ספרים

  •  'אור חוזר - עולמה של החסידות' בעריכת ד"ר אבישר הר-שפי

    'אור חוזר - עולמה של החסידות'

    ד"ר אבישר הר-שפי

     'אור חוזר - עולמה של החסידות' בעריכת ד"ר אבישר הר-שפי 

    החל מהולדתה, לפני כמאתיים ושמונים שנה, חוללה החסידות מפנה בעולם היהודי והולידה בו צורות של חשיבה, מיסטיקה, אורחות חיים ואופני הבעה ויצירה, שעיצבו, ועדיין מעצבות, את פניו. 

    ספר זה מעניק לקוראיו גישה נוחה ומהירה אל העושר העצום של הספרות החסידית, העיונית והסיפורית. הערכים שבספר נכתבו בידי חוקרי חסידות מובילים, ומקיפים נושאים מרכזיים בחסידות תוך פרישת פנורמה רחבה של המגוון החסידי לדורותיו. הערכים מתבססים על תשתית עשירה של מקורות שנבחרו בקפידה מן הספרות הדרשנית-עיונית של החסידות ומן הסיפור החסידי. המקורות מלווים בדברי הסבר וכן בסקירה מקיפה של הנושא על ביטוייו בחצרות החסידיות השונות ולאורך תקופות מרכזיות בחסידות. שילוב זה בין המקורות עצמם לדיון הממקם אותם בהקשר הרחב, יוצר חוויית קריאה שיש בה מן המגע הבלתי-אמצעי עם לשונה של החסידות ועם הרוח שלה. 

    בנוסף לעיסוק הממוקד בנושאיה המרכזיים של החסידות, הספר מציע גם מבואות עשירים הנותנים מבט כללי על עולמה של החסידות- מחשבתה, אורחות חייה וההיסטוריה של התנועה. כל מי שמתעניין בחסידות, בבשורתה ובחידוש שהביאה לעולם ימצא בספר זה אוצר בלום של תובנות, כלים רעיוניים, נקודות מבט רעננות והמשגות מאירות עיניים. 

  • פרסומים

    ספרו החדש של פרופ' אפרים חזן 'חן ונוף יופי - שירת ר' מנדיל בן אברהם אבי זמרה' בהוצאת יד בן-צבי

    פרופ' אפרים חזן

    פרופ' אפרים חזן 'חן ונוף יופי - שירת ר' מנדיל בן אברהם אבי זמרה' בהוצאת יד בן-צבי

    ר' מנדיל (מרוקו ואלג'יריה, המאה הט"ז) הוא דמות מפתח מכמה וכמה בחינות: הוא חי ופעל בצומת זמנים קריטי, בתקופת המעבר משירת ספרד על מאפייניה בשירת החול ובשירת הקודש לשירה שרוב רובה קודש. הוא תרם תרומה משמעותית להסבת תכנים, ציורי לשון וצורות שיר מן החול אל הקודש, בעיקר בדרך האלגוריה. עוד זאת הוא זכה להערכה רבה בקרב בני דורו והדורות הבאים אחריו, ואף הוצג בין משוררי השורה הראשונה. התחושה כי עומד לפנינו משורר בעל שיעור קומה ניכרת היטב גם בדברי המעתיקים, מי ברמז ומי במפורש. שירתו נקלטה היטב בקובצי הפיוטים בכתבי היד ובדפוסים בצפון אפריקה והשפיעה לא מעט על השירה העברית בצפון אפריקה הבאה אחריו. זו שירה, שהשילוב בין מסורת רבת שנים לייחוד, למקוריות ולשליטה מוחלטת בסגולות השירה ובלשון על כל רבדיה, העניקו לה איכות מיוחדת ועומק בעל משמעות.

    בפרקיו השונים הספר מציג בשיטתיות את מכלול שירתו של מנדיל לסוגותיה ולסוגיה השונים, ומתאר את ייחודם הפרוזדורי, התוכני והליטורגי. בכל תחנה ותחנה מסומן מסלול הכתיבה של מנדיל הממשיך מסורת בצד חידוש.

    גולת הכותרת בחיבור היא מהדורת השירים. הההדרה המוקפדת של השירים מעמידה דיוואן שירה מבואר למופת. הספר מפיץ את אור השירה העברית בצפון אפריקה והופך אותה לחלק  מן התרבות העכשווית של מדינת ישראל.

     

  • ראה אור ספרו של ד"ר דב הכהן "אוצר הספרים בלאדינו 1960-1490: ביבליוגרפיה מחקרית מוערת" בהוצאת יד יצחק בן-צבי

    ד"ר דב הכהן

    ראה אור ספרו של ד"ר דב הכהן "אוצר הספרים בלאדינו 1960-1490: ביבליוגרפיה מחקרית מוערת" בהוצאת יד יצחק בן-צבי. הספר מכיל רישומים של מעל 4000 כותרים והוא הביבליוגרפיה המקיפה ביותר שנערכה עד כה של ספרי לאדינו.

  • ספרה החדש של פרופ' טובה כהן 'קול משלהן - כותבות עבריות מחוץ למסורת התרבותית ובתוכה'

    ספרה החדש של פרופ' טובה כהן 'קול משלהן - כותבות עבריות מחוץ למסורת התרבותית ובתוכה'

    פרופ' טובה כהן

    נערה יהודייה שישבה לשולחן הכתיבה באמצע המאה התשע־עשרה בהחלטה נועזת לכתוב בעברית, כבר התגברה על הרבה מן המוסכמות החברתיות והדתיות שחסמו מלכתחילה את דרכה לכתיבה ב’שפת הקודש’, ממנה הודרו נשים יהודיות. אולם עתה גילתה את הקושי שהעמידה בפניה עצם המסורת הטקסטואלית העברית, שככלל נכתבה על ידי גברים. נושאיה, לשונה ודימוייה של מסורת זו תאמו את כותביה הגברים, אך הרבה פחות מכך את זהותה ועולמה של האישה הכותבת.

    את הסתירה שבין הרצון להיות חלק מן המסורת הספרותית העברית ובין אי התאמתה של מסורת זו לביטוי נשי, מנסות ליישב כותבות עבריות, אז כהיום, על ידי קריאתם המחדשת של הטקסטים העבריים הקנוניים בעיניים נשיות. באופן זה הם מנוּכָסים ומותאמים לביטוי, שלא נכלל בהם מראש, של זהות נשית.

    ספר זה משלב פרקים שונים של כתיבת הנשים העברית, מן הכותבות המשכילות באמצע המאה התשע עשרה ועד סופרות ומשוררות במאה העשרים, לאמירה כוללת בדבר דרכה של הכותבת העברייה ─ מן המרחב שמחוץ למסורת התרבותית הקנונית, אל תוכה.

  • ספרו החדש של פרופ' רומן כצמן ' 'The Sublime Lightness of Creation: The Next Hundred Years of Russian-Israeli Literature

    פרופ' רומן כצמן

    In the third volume of his studies in Russian-language Israeli literature (the first two were "Nostalgia for a Foreign Land," 2016, and "Elusive Reality", 2020), Roman Katsman discusses its fundamental mythologems, while suggesting a new approach to myth-creation. This is a book about how literature preserves its significance by addressing the main questions of our time through the imagination of miraculous encounter and everyday holiness, catastrophe and salvation, victim and foundation, cities and empires. The book dwells on the most famous as well as the less known but no less bright novelists: Efraim Bauch, Alexander Goldshtein, Linor Goralik, Daniel Kluger, Leonid Levinson, Anna Likhtikman, Elena Makarova, Elizaveta Mikhailichenko and Yury Nesis, Victoria Reicher, Dina Rubina, Yakov Shechter, Nekoda Singer, Dennis Sobolev, Alex Tarn, Yakov Tsigelman, Naum Vaiman, and Mikhail Yudson.

    This book is for everyone who is interested in modern Israeli and Russian literature and culture, theoretical problems of modern literature, mythopoesis, issues of Russian and Jewish emigration and mobility, the history of twentieth century literature, and literary processes in the twenty-first century.

  • 'בין שני הרים' - ״זוגות סופרים״: קרבה, ריחוק וחיכוך יצירתי פרופ' דן מירון, הספר השני בסדרת "משא: סדרה למסות עבריות" עם הקדמה בעריכת ד"ר לילך נתנאל

    ד"ר לילך נתנאל

    בין שני הרים

    ״זוגות סופרים״: קרבה, ריחוק וחיכוך יצירתי

    דן מירון
     

    ״פרץ הכניס את ביאליק ל׳קודש קודשיו׳, ׳מעבדת׳ היצירה שלו. כלומר, הוא פתח לפניו את דלת חדר העבודה שלו, קרא לפניו טקסטים, וביאליק התבקש לחוות דעה, לפרץ היה אמון מלא בטעמו ובחושיו הספרותיים. כך נעשה המשורר העברי עד־שותף לחיי היצירה של הנסיך היריב. הלה רחש לו אמון כה רב, עד שגילה לו כמה מתוכניותיו היצירתיות , דבר שאיש, להוציא אולי מקורבים אחדים, לא הובא בסודותיו״.

    במסה בת שלושה פרקים, בין שני הרים , זוגות סופרים: קרבה, ריחוק וחיכוך יצירתי, חושף דן מירון את זיקות היצירה אצל ארבעה מן היוצרים היהודיים המודרניים המרכזיים: חיים־נחמן ביאליק, יצחק ליבוש פרץ, שאול טשרניחובסקי ואורי-צבי גרינברג. מירון מתחקה כאן אחר קריאתו של סופר בכתביו של סופר אחר בן זמנו, ומניח את עקרונותיה של אוריינות טקסטואלית עקיפה: קריאה בעיניו של אחר. בתוך כך הוא משמיע שוב את קולה של השירה העברית והיידית, במלאת כמאה שנה לערך מאז כתיבתה: מהי הירושה האסתטית שהותירו מנסחיו של הביטוי העברי הספרותי המודרני? והאם ניתן עוד להיכנס בשערי יצירתם?

    לספר מצורפת הקדמה מאת לילך נתנאל, שעניינה החניכה הרגשית שהציעה הספרות היהודית מודרנית לקוראים בני זמנה, וגלגוליה של חניכה זו בקרב קוראים מאוחרים.

  • ספרה החדש של פרופ' רחל אלבק-גדרון 'שמאניזם וחקר הספרות'

    פרופ' רחל אלבק-גדרון

    תקציר

     

    הספר שמאניזם וחקר הספרות מציע תפיסה חדשה להבנת תפקידו של חוקר הספרות במרחב החי של קהילייה.

    הוא מפנה קשב רדיקלי אל עבודתו של חוקר הספרות בעודו מתבונן בעבודתה של הספרות עצמה, בהתבוננותה בעבודת החיים של קהילייתה. התבוננות מסדר שלישי זה מבקשת לבחון מהו שעושה חקר הספרות ומה הוא מחולל - כתחום לעצמו, כשהוא ער ונתון בהתכוונות קיצונית ובפיענוח אמפתי הן כלפי האמנות הכתובה והן כלפי הקהילייה שלו עצמו.

    בשנים-עשר הפרקים של הספר נעשית עבודת קשב כזאת מול האמנות הכתובה של כמה ממחברי הספרות העברית הקאנוניים החל במפנה המאה העשרים: אורי ניסן גנסין, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, שמעון הלקין, א''ב יהושע, אהרן אפלפלד, רונית מטלון, אורלי קסטל בלום, דליה רביקוביץ ואנה הרמן, ככותבי סיפורים, כמשוררים, כשליחי ציבור ומשקפיו, כמרפאיו, כמטלטליו וכמכונניו.

    בתוך תהליכי אמפתיה מוחלטת, פיענוח מרושת, השאלת-ה"אני" והשאלת חיי החשיבה והחישה שלו, נעשה המבקר עצמו מכונן-קהילות וסיפורן.

     
  • "משא" היא סדרת ספרים חדשה בעריכת ד"ר לילך נתנאל, הספר הראשון בסדרה: יהודה שנהב-שהרבני, 'סיפור שמתחיל בגבות של ערבי': תרגום בדיאלוג עם אליאס ח'ורי

    ד"ר לילך נתנאל

     

    המחלקה לספרות עם ישראל

    הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

     

    "משא" היא סדרת ספרים חדשה בעריכת לילך נתנאל, המוקדשת למסות בעברית-ישראלית. היא נערכת בתוך אי-ודאות באשר לכתיבה ולקריאה, ושואלת לאן להוליך את מחשבת הספרות, את התיאוריה הביקורתית, את כתיבת ההיסטוריה ואת רשמי ההתנסות בעולם.

    המסות בסדרה מתייצבות על קו הגבול שבין הקטן והגדול, בין הידע האובייקטיבי וההתנסות האינטימית, בין קביעות עובדתיות לבין שברי התרשמות, בין ביזור לבין כינוס. הן כתובות בקולו של אני חושב, אך מזמינות לשותפות רגשית והגותית של רבים.

    --

     

    יהודה שנהב-שהרבני, סיפור שמתחיל בגבות של ערבי: תרגום בדיאלוג עם אליאס ח'ורי

     

    הספר הפותח את הסדרה הוא מסה מאת פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, על עבודתו כמתרגם העברי של הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי. המסה פותחת בתיאור חייו ויצירתו של ח'ורי. בהמשכה מגולל שנהב-שהרבני את מערכת היחסים הנרקמת בין המתרגם לסופר במרחב שבין ביירות, עירו של אליאס ח'ורי, לבין תל-אביב, עירו של יהודה שנהב. זוהי הזמנה אינטימית ומושכלת, רגשית וביקורתית גם יחד, לדיאלוג בין הספרות העברית לספרות הערבית.

    "בהיעדר דיאלוג עם הספרות העברית, התרגום מערבית ממלא זמנית את החלל. תרגום בדיאלוג הוא אקט פוליטי המבקש לעורר בה בעת את הנוכחות המרחבית והטמפורלית בין שני סובייקטים לשני גופי ידע שהופרדו מבחינה גיאוגרפית והיסטורית, ושמסלוליהם מצטלבים עתה בחיפוש אחר נקודת התחלה. איך נראה דיאלוג של מתרגם עם סופר?" (עמ' 51)