ספרים

  • "משא" היא סדרת ספרים חדשה בעריכת ד"ר לילך נתנאל, הספר הראשון בסדרה: יהודה שנהב-שהרבני, 'סיפור שמתחיל בגבות של ערבי': תרגום בדיאלוג עם אליאס ח'ורי

    ד"ר לילך נתנאל

     

    המחלקה לספרות עם ישראל

    הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

     

    "משא" היא סדרת ספרים חדשה בעריכת לילך נתנאל, המוקדשת למסות בעברית-ישראלית. היא נערכת בתוך אי-ודאות באשר לכתיבה ולקריאה, ושואלת לאן להוליך את מחשבת הספרות, את התיאוריה הביקורתית, את כתיבת ההיסטוריה ואת רשמי ההתנסות בעולם.

    המסות בסדרה מתייצבות על קו הגבול שבין הקטן והגדול, בין הידע האובייקטיבי וההתנסות האינטימית, בין קביעות עובדתיות לבין שברי התרשמות, בין ביזור לבין כינוס. הן כתובות בקולו של אני חושב, אך מזמינות לשותפות רגשית והגותית של רבים.

    --

     

    יהודה שנהב-שהרבני, סיפור שמתחיל בגבות של ערבי: תרגום בדיאלוג עם אליאס ח'ורי

     

    הספר הפותח את הסדרה הוא מסה מאת פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, על עבודתו כמתרגם העברי של הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי. המסה פותחת בתיאור חייו ויצירתו של ח'ורי. בהמשכה מגולל שנהב-שהרבני את מערכת היחסים הנרקמת בין המתרגם לסופר במרחב שבין ביירות, עירו של אליאס ח'ורי, לבין תל-אביב, עירו של יהודה שנהב. זוהי הזמנה אינטימית ומושכלת, רגשית וביקורתית גם יחד, לדיאלוג בין הספרות העברית לספרות הערבית.

    "בהיעדר דיאלוג עם הספרות העברית, התרגום מערבית ממלא זמנית את החלל. תרגום בדיאלוג הוא אקט פוליטי המבקש לעורר בה בעת את הנוכחות המרחבית והטמפורלית בין שני סובייקטים לשני גופי ידע שהופרדו מבחינה גיאוגרפית והיסטורית, ושמסלוליהם מצטלבים עתה בחיפוש אחר נקודת התחלה. איך נראה דיאלוג של מתרגם עם סופר?" (עמ' 51)

     

  • 'אורי צבי גרינברג בשנות העשרים מחקרים ותעודות' בעריכת: פרופ' תמי וולף-מונזון, פרופ' אבידב ליפסקר

    בעריכת: פרופ' תמי וולף-מונזון, פרופ' אבידב ליפסקר

    אורי צבי גרינברג בשנות העשרים

    מחקרים ותעודות

    בעריכת: אבידב ליפסקר, תמר וולף-מונזון

    קןבץ מאמרים זה הוא השלישי בסדרה של דברי מחקר על ספרי השירה של אורי צבי גרינברג, הרואים אור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

    המשתתפים בקובץ: חניטה גוטבלאט, משה גולצ'ין, סיון הר-שפי, בנימין הרשב, תמר וולף-מונזון, דוד וינפלד, חנן חבר, אבידב ליפסקר, אורית מיטל, דן מירון, גדעון קצנלסון, נטע שטהל וזיוה שמיר.

  • ספר חדש בעריכתה של ד"ר ורד טוהר 'Jerusalem and Other Holy Places as Foci of Multireligious and Ideological Confrontation'

    ד"ר ורד טוהר

    Jerusalem and Other Holy Places as Foci of Multireligious and Ideological Confrontation

    Series: 

    Volume Editors: Pieter B. HartogShulamit LadermanVered Tohar, and Archibald L.H.M. van Wieringen

    Jerusalem and Other Holy Places as Foci of Multireligious and Ideological Confrontation brings together the papers that were read at an international conference at the Schechter Institute in Jerusalem in May 2018. The contributions to this volume develop a multi-disciplinary perspective on holy places and their development, rhetorical force, and oft-contested nature. Through a particular focus on Jerusalem, this volume demonstrates the variety in the study of holy places, as well as the flexibility of geographic and historical aspects of holiness.

