ספרים

ספר זה מביא 15 סיפורי מסעות בארץ־ ישראל של אנשי העלייה הראשונה בליווי מסה מקיפה "סיפורי מסעות -היווצרותו של ז'אנר ארצישראלי" -פרי עטה של החוקרת יפה ברלוביץ. 

Agnon and Germany

The Presence of the German World in the Writings of S. Y. Agnon
עריכה:  הנס יורגן, הלל ויס

הספר כולל מחקרים על תקופת יצירתו של עגנון בזמן מגוריו בגרמניה בשנים 1913-1924 שבה הגיעה יצירתו למעמדה הקלאסי ומחקרים על מקומו של העולם הגרמני בכלל יצירתו כמו בנובלות על מלחמת העולם הראשונה וברומן `שירה`, לרבות גלגולו ונוכחותו של העולם הגרמני בהתמודדות עם השואה ביצירת עגנון. המחקרים שבספר מהווים חלק ממחקר שנעשה בתמיכת קרן G.I.F קרן גרמניה ישראל. מחצית מהמחקרים משקפים את עבודת החוקרים הגרמניים ומחצית את הקבוצה הישראלית.

הספר עוקב אחר גלגוליה של התימה היהודית `אברהם בכבשן האש` באמצעות עשרות גרסאות שנכתבו בעברית ובלשונות היהודים החל במדרש הקלאסי וכלה במאה העשרים.
תפוצתה הנרחבת של התימה ואזכוריה הרבים מעידים על הדומיננטיות שלה בתרבות היהודית ומלמדים שהמשמעויות הטמונות בה חורגות מעבר לאירועי אור כשדים בהיותן מבטאות את מעמקי הנפש האנושית. עיקרו של הסיפור טמון בחוויית המרד המשחררת את אברהם מכבליה של התרבות הישנה ומובילה אותו לקראת כינונה של צורת חשיבה חדשה, כל זאת במסגרת מערך משפחתי סבוך, מחויבויות סותרות, תכתיבים חברתיים ומניעים פוליטיים. אברהם הוא המונותאיסט הראשון, אדם הנלחם לבדו על האמת שלו מול קבוצת רוב חזקה ואלימה. חוסנו הנפשי ואמונתו ללא סייג שימשו דוגמה ומופת לכל אורך ההיסטוריה של העם היהודי. בחינת הגרסאות המודרניות של התימה מלמדת ששבירת הפסילים וההוצאה מכבשן האש הן סיטואציות מפתח מטאפוריות הרלוונטיות גם בימינו.

בסדרת ``תימה - מחקרים בתימטולוגיה של ספרות עם ישראל``.
עורך הסדרה: פרופ` אבידב ליפסקר

בספר סיגופים ופיתויים נדונים שלושה עשר סיפורים המועתקים בכתב יד פרמא 2295 (המאה השלוש עשרה, צפון צרפת). הסיפורים מרובי הגרסאות, שמקורותיהם בספרות חז"ל ובקובצי סיפורים ימי ביניימיים ממזרח וממערב, עובדו מחדש באשכנז. מעיון בגרסאות של כתב יד זה, שרובן מתפרסמות כאן לראשונה, ומקריאה קשובה לניואנסים סגנוניים דקים, מתקבלת תמונה רחבה על היבטים שונים של תרבות אשכנז: גן עדן וגיהנום כמרחבים מוחשיים וממופים לפרטיהם, קידוש השם כערך מרכזי, תורת התשובה, עיקרים אחרים בחסידות אשכנז, פייטנות בזיקותיה לספרות ההיכלות, נורמות של שידוכים ונישואים, דימויי `נשים חשובות` וסמלים נוצריים המשוקעים בסיפורים. נקודת המבט בספר היא כפולה: ספרותית, שהרי הסיפורים הם יצירות אמנות לכל דבר, והרמנויטית, שכן הם מניעים דיאלוג רב משתתפים. הפרשנויות שיוצעו בפרקיו השונים של הספר הם פרי מפגש בין הסיפורים בכתב היד - שהם עצמם פרשנויות פרי תרבות אשכנז של מסורות סיפור קודמות - ובין הקורא המתוודע באמצעותם לאופני קיום שונים משלו וגם דומים להם. `אשכנז` בספר זה אינה מציאות היסטורית אלא ישות בדיונית הממשמעת מציאות זו; הוויית חיים שהקורא שותף לטקסט בכינונה.   

הספר שלפנינו מציע את התזה שלפיה תורת המונאדות של לייבניץ היא מודל לפרדיגמות מרכזיות במודרניזם של המאה העשרים. הוא מדגים את ממצאיו בתחומו של הרומן המודרניסטי, המיוסד על פואטיקה מונאדולוגית.

בניתוