יולי-ספטמבר 2023

27.09.2023

בהוצאה הרוסית "Vimbo" יצא לאור ספר חדש מאת ילנה מינקינה-טייצ'ר "תסמונת הלב השבור" ("Синдром разбитого сердца"), המכיל את סיפוריה של הסופרת .גיבורי הספר, כפי שכתוב בתקציר, הם "אנשים מאושרים" מוקפים ב"מלחמה ומוות", שיודעים מה זאת אהבה. אהבה היא הנושא המרכזי של הספר: "אהבה, המצילה ממוות ומייאוש, ממלאת את החיים במשמעות, נותנת כוח לשרוד מחלות, בגידה ואובדן. אהבה שבשמה לא חבל למות. אבל עדיף לחיות ולאהוב. למרות הכל."

 

26.09.2023

בספרייה העירונית בשפה הרוסית בירושלים התקיימה השקת הספר החדש של המשוררת והאמנית אסיה וקסלר, "משהו למזכרת" ("Что-нибудь на память"). ספר השירה השמיני של וקסלר כולל שירים ופואמות "המשוררת מפומפיי" ו"המגילות שלי". הטקסטים הללו נכתבו בשנים 2013 - 2022. 

 

22.09.2023

בהוצאה הישראלית "ספר" יצא לאור ספר חדש מאת המשורר, המסאי ומבקר התרבות סרגיי לייבגרד "כאשר בשום מקום" ("Когда нигде"). אוסף השירים של לייבגרד שעלה לישראל מרוסיה לאחר תחילת מלחמת רוסיה נגד אוקראינה, כולל שירים שנכתבו בשנים 2020 - 2023. הנושאים המרכזיים של הספר משקפים את שנות יצירתו: מגפת הקורונה, המלחמה, עליית המחבר לישראל.

 

21.09.2023

בתיאטרון ״הקטן״ ("מלנקי") בתל אביב התקיימה הצגה המוזיקלית "כשמלאכים צוחקים" ("Когда ангелы смеются"), בביצועם של שני סופרים - יעקב שכטר ודניאל קלוגר. במופע שהיה מלא באווירה של שטעטל יהודי הוצגו סיפורים חסידיים מאת יעקב שכטר וכן בלדות יהודיות שכתב ושר דניאל קלוגר.

 

14.09.2023

בבית אורי צבי בירושלים התקיים אירוע השקה של גיליון החשד (69) של "כתב עת ירושלמי החדש" (לשעבר "כתב עת ירושלמי"). באירוע השתתפו מחברי הגיליון וחברי מערכת כתב העת: לנה ברסון, יבגניה וז'ליאן, יורי וולודרסקי, נטליה גרומובה, גנאדי קנבסקי, אולגה לוגוש ואחרים. מנחה הערב היה העורך הראשי של המגזין, הסופר ליאוניד לוינזון.

 

6-8.09.2023

במרכז מורשת בגין בירושלים התקיים פסטיבל של ספרות ילדים בשפה הרוסית "במזוודה". בפסטיבל השתתפו הוצאות לאור רוסיות וישראליות: "קורקינט" ("Самокат"), "רובין", "גורודץ", "עורב לבן" ("Белая ворона"), "אנשי ספר" ("Книжники"), "אוגוסט", "מיתוס" ("Миф"), "מאשה והדוב" ( "Маша и медведь"), "ספריית מיכאיל גרינברג" ("Библиотека Михаила Гринберга"). באשר לתכנית הפסטיבל, היא כללה בעיקר כיתות אמן (מיצירת תחפושת ועד כתיבת קומיקס) הצגות והופעות. בניגוד לפסטיבל "במזוודה" הראשון, שהתקיים בירושלים בשנה שעברה, הפעם אירועים הקשורים לספרות לא היו רבים. ביניהם נציין: מפגש עם סופרת הילדים מרינה ארומשטם, שעלתה לישראל לאחר תחילת המלחמה באוקראינה, כיתת אמן בהנחיית הסופרת, ההיסטוריונית והמטפלת באמנות ילנה מקרובה "סיפור פלסטלינה" (מבוסס על האגדה מאת סרגיי מקרוב), מפגש עם הסופר והמשורר מיכאיל קורול, השקת ספרה "גרישה איננו עד" ("Гриша не свидетель") מאת העיתונאית, מחברת פרויקט הטיול לבני נוער "טיולים פראיים" נסטיה ריאבצבה, שעלתה לישראל לאחר 24 בפברואר 2022, וכן השקת ספרה "הילד ממלאגה" ("Мальчик из Малаги") מאת סופרת הילדים אנה רמז, שגם עלתה לארץ ב-2022.

 

5.09.2023

בהוצאה הישראלית "סטודיו קליק" ("Студия Клик") יצא לאור ספר חדש מאת הסופר, המשורר ומבקר התרבות מיכאיל קורול, "פוליהימניה בירושלים" ("Полигимния в Иерусалиме"). הספר מספר את סיפוריהם של שנים עשר משוררים וסופרים שביקרו בירושלים בתקופות שונות והשאירו את זיכרונותיהם עליה. ביניהם ויליאם תאקרי, ניקולאי גוגול, גוסטב פלובר, הרמן מלוויל, מארק טוויין, סלמה לגרלף, איבן בונין ואחרים. 

 

3.09.2023

בחנות הספרים "בבל" (חיפה) התקיים דיון פתוח ברומן "בובו" מאת הסופרת, המשוררת והעורכת הראשית של כתב העת ROAR לינור גורליק. הסופרת נפגשה עם מועדון הספרים הנשי בחיפה,  קראה קטעים מספרה ודנה בתוכן הרומן עם אורחי הפגישה. הספר "בובו", המספר על מסעו של פיל ברחבי רוסיה השקועה במלחמה נגד אוקראינה, יצא לאור בשנת 2023. הסופרת העלתה את הרומן לאינטרנט לגישה חופשית. 

 

ספטמבר 2023

יצא לאור גיליון חדש (69,1) של "כתב עת ירושלמי" ("Иерусалимский журнал") אשר קיבל את השם החדש "כתב עת ירושלמי החדש" ("Новый Иерусалимский журнал"). בטרם נפנה לתוכן הגיליון, נפרט את ההרכב החדש של מערכת כתב העת: יבגניה וז'ליאן, יורי וולודארסקי, דינה גודר, אירינה גולובינסקאיה, ילנה קלוז'סקיה, ויקטור רובינוב. עורך ראשי - ליאוניד לוינזון. הגיליון נפתח בפנייה לקוראי כתב העת, המציין שינויים במדיניותו. "מצד אחד, כתב העת נשאר "ירושלמי" ואינו רואה בספרות הישראלית בשפה הרוסית ספרות מהגרים. מצד שני, המציאות הספרותית הקודמת כבר לא קיימת. מחברים רבים, שלא היו מוכנים להשלים עם מלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, עברו לישראל. הצענו שיתוף פעולה למשוררים מוכשרים, כותבי פרוזה, מבקרי ספרות - גם עולים חדשים וגם סופרים שכותבים ברוסית באוקראינה, אירופה וארה"ב". מודגש כי עם כניסתם של חברי מערכת ומחברים חדשים, הופיעו בכתב העת מדורים חדשים, אשר "הוסיפו לכותרת את ההגדרה "חדש". 

על פי המסורת, המדור הראשון של הגיליון מוקדש לשירה. הוא כולל שירים מאת פיודור סברובסקי (מונטנגרו), לנה ברסון (ישראל), ולדימיר גנדלסמן (ארה"ב), ילנה אקסלרוד (ישראל), דמיטרי קולומנסקי (ישראל), ויטלי מאמאי (ישראל), אינה קרסנופר (גרמניה), יוליה פרידמן (ישראל),רומן לייבוב (אסטוניה). במדור "פרוזה" כלולים הטקסטים של ויקטור רובינוב (ישראל), אלי ברקוביץ' (ישראל), ויקה רויטמן (ישראל), קארינה ארוטיונובה (אוקראינה).

במדור "הר הצופים. תהליך ספרותי" פורסמו שני מאמרים. הראשון נקרא "תולדות הספרות בשפה הרוסית בישראל".  ליאוניד לוינזון מתאר בו בקצרה את התהליך הספרותי בשפה הרוסית בישראל: "לפני העלייה של שנות השבעים", הוא כותב, "לא הייתה ספרות ממשית בשפה הרוסית [בישראל]", למעט "לוחמים בודדים": אברהם ויסוצקי, יצחק צייטלין, יולי מרגולין. לאחר מכן לוינזון מפרט את אבני הדרך המפורסמות של הספרות הישראלית-רוסית: שנות ה-70 - כתב עת "ציון" ("Сион"), והפרדת כתב העת "22" ממנו, עבודת כתב העת "זמן ואנחנו" ("Время и мы"), שנות ה-90 - "ידיעות" ("Вести") והמוסף הספרותי שלו "חלונות" ("Окна"), השבועון "ארצנו" ("Наша страна") והמוסף הספרותי שלו "יום שישי" ("Пятница"), בעריכת דינה רובינה, הופעת כתבי העת "מראה" ("Зеркало"), "מקלעת שמש", "נקודתיים" ("Двоеточие"), וב-1999, "כתב עת ירושלמי".לוינסון מזכיר גם את עבודתה של חנות הספרים "דון קישוט", שהפכה למועדון של סופרים ישראלים-רוסים רבים, ו"מפגשים ספרותיים" בהנהגתה של לורינה דימובה בספרייה הרוסית בירושלים. מאמצע שנות ה-2000, כותב לוינזון, חיים הספרותיים בשפה הרוסית בישראל נרגעים. סופרים רבים מוצאים עצמם, מצד אחד, מנותקים מהמטרופולין, ומצד שני, הם חשים חוסר עניין מוחלט מצד "הממסד הספרותי הישראלי".ב-2014, לאחר הכיבוש הרוסי של חצי האי קרים, הגיעה עלייה חדשה - את מקומו של "דון קישוט" כמרחב תרבותי תפסה חנות ספרים "בבל". לאחר ה-24 בפברואר ,מסכם לוינזון את הטקסט שלו, "יש עלייה חדשה בישראל. מה זה יביא למדינה? אולי למחברים חדשים יהיה מזל טוב יותר?".

 המסה של יבגניה וז'ליאן "כל מה שקרה היה למלחמה" מוקדשת ל"עלייה הפוליטית החדשה" שהגיעה לישראל לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה. היא מדברת על משוררים שעזבו את רוסיה אחרי ה-24 בפברואר: רומן שישקוב, איליה אש, דמיטרי גרצ'יקוב, סרגיי ליבגרד, אולגה לוגוש, סרגיי קנייבסקי, אסיה אניסטרטנקו וגם על שאלות שהם שואלים את עצמם: "על מה אפשר לכתוב ברוסית אחרי בוצ'ה, איך לעשות משהו עם המלחמה בתוכך".

הפרסומים הנוספים בגיליון כוללים סקירה של ספרים חדשים, ראיון עם המחזאי, הסופר והמתרגם הישראלי רועי חן, מאמר מאת ולדימיר חזן על יולי מרגולין וחומרים אחרים.

 

28.8.2023

בפתח תקווה, בבית הכנסת שבת אחים, התקיים יריד ספרי יהדות בשפה הרוסית. ביריד השתתפו המו"ל מיכאיל גרינברג ונציג הוצאת ספרים הרוסית "אנשי ספר" ("Книжники") שמואל סחמנוב.

 

10.8.2023

במוסקבה התפרסם ספרו החדש של פליקס קנדל "בשבילי האי ידיעה. אנשים. אירועים. בדיות". בתקציר הספר נאמר: "הספר החדש של הסופר בנוי כעלילה מורכבת ולא ליניארית, מטאפורה מפותלת של דרך החיים, אשר מצטלבת באופן מסתורי עם דרכיו של דון קישוט מלמצ'יה, גיבורו של הספרדי הגדול". הספר הקודם של הסופר הידוע "עת להיוולד ועת למות. החיים והמשכם לפי חוקי יהדות" יצא לאור בשנת 2021. בסך הכל יצאו לאור חמישה עשר ספרי פרוזה ושבעה ספרי היסטוריה פופולרית מאת פליקס קנדל, כאשר אחד מהם "ספר העתים והאירועים" (2002-2007) כולל ששה כרכים, והוא מוקדש לתולדות יהודי רוסיה. 

 

4.8.2023

כתב העת הישראלי בשפה הרוסית "ארטיקל" ייסד שיתוף פעולה יצירתי עם מכון התרגום הממשלתי של אזרבייג'ן, במסגרתו מתפרסמים תרגומים של סופרים ישראלים-רוסיים בכתב העת האזרבייג'ני "כוזרי", ברובריקה "סיפורת ישראלית מודרנית". סיפורים של דינה רובינה, אנה פיין, דוד מרקיש ויעקב שכטר כבר פורסמו בתרגום לשפה האזרבייג'נית. "ארטיקל" מצדו פרסם ברובריקה "נבל וכינור" יצירות של סופרים אזרבייג'ניים עכשוויים. 

 

2.8.2023

במסגרת סדרת מפגשים מקוונים "מפגשי דרמה" בהנחייתה של זלאטע זרצקי התקיים מפגש עם סופרת, מתרגמת ועורכת נינה וורונל. במהלך המפגש המנחה הציגה את השלבים המרכזיים בחייה וביצירתה של וורונל. בהמשך דנו המשתתפים במחזותיה. וורונל סיפרה על תהליכי הכתיבה ועל מלאכת העלאת המחזות על הבמה בארץ ובחו"ל.

 

1.8.2023

בהוצאת "ישראדון" ראה אור ספר חדש מאת הסופר אלכס טארן "טבעת החיים" ("Колечко жизни"). בתקציר הספר נאמר כי הוא מספר על אהבת רומיאו ויוליה מבתי הפוליטיקאים העויינים על רקע האירועים של 1938-1943 בפולין. בספר מופיעות דמויות היסטוריות -- פאבל פרנקל, מרדכי אנילביץ', אדם צ'רניאקוב, יאנוש קורצ'ק, מנחם בגין, נתן אילין-מור ואחרים. הרומן מבוסס על מחקר במסמכים היסטוריים, וכן על יומנים וזיכרונות של משתתפי האירועים.

 

28.7.2023

בכתב העת המדעי הבריטי "Critique. Journal of Socialist Theory" יצא לאור מאמרה של מבקרת הספרות הפולנית אגניישקה לנארט, בנושא "יוליי מרגולין על חירות ואנושיות בתנאי הטוטליטריזם הסובייטי". לנארט מנתחת את היצירה המרכזית של מרגולין, הזיכרונות שלו על הניסיון לשרוד בגולאג הסטליניסטי, "מסע לארץ האסירים" (המהדורה הראשונה - שנת 1952), והיא מדגישה את התיאור של מנגנוני דיכוי החירות ואנושיות במחנה העבודה, שבו כל אסיר נהפך למכונה-עבד. ״המספר של "מסע" מנגיד את מנגנוני הדה-הומניזציה עם כבוד וחירות - הערכים העיקריים המהווים את מהותו של האדם״, - כותבת החוקרת. "אין דבר שמצדיק פעולות השוללות את האוטונומיה של האדם. חצייה של גבולות אובייקטיביים מסוימים מובילה לדה-הומניזציה, שכל כך קשה למרגולין להשלים איתה. הכאב הכי גדול שלו הוא חוסר היכולת להיות הוא עצמו. [...] במקום "אדם חדש" שהייתה צריכה לייצר מדינה קומוניסטית טוטליטרית, יש לנו את מרגולין, פילוסוף ואישיות איתנה", - מסיימת המחברת של המאמר.

 

24.7.2023

בכתב העת האקדמי הפולני Iudaica Russica פורסמו שני מאמרים על סופרים ישראלים-רוסים. חוקרת ספרות, פרופסור באוניברסיטה לחינוך ולמדעי הרוח במוסקבה אלאונורה שפרנסקיה כותבת על שני רומנים מאת ארקן קריב (שם אמיתי - ארקדי קרבצ'ייבסקי, 1963-2012), סופר ועיתונאי שגר בישראל בשנים 1989 עד 2004, "המתרגם" (2001) ו"פעם אחת בבישקק" (2013). במאמר שכותרתו "נטל התרבות - שליחותו הטרנס-תרבותית של ארקן קריב", המחברת  מתבוננת בדמותו של גיבור שני הרומנים של קריב, מרטין זילבר, יהודי יוצא רוסיה, שהופך ל"מתרגם של התרבות הרוסית" בישראל, שמקצועו - מתרגם - מאפשר לו להיות "במצב של גבול תרבותי, ובהשוואה תמידית בין תרבויות ושפות שונות".

אלכסי סורין, דוקטורנט במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, מתייחס במאמרו "ירושלים כעיר ספרות העולם: זינגר ובורחס" לרומן של הסופר, המתרגם והצייר נקודא זינגר "טיוטות ירושלים" (2013 ,"Черновики Иерусалима") ומנתח אותו דרך הפריזמה של הסיפור "ספריית בבל" (1941) מאת חורחה לואיס בורחס. בעזרת שורה של השוואות בין שתי היצירות מראה המחבר, כי זינגר, תוך שימוש מופתי בטכניקות פוסט-מודרניסטיות, רק מעמיד פנים שהוא פוסט-מודרניסט כדי להראות את האפשרויות להתגבר על משבר התרבות באמצעות הכלים הפוסט-מודרנים.

 

20.7.2023

בבית אורי צבי גרינברג בירושלים התקיים ערב לזכרו של איגור ביאלסקי, משורר, מתרגם ועורך של "כתב עת ירושלמי", שנפטר ב-7 ביולי 2022. בערב השתתפו סופרים, משוררים וחברים של ביאלסקי, איליה ברקוביץ', מרק ויצמן, אסיה וקסלר, מיכאל קניז'ניק, שמעון קרייטמן, לאוניד לוינזון, מרינה מלמד, זינאידה פלבאנובה, דינה רובינה, זאב סולטנוביץ', מיכאל פלדמן, פליקס חרמץ, ולבל צ'רנין ואחרים.

 

18.7.2023

בתל אביב התקיים אירוע השקה של הגיליון החדש מס' 25 של כתב העת הישראלי בשפה הרוסית "ארטיקל". האירוע נפתח בדבריהם של העורך הראשי יעקב שכטר ושל ראש איגוד הסופרים הישראלית ברוסית מרק קוטליארסקי. במהלך הערב נשאו דברים היוצרים שיצירותיהם מופיעות בגיליון: דניאל קלוגר, פטר לוקימסון, פליקס חרמץ, פליקס צ'צ'יק, אנה פיין ואחרים.

 

17.7.2023

ב-10 ביולי, דוקטורנט במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, אלכסיי סורין, השתתף בכנס של האגודה הבריטית והאירית למדעי היהדות (BIAJS, Edge Hill University) ונתן הרצאה על נושא: "מלחמה: הבנת הקטסטרופה דרך עדשת התרבות היהודית בשירה ישראלית-רוסית". מטרת ההרצאה הייתה להראות כיצד ומדוע השירה הישראלית-רוסית שנכתבה לאחר 24 בפברואר 2022 משתמשת בדמויות, הרמזים והפניות להיסטוריה ולתרבות היהודיות, בניסיון להבין את המלחמה שפתחה רוסיה נגד אוקראינה.

ב-17 ביולי, במסגרת קונגרס האיגוד האירופי למדעי היהדות, שהתקיים באוניברסיטת פרנקפורט ע"ש יוהאן וולפגנג ג׳וטה (EAJC, 16-20 ביולי), אלכסיי סורין נתן הרצאה בנושא: "ערי ישראל: המיתולוגיה האורבנית בספרות ישראלית-רוסית". ההרצאה הוקדשה לשלוש ערים - ירושלים, תל אביב וחיפה - ולייצוג שלהן בספרות הישראלית-רוסית באמצעות תבניות מיתולוגיות או מיתופואטיות. באותו המושב התקיימה הרצאתה של הלנה רימון מאוניברסיטת אריאל, "ירושלים בספרות פנטזיה ישראלית-רוסית: ז'אנרים, דמויות, הקשר".

 

17.7.2023

בהוצאה לאור הישראלית "ספר" פורסם ספר חדש של הסופרת האוקראינית והישראלית-רוסית, קרינה ארוטיונובה, "כמו הקיר הפנימי של הבית" ("Как внутренняя стена дома"). הספר מכיל טקסטים וציורים של ארוטיונובה, שמשקפים "צללי מלחמה" של רוסיה נגד אוקראינה. הסופרית עצמה מדברת על הספר שלה כך: "זהו קולי. לא ממש חזק, לעיתים אפילו יותר מדי שקט. קולות שנקלעים בו - מקייב של שנת 41... ממערב ארמניה, קאראבח, סטפנקרט... 1915, 2016, 2020. מישראל של שנות ה-90 וה-2000. מפברואר 2022, מדצמבר 2023. נקודת התצפית - הקיר הפנימי של הבית. וזה יהיה ברור לכל מי שחווה (וממשיך לחוות) את מציאות המלחמה".

 

16.07.2023

בכתב העת הרוסי ״לחיים״ התפרסמה רצנזיה קצרה מאת אולגה באלה-גרטמן על ספרו של דוד מרקיש ״רק שלוש שעות טיסה״, אשר ראה אור השנה בהוצאה ״אנשי ספר״ (קניז׳ניקי) במוסקבה. המחברת כותבת, שהנושא העיקרי של הסיפורים הכלולים באסופה הוא קיומם של ״אנשי הגבולות״ – בין רוסיה לישראל, בין רוסים ליהודים, בין החיים והמוות וכד׳. בין היתר, מדובר על הניסיונות ״לשייך״ את הסופר לספרות רוסית או ישראלית, ובעניין זה, לצערנו, מחברת הרצנזיה מצטטת מתוך הראיון של מרקיש מלפני 18 שנה. כך, למרות האקטואליות הזועקת של קובץ הסיפורים של מרקיש בימים אלה של מלחמת רוסיה נגד אוקראינה, הרצנזיה מגלה טפח ומכסה טפחיים, על אף העניין האמיתי ביצירתו של מרקיש היא משאירה אותה מחוץ לתהליך הספרותי הישראלי-רוסי החי.

 

8.07.2023

באינטרנט ראה אור גיליון מס׳ 41 של כתב העת ״נקודתיים״. הגיליון מוקדש לזכרו של הסופר אנדריי לבקין (Andrei Levkin) ז״ל.

הפעם העורכים גלי-דנה ונקודא זינגר נקטו בשיטה התמטית של בחירת החומר והתמקדו בחדר ובחלון כמקומות, טופוסים ומוטיבים, אשר קשורים בצורת הראייה, יצירת עולם הדימויים וארגון המשמעות בספרות ובתרבות. בגיליון כלולות היצירות של המחברים מהמאה ה-18 (כגון קרל פרידריך קרצ׳מן וקסבייה דה מסטר), מהמאה ה-19 (כגון הרמן מלוויל ושרל פול דה קוק), של המבחרים המערביים המודרניים (כגון מרגרט אטווד וג׳ף דאייר), המחברים הרוסיים והאוקראיניים (כגון וסילי בטאקי ונטליה נגורנאיה), של ישראל אלירז, ומחברים ישראלים-רוסיים (כגון נקודא זינגר, אווה-קטרינה מחובה וגלינה בלייך). מעניין המאמר של משורר ומתרגם ישראלי-רוסי מיכאל קרול ״מלוויל בירושלים״. קרול תרגם עבור הגיליון קטעים מתוך הפואמה של מלוויל ״קלארל: פואמה ועלייה לרגל לארץ הקודש״. כנהוג בכתב העת, מקום נכבד בגיליון תופסים מושאים חזותיים. כך, נכלל כאן קולאז׳ (מאת העורכים) העשוי מכריכות של ספרים בשפות שונות, אשר משמעות כותרותיהם בתרגום היא מסע בחדר או בגן. בקולאז׳ משובצים גם כותרים כמו ״מסע בספריה״ ו״מסע במילון״, מה שמקנה לפרויקט כולו נופך נוסח בורחס.

על מטרתם של העורכים בגיליון הזה אנו למדים ממאמרו של הסופר והמבקר הרוסי אלכסנדר צ׳אנצב: ״העורכים הציבו בגיליון זה את הנושא – בין שני כתבים: הנובלה של הופמן ״החלון הפינתי״ ו״המסע מסביב לחדרי״ מאת קסבייה דה מסטר. אם הבנתי אותו נכון, אפשר לנסחו מחדש כך: האם אנחנו בעד פתיחות (...) או סוליפסיזם״. צ׳אנצב מציג את ראייתו הוא את המצב כיום: ״לאחרונה שני הקטבים נגלו בכל יופיים ובכל כיעורם. שתי המגמות התחזקו. החברותיות נעשתה יותר חברותית, הבדידות – יותר בודדת. (...) אנחנו איננו עצמנו. אנחנו בובות שמשחקים בנו פייסבוק ויצורים וירטואליים אחרים. אנחנו כבר כמעט ואיננו. פנינו החוצה לא ב״אני״ האמיתי שלנו, ובפנינו פנימה ה״אני״ מצטמק עד כדי היחבאות אל מאורתנו הקטנטונת. בני אדם, המתמלאים באשליות, הופכים לאשליות בעצמם. הם הופכים לתרכובת של פנטומים – ומתרוקנים. הם הופכים ל-hollow people, ממש על פי אליוט. האנשים החלולים עלולים לעוף עם הרוח. והוא ינשב במלוא הכוח, כשכל זה יסתיים״.

אפשר להוסיף ולומר שהגיליון הזה של ״נקודתיים״ עצמו סותר את החזון האפוקליפטי של צ׳אנצב ומטיל ספק בניגוד בין פתיחות לסוליפסיזם. בדידות איננה מאורה. פנטומים אינם ריקים. משחק אינו אשליה. במשחק הנקודתיים שבו גלי-דנה ונקודא זינגר משחקים כבר כמעט שלושים שנה, שתיים שווה הרבה יותר מאחת ועוד אחת. החדר שלהם, הרבה לפני פייסבוק או כדומה, תמיד היה ספריה וגן, היינו מקום של מסע מיתי. למזלנו, הן המלחמה והן הווירטואליות לא שינו זאת. ירושלים של מלוויל וירושלים של זינגר תחת כריכה אחת – אלה הנקודתיים החדשות של העת הזאת, החלון החדש, המקום שבו הפרדיגמה הקלסית, כלומר אחדות היצירתיות והמחשבה, מזכירה על עצמה כפתיחות אמיתית.

 

6.07.2023

בסניף חיפה של איגוד הסופרים הישראלית ברוסית התקיים ערב לכבוד הסופר סרגיי באיב. בערב השתתפו ראש האיגוד מרק קוטליארסקי ,הסופרים ולדימיר ארולוביץ' וויטלי ברונשטיין, המו"ל ובעלת חנות הספרים הלן לימונובה, חברי האגודה הספרותית בראשות אירינה יבצ'ונובסקאי. סרגיי באיב נולד בטומסק ב-1956 וסיים את לימודיו באוניברסיטת טומסק. בתחילת שנות ה-90 עלה לישראל. פרסם אוספי הסיפורים הקצרים "תשעים ושלוש"  (2014 ,"Девяносто три"), "מלחמה לא ידועה" ( 2014,"Неизвестная война"), "אנשי שלומנו בעיר" (2015, "Наши в городе"), הרומנים "וידוי אלוף" (2015), "ילדות מינוס" (2018, "Детство минус"), "אפקט הפרפר" "(2019 ,"Эффект бабочки")," ביצה "(2020, "Болото") ואחרים. הסופר הינו חבר באיגוד הסופרים הרוסי ובאיגוד הסופרים הישראלי ברוסית. 

 

יולי 2023

יורי וולודרסקי, עיתונאי, מבקר ומשורר, חנך סדרה חדשה של וובקאסטים תחת כותרת "מעמד ספרותי" כהמשך לתוכנית הרדיו בהנחייתו ששודרה בשנים הקודמות. התוכניות, אשר מועברות בשידור חי באמצעות זום, מוקדשות לספרות הישראלית בשפה הרוסית, לתרגומים של ספרות עולם לשפה הרוסית, ולאירועים האקטואליים בעולם הספרות. בין האורחים של התוכנית בחודשים האחרונים היו סופרים דמיטרי קולומנסקי, ויקה רויטמן, פליקס חרמץ, לנה ברסון, גנאדי קנבסקי, יעקב שכטר, שמעון קרייטמן. היוצרים קוראים את יצירותיהם ומשוחחים עליהן עם המנחה. וולודרסקי גם מציג למאזינים ספרים וכתבי עת חדשים ברוסית היוצאים לאור בישראל.

מתוך ההודעה של יורי וולודרסקי: "כדי לקבל קישור לפגישה יש להירשם באמצעות הקישור. כל הנרשמים יוכלו לקבל את הקישור לפגישה כשעה לפני תחילתה".