  • ספרו החדש של פרופ' שמואל רפאל "לאדינו כאן ועכשיו", ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב 2020

    פרופ' שמואל רפאל

    בעשורים האחרונים ידעה הלאדינו, לשונם של מגורשי ספרד, תמורות רבות בישראל. הלאדינו, טוען שמואל רפאל, חוותה תחייה תרבותית. קהיליית השיח הקטנה שרבים ניבאו לה היעלמות בעתיד הקרוב, הפכה להיבט חשוב במורשתם של ה'לאדינואים', צאצאי היהודים הספרדים ובמובנים רבים לא רק במורשתם, אלא בתרבות הישראלית בכללה. "לאדינו כאן ועכשיו" מבקש לבחון את שינוי המגמה בתחום הלאדינו ותרבותה בישראל. בשלושה־עשר פרקיו נבחן הממשק בין תרבות הלאדינו ובין החברה הישראלית. מי הם ה'לאדינואים' ומהו יחסם למורשת התרבותית של הוריהם? האם המורשת התרבותית של שפת הלאדינו ותרבותה היא "חנוט היסטורי" — שריד נוסטלגי של עבר שאיבד את חיותו — או כוח חי שבאמצעותו העבר לא רק שורד, אלא גם משפיע על ההווה? השאלות הללו נבחנות לאור הביטויים המפתיעים של חיוניות הלאדינו בחברה היישראלית.

  • ספרו החדש של פרופ' נתי כהן: "יידיש בסימן קריאה: מלשון דיבור לשפת תרבות'

    פרופ' נתי כהן

    יידיש בסימן קריאה: מלשון דיבור לשפת תרבות
    מאת פרופ' נתן כהן

    ספרות יפה או עיתונות? מדע, פרוזה או שירה? פנטזיה או מתח? מה היה טעמם הספרותי של יהודי הקיסרות הרוסית לפני מלחמת העולם הראשונה? מה היו התכנים שסיפקה להם יידיש, שרבים ראו בה ז'רגון שיש להשליך ולשכוח? ומי היו הקוראים והקוראות?

    יידיש בסימן קריאה – מלשון דיבור לשפת תרבות עוקב אחר תמורות שחלו ביהודי הקיסרות הרוסית דרך שוק הספרים התוסס, שסיפק תכנים מגוונים ביידיש לקהלי יעד שונים; ודרך התפתחות הספרייה הציבורית, העיתונות, המו"לות, התרגומים מול ספרי מקור, ומעמדה המשתנה של יידיש, "שפת ההמון", לעומת רוסית מכאן ועברית מכאן.
    הספר סוקר שינויים שחלו בהרגלי הקריאה ביידיש בקיסרות הרוסית בין השנים 1860–1914. ​

    הוא מגיש לקוראיו מחקר מקיף ומעמיק בתחום ההיסטוריה התרבותית, המתאר, באמצעות הסתעפותה רבת הפנים של הקריאה החילונית ביידיש, חברה הנמצאת בתהליך מעבר ממסורת למודרניות.

  • ספרו החדש של פרופ' רומן כצמן ברוסית: "מציאות חמקמקה: מאה שנים של ספרות ישראלית-רוסית (1920-¬2020)" (Boston: Academic Studies Press, 2020).

    פרופ' רומן כצמן

    ראה אור הספר בשפה הרוסית של פרופ' רומן כצמן "מציאות חמקמקה: מאה שנים של ספרות ישראלית-רוסית (1920-­2020)" (Boston: Academic Studies Press, 2020).

    הספר דן ביצירות של כמה סופרים, מאברהם ויסוצקי שכתב ברוסית בארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה הקודמת, ועד לדניס סובולב הכותב כאן כיום. במוקד העניין נמצאת שאלת מהותה של המציאות והממשות, המתגלמת במלוא מורכבותה בספרות ייחודית זאת, שעצם קיומה הוא אחד הפלאים של התהליך הספרותי המודרני. הספר נפתח בדיון תאורטי, המציג את יסודותיה של הספרות הישראלית-הרוסית בהקשר של ריאליזם-4.0, האופייני לתקופת התעשייה-4.0, ותוך התכתבות עם הזרם, התופס תאוצה היום, של הריאליזם הספקולטיבי. לאחר מכן מוצעת קטגוריזציה חדשה של הריאליזם הספרותי, והיא באה לידי בחינה ויישום בשורה של טקסטים, המאופיינים בפואטיקות ואידאולוגיות שונות, כגון אלה של מרק אגרט, יוליוס מרגולין, יעקב ציגלמן, אלי לוקסמבורג, אלכסנדר גולדשטיין, דוד מרקיש, יליזבטה מיכייליצ'נקו ויורי נסיס.

  • ספר היובל לכבוד פרופ' אבידב ליפסקר

    העורכים: פרופ' יגאל שוורץ, ד"ר לילך נתנאל, פרופ' קלאודיה רוזנצווייג-קופפר, ד"ר רונה טאוזינגר

     

  • ספרה החדש של ד"ר לילך נתנאל: 'שניאור מן החיים והמוות מונוגרפיה ספרותית'

    ד"ר לילך נתנאל

    שניאור מן החיים והמוות

    מונוגרפיה ספרותית

    מאת לילך נתנאל

    ספר זה הוא מחברת קריאה ביצירתו של זלמן שניאור (שקלוב 1887–ניו יורק 1959). קריאה זו מבקשת לה דרך ביצירתו הענפה של מי שנחשב אך לפני כמאה שנה לאחד היוצרים היהודים המודרניים הגדולים בדורו. מתוך עיון במסכת חייו וביצירתו של שניאור, הספר נוגע גם בהיקפיה הנרחבים של תרבות הספר היהודית המודרנית, שנכתבה ביידיש ובעברית בווילנה, בוורשה, באודסה, בניו יורק ובתל אביב.

     

    במוקד הספר ניצב שילוב הכלים שביצירת שניאור - לשון יידיש ולשון עברית, מסכת השירה ומסכת הפרוזה. שניאור נמנה עם היוצרים הלאומיים בעברית ונודע גם כמספר יידיש פופולרי. את שיריו קראו רבים כביטוי מודרניסטי מהפכני, ואילו אחרים ראו בהם תוצר שמרני ומיושן של צאצאי ההשכלה היהודית במזרח אירופה. אך תיבת התהודה שבחללה התפתחה יצירתו רחבה מכל אלה, והיא אוצרת בתוכה את השפעת הספרות העברית החדשה בצד חניכה אירופית, שברי מדרש ואגדה, רשמי בדיון אוריינטליסטי ופולחן קדום, ואת זכר מִכוות האש של ההגירה והפליטות. הרחק מאחדות ומפיוּס, יצירת שניאור מסמנת מתווה מסועף, מרתק, של הספרות היהודית המודרנית במחצית הראשונה של המאה העשרים.


     

  • בסדרה "אופקי מחקר" -בעריכת פרופ' אבידב ליפסקר, התפרסם ספרה של ד"ר נגה רוזנפרב 'הקומה השנייה חייה ויצירתה של עמליה כהנא-כרמון'

    ד"ר נגה רוזנפרב

    בסדרה "אופקי מחקר" -בעריכת פרופ' אבידב ליפסקר, התפרסם ספרה של ד"ר נגה רוזנפרב:

    הקומה השנייה
    חייה ויצירתה של עמליה כהנא-כרמון
    סדרת אופקי מחקר
    מאת נגה רוזנפרב

    'יש משהו טיפ טיפה מסולף כשמעבירים אל הנייר את סיפור החיים. אתה בונה עולם שהוא קצת מסולף מן העולם האמתי... כפי שאני רואה את זה, הסיפורים שכתבתי היו ההיענות שלי לצורך – צורך חי – שלא הרפה ממני עד שהועלה על הכתב' עמליה כהנא־כרמון, 29 במרס 2011.
    החיבור הביוגרפי הקומה השנייה מציג לראשונה את הקשר בין תולדות חייה של הסופרת עמליה כהנא־כרמון ועבודותיה הספרותיות. פרטי החיים האישיים של כותבת מרכזית זו בספרות העברית מתגלים כחומרי גלם יסודיים בסיפוריה.
    הספר מגולל את תולדות המחצית הראשונה של סיפור חייה ויצירתה, החל מימי ילדותה בקיבוץ עין חרוד, דרך ימי התבגרותה בתל־אביב בצל המנדט הבריטי ותקופת הלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, תקופת השירות בחטיבת הנגב במלחמת העצמאות, ועד לימי התגוררותה באירופה, אהבותיה וכינון חיי המשפחה שלה. בתוך כך מתואר 'יומן הקריאה' שלה, וכן נפרשות הרשתות המשפחתיות והחברתיות שאליהן השתייכה בימי ניסיונותיה להיעשות לסופרת. תיאור זה מכין את הופעתה הייצוגית ביותר על במת הספרות העברית עם צאתו לאור של ספרה בכפיפה אחת.
    סיפור חייה הניתן כאן נכתב בחייה של הסופרת שפתחה לעיני החוקרת את ארכיונה האישי החסוי, המופקד בספרייה הלאומית בירושלים במחלקת הארכיונים האישיים. ארכיון אינטימי זה הוא כעין שער לעולמה הפנימי של הכותבת שמיעטה מאוד בחשיפת פרטי חייה ולא הרבתה לדבר בם.

  • ספרו החדש של ד"ר יניב גולדברג 'אני בדרכי אלך' - עיון משפטי ופסיכולוגי בשישה מחזות תיאטרון יידיש

    ספרו החדש של ד"ר יניב גולדברג וד"ר נוגה לוין קייני 'אני בדרכי אלך' - עיון משפטי ופסיכולוגי בשישה מחזות תיאטרון יידיש

    בהוצאת ספריית הילל בן חיים/הוצאת הקיבוץ המאוחד