניה בשנת 1989. שימש כעורך תכניות "היבשת השביעית", "היומנים האטלנטיים" בתחנת רדיו "סבובודה" (החירות). משנת 2018 התגורר בישראל, בבת ים. צבטקוב הוציא לאור מעל לעשרה ספרי שירה. בשנת 2010 יצא לאור תרגומו של המחזה "המלט" מאת שייקספיר. על יצירתו זכה צבטקוב בפרס על שם אנדריי ביליי על הספר "שמות האהבה", 2007, ופרמיה רוסית (רוסקאיה פרמיה) על ספר השירים "מגלה משמעות", 2011.
9.5.2022
ב- 9.5 התקיים ערב קריאה של השירה האוקראינית בתרגום לעברית בבית קפה ספרותי "הנסיך הקטן" בירושלים. בערב השתתפו: גלי דנה זינגר ונקודא זינגר, אשר הציגו את "הפרויקט האוקראיני" שלהם במסגרת כתב העת הדו-לשוני "נקודותיים", אפרים פודוקסיק, יונה גונופולסקי, אסף ברטוב.
06.05.2022
ב-06.05 יצא לאור הגיליון החדש של כתב העת "ארטיקל" ("Артикль"). בהקדמה לגיליון נאמר, שתהליך העבודה על הגיליון הנוכחי החל בשיתוף עם החוג הספרותי "המנורה הירוקה" בעיר אודסה הרבה לפני האירועים הטרגיים של פברואר 2022. עם זאת, רבים מהכותבים בגיליון זה מגיבים לאירועי מלחמת רוסית נגד אוקראינה. בין היוצרים שיצירותיהם מופיעות בגיליון זה, יש לציין את הכותבים מאודסה, ואיתם גם הנציגים של הספרות הישראלית-רוסית, כמו פטר מז'וריצקי, פבל לוקש, פטר לוקימסון, יעקב שכטר. בגיליון גם הופיעו שיריו של אלכסיי צבטקוב.
5.05.2022
העיתונאי הישראלי, הסופר וחוקר המיסטיקה היהודית אלכסנדר ריבלקה הלך לעולמו. הוא נולד ב-1966 בסנט פטרבורג. ב-1988 סיים את לימודיו באסטרונומיה באוניברסיטת אודסה ועבד כמהנדס וחוקר. בשנת 1993 עלה ריבאלקה לישראל ועבד כעיתונאי בתקשורת הישראלית בשפה הרוסית. כסופר הוא התפרסם בזכות הפרוזה שלו בז'אנרים הפנטזיה וסיפורי הבלשים המיסטיים. ריבלקה הוא מחבר אוסף הסיפורים הקצרים "להרוג את המשיח" (2008 ,"Убить Мессию"), הרומנים "הצד השני של כדור הארץ" (2016 ,"Обратная сторона земли"), "אי החמור בעל שלוש הרגליים" (2016 ,"Остров трехногого осла"), "הפרדת מים" (Разделение вод", 2013), קובצי סיפורי בלשים "דיוקן העצמי של העיוור" (2013 ,"Автопортрет Слепого") ו"הבלש החסידי" ( 2009 ,"Хасидский детектив"). חלק מספריו נכתבו בשיתוף: "אלף שנים בחובות" (2001, "Тысяча лет в долг") ו"גולגולת שרלוק הולמס" (2006, "Череп Шерлока Холмса") - עם דניאל קלוגר, "ראיון עם הבונה החופשי" (2005, "Интервью с масоном") – עם אנדריי סינלניקוב. ריבלקה הוא גם מחברם של ספרים בנושאי הקבלה והמיסטיקה היהודית: "מדריך לעולם הקבלה" (2019 ,"Путеводитель по миру Каббалы"), ״תרגול הקבלה״ (Практика Каббалы", 2014Э"), "מסע לעולם הקבלה" (2006 ,"Путешествие в мир Каббалы").
3.05.2022
יצא לאור גיליון מס' 59 של כתב העת «Зеркало» ("זרקלו/המראה"). בגיליון זה התפרסמו שירים של אנה גרינקה, יירוג זייצבה, גאורגי מרטירוסיאן, יקטרינה סימונובה, מיכאל גרובמן ודמיטרי פימנוב, יצירת פרוזה של אולגה מדבדקובה, גאורגי קיזלוואטר, אליק פוקס, אלכסנדר גינקין, יורי ליידרמן, רשימה מאת לאוניד גירשוביץ' "על האופי של האדם הרוסי", פרקים מתוך המונוגרפיה של דמיטרי סגל על קונסטנטין ואגינוב, יומנים של מיכאל גרובמן (על נסיעתו למוסקבה בשנת 2002).
אפריל 2022
בגרמניה יצא לאור תרגום לגרמנית של הרומן מאת ילנה מקרובה "פרידל" (Friedl). המתרגמת – קריסטינה הנגבוס (Christine Hengevoß). הרומן ראה אור ברוסית לראשונה בכתב העת "דרוז'בה נרודוב" ב-2000, במהדורה נפרדת ב-2012. הרומן מוקדש לחייה של פרידל דיקר-ברנדייס, ציירת, אשר לימדה ציור לילדי גטו טרזין ונרצחה במחנה המוות אושוויץ-בירקנאו. הרומן הוא אחד הפרסומים הרבים של מקרובה על גטו טרזין, והוא פותח דף חדש באמנות הסיפורת על השואה.
אפריל 2022
בהוצאה של הספרים האלקטרוניים התפרסמו כתביו של פבל (פסח) עמנואל ב-30 כרכים. פבל עמנואל הינו סופר מוכר בז'אנרים המדע הבדיוני, הפנטזיה והבלשים, מדען ומחבר ספרי המדע הפופולרי.
25.04.2022
בהוצאה "כתב" יצא לאור הרומן מאת הסופרת הישראלית-רוסית ילנה מינקינה-טייצ'ר "אפקט רבינדר" בתרגום לעברית. תרגמה ויקה ליר, קטעי שירה תרגמה סיון בסקין. בשפה הרוסית הרומן יצא לאור בשנת 2014 ומיד הפך למועמד למספר פרסים יוקרתיים בזירה של הספרות הרוסית: בוקר הרוסי, יאסנאיה פוליאנה, פרס רב המכר הלאומי.
24.04.2022
מבחר שיריה של גלי דנה זינגר "לפני ואחרי ה- 24 בפברואר" (ברוסית) התפרסם בכתב עת ДЕГУСТА.РU גיליון מס' 13. כמו כן גלי דנה זינגר פרסמה מבחר משיריה תחת הכותרת "אחרי 24 בפברואר" בגיליון הראשון של כתב העת האלקטרוני החדש " ROAR: Russian Oppositional Arts Review". מדובר בכתב עת רוסי אופוזיציוני בעריכתה של לינור גורליק. הגיליון הראשון מוקדש במלואו למלחמה של רוסיה נגד אוקראינה.
19.04.2022
בהוצאה Beit Nelly (תל אביב) יצא לאור ספרו החדש של אדוארד טופול "רצח רומנטי מושלם ורומנים משעשעים נוספים"."רצח רומנטי מושלם" הוא ספרו הראשון של טופול היוצא לאור בישראל והוא כולל ארבעה רומנים קצרים: "רצח רומנטי מושלם, או מוות בנתניה", "שרלוט והדוב", "הסופרים, גיהנום וגן עדן מאת אייזיק איטקינד". אדוארד טופול הוציא לאור יותר מ-40 ספרים שתורגמו ל-18 שפות. עם זאת, ספריו של טופול, שעלה לישראל ב-2017 ,עדיין לא תורגמו לעברית.
13.04.2022
ב- 13.04.22 בספרייה העירונית בשפה הרוסית בירושלים התקיימה השקת ספרו החדש של העיתונאי הישראלי מרק גורין "השיבה". הספר יצא לאור בהוצאה ירושלמית "קליק". עלילת הרומן מתחילה ימים ספורים לפני רציחתו של הנשיא קנדי באוקטובר 1963 ומסתיימת במוסקבה בשנת 1991. לפי דבריו של המחבר , הגיבור המרכזי של הספר הוא הזמן, המשפיע על גורלותיהם של אנשים רגילים, והופך את חייהם למורכבים יותר, ואף קשים יותר.
מרק גורין עלה לישראל בשנת 1992. שימש ככתב בעיתון ברוסית "Новости недели" ("חדשות השבוע"), היה העורך הראשי של העיתון ברוסית "ספוטניק". שיתף פעולה עם תחנת רדיו "רקע" (רשת קליטת העלייה) ועם הערוץ הטלוויזיוני ITON.TV . גורין גם פעיל בזירה הפוליטית. בעבר שימש כדובר של המפלגות "ישראל בעלייה" ו"הבחירה הדמוקרטית".
7.04.2022
במועדון הספרותי "השראה", בחסות הוצאת ספרים "בית נלי" התקיימה השקת ספרה של אנטונינה גלזונובה "הנסים המובטחים" – "אסופת סיפורים על חיים ישראליים עכשוויים, ססגוניים, לא פשוטים, אבל מלאים אהבה וחמלה" (הוצאת "בית נלי", 2021). זהו ספרה השלישי של הסופרת. גם שני הספרים הקודמים ראו אור בהוצאת "בית נלי": "המלאך הנושע" (2018) (רומן ממוארי על לנינגרד ב1930-1944 ועל מצור לנינגרד בזמן מלחמת העולם השנייה) ו"עיר הזכוכית" (2019) (רומן מיסטי על הרפתקאות תושבי סנט-פטרבורג העכשווית). אנטונינה גלזונובה נולדה וגדלה בלנינגרד, עלתה לישראל ב1991.
30.03.2022
ב- 30.03.2022 יצא לאור הגיליון האלקטרוני של כתב העת של איגוד הסופרים הישראלים בשפה הרוסית "Литературный Вестник № 20" ("ידיעות הספרות"). בגיליון זה פורסם חלק מהנובלה התיעודית של לאוניד פינקל "מתקשרים מהמאוזוליאום", שירים של יורי ליידרמן, רשימות של ליובוב חזן ולידייה עמנואלוב, סיפורים מאת מרינה סטרצ'בסקיה ושל מחברים נוספים.
6-11.03.2022
במסגרת התערוכה FAN EXPO 2022 (גני התערוכה, תל-אביב) פעל הסלון הספרותי "הדקלים על האספלט", בו נערכו מפגשים עם הסופרים הישראלים-רוסים: סטיריקן נודע אלכסנדר קנייבסקי; מנחם וינבוים, סופר ואיש ציבור ישראלי, עיתונאי, מחבר הספרים "המקום" ו"הביוגרפיה של סניה פרצ'יק וכדומה"; רימה אולצ'ינה – סופרת, מחברת רומנים בלשיים: "הרומן המיסטי או בת ערובה של הקארמה", "ברניס", "מסר משמיים", "שיעורים של כלבתא", "סודות המראה של היקום"; אנטונינה גלזונובה, מחברת הספרים "מלאך נושע", "עיר זכוכית", "ניסים מובטחים"; וכן הסופרים מקסים קורסקוב ווילנה פלמינג, מחברי הספרים: "בצומת הגורלות", "ניצחון ירושלים. גמביט המלך", "הווידויים של כהן: תעלומת משפחת בובל, או הקרב על הוליווד".
07.03.2022
גלי דנה זינגר ונקודא זינגר מחדשים את הפעילות של כתב העת "נקודותיים" ברוסית ובעברית. כאות הזדהות ותמיכה במאבקה של אוקראינה, הם מתחילים לעבוד על הגליון החדש – "הפרויקט האוקראיני", אשר מוקדש במלואו לתרגומים של יצירותיהם של המשוררים ושל הסופרים האוקראינים לעברית. כמו כן, הם שינו את אופן הפרסום: בכל יום-יומיים מתפרסמים תרגומים נוספים כדי להביא את הנושא למרכז השיח בציבור הרחב, עד עד שיצטברו היצירות לכלל גיליון שלם. הפרסום הראשון הינו תרגום של השיר של המשוררת האוקראינית לסיה אוקראינקה (1871-1913) "שעת ערב" בתרגומו של שלמה קרול. בהמשך התפרסמו גם התרגומים של הלינה קרוק, נינה פלמרצ'וק, ליליה צ'רניאבסקיה, טאראס מלניצ'וק, אנדריי קוסטינסקי ואחרים. בין המתרגמים גלי דנה זינגר, נקודא זינגר, אנטולי פפרני, אפרים פודוקסיק, אלכס אוורבוך ואחרים.
03.03.2022
ב- 03.03.2022 יצא לאור ספרה של זלטה זרצקי "Русская драматургия Израиля. 1970-2020 гг" ("מחזאות רוסית ישראלית. 1970-2020"). ספר עיון זה כולל מידע ביוגרפי וביבליוגרפי רחב אודות שישים כותבי דרמה בשפה הרוסית בשיראל. במבוא לספר מוצג הרקע התיאורטי על מקומה של המחזאות בשפה הרוסית בתרבות הישראלית.
זלטה זרצקי היא חוקרת אמנות, מרצה בבית הספר הבינלאומי לחקר השואה, חברה באיגוד הסופרים הישראלים בשפה הרוסית. פרסמה בעבר את הספר "Феномен Израильского театра" ("התופעה של התיאטרון הישראלי") ומעל למאה ועשרים עבודות על האמנות היהודית.
פברואר 2022
בהוצאת אוניברסיטת סילזיה בקטוביץ (פולין) ראה אור כרך שלישי של תרגומי הספרות הישראלית-רוסית לשפה הפולנית "מרוסיה לישראל" (Z Rosji do Izraela 3). עורכות הסדרה מירוסלבה מיכלסקה-סוחנק ואגנשקה לנרט. מחבר ההקדמות לשלושת הכרכים רומן כצמן. הכרך כולל תרגומי פרקים מהרומנים של ילנה מקרובה, גריגורי קנוביץ', מיכאיל יודסון, לינור גורליק, וכן מבחר שיריו של איגור גוברמן.
הכרך הראשון (Z Rosji do Izraela, 2018) כלל תרגומים מהיצירות של ויקטוריה רייכר, דינה רובינה, דניס סובולב, יעקב שכטר. הכרך השני (Z Rosji do Izraela 2, 2020) כלל תרגומים מהיצירות של יוליוס מרגולין, נקודא זינגר, אנה פיין, יליזבטה מיכייליצ'נקו ויורי נסיס.
28.02.2022
בוורשה יצא לאור ספרו של יעקב שכטר "שידין ורוחין" ("Бесы и демоны") בתרגום לפולנית (“Biesy i demony. Powieść”). הספר תורגם על ידי פטר פאסט, את ההקדמה כתבה דינה רובינה, הספר מלווה באיורים של הצייר הישראלי אלכסנדר קנצ'יק. בשפה הרוסית פורסמו הפרקים של הרומן בכתב עת "ארטיקל" (Артикль). דינה רובינה כותבת בהקדמה לספר: "כל סיפור בספר כאילו תפור לפי אמות המידה המדויקות משלו, מאוד תובעניות, מפתיעות ומלמדות לקח. לרומן מבנה מיוחד: למעשה, כל אחד מגיבוריו, כל אחד מתושבי העיר קורוב – עיירה פולנית בגליציה – הופך לדמות מרכזית בפרק מסוים של היצירה… אצילים פולנים, שופטים, פקידי ממשל, ממוני אחוזות, בעלי מסבאות, רבנים, כמרים קתוליים, יהודים עשירים ועניים – כל אלה תוססים ומלמדים, לומדים ומתפללים, שופטים, מרמים, מתחכמים ונותנים צדקה… הם נוגעים עד דמעות, מעוררים הזדהות עם צערם ועם שמחתם. ובתוך הסחרחורת הזאת, שהיא כשלעצמה כבר מספקת לחוויה ספרותית שלמה, קופצים – ממש כמו שדים מתוך תיבה! – יצורים מעולם אחר: שדים, רוחות, מכשפות, והם מניעים עלילה חדשה של סיפור סוחף, שלא ניתן לעצור את קריאתו עד הסיום. הסיפורים האלה הם עלינו – על המהות האנושית, על הנשמה, על החלומות שלנו, על התקוות, על המעלות ועל המגרעות. אפילו דמונים מקבלים בסיפורים אלה צורת אנוש והופכים להיות מאוד מוחשיים ומאוד משכנעים במראה שלהם: הזקנים, הפיות, חליפות מחויטות היטב ומגפיים, עיניים שחורות ולוהטות". לפי דבריה של רובינה, "הפרוזה של שכטר מאוד מוחשית, מתאפיינת בריבוי של פרטים ושל סימני הזמן (סוף המאה ה-19), רוויה בתיאורי נוף של גליציה: קיציים וחורפיים, במראות של ירח ושל דמדומים של בין הערביים. זהו עולם עצום וקסום של ספרות של אומן אמיתי, מלאה במחשבות וברגשות גם אחרי שמסיימים לקרוא את הדף האחרון".
פברואר 2022
בהוצאה "ספרי עיתון 77" יצא לאור ספר שיריה של זינאידה פלבנובה "בקבוק בים". את השירים תרגמה וערכה המשוררת וחוקרת הספרות הישראלית חמוטל בר-יוסף. לקובץ נכנסו שירים של השנים האחרונות, והם מתארים את מקומו של הפרט ביקום ובחברה האנושית.
זינאידה פלבנובה נולדה בשנת 1944 במורדוביה, במשפחת “אויבי העם”. ילדותה עברה במחוז מוסקבה. סיימה אוניברסיטה לכלכלה הלאומית על שם פלחנוב. התגוררה במוסקבה, עבדה כסוציולוגית וכשומרת לילה. שיריה החלו להתפרסם בשנות ה-60. השתתפה בחוגי ספרות “המסילה” ו”דגל הבנאי” ובחוגים מטעם אגודת הסופרים של ברית המועצות. ספרה הראשון יצא בשנת 1980, בשנת 1983 התקבלה לאגודת הסופרים של ברית המועצות. משנת 1990 מתגוררת בישראל ועוסקת בהוצאה לאור . שיריה ותרגומיה פורסמו בכתבי עת רבים בשפה הרוסית בישראל וברוסיה. זינאידה פלבנובה פרסמה ארבעה עשר ספרי שירה, וזכתה בפרסים ספרותיים מטעם איגוד הסופרים הישראלים ברוסית ופרסים על שם אורי צבי גרינברג. חברת איגוד סופרי מוסקבה ואיגוד סופרי ישראל דוברי רוסית. גרה בירושלים (מתוך האתר "עיתון 77").
24.02.2022
רוסיה פתחה במלחמה הכוללת נגד אוקראינה. התחיל הפרק החדש בתולדות הספרות הישראלית-רוסית.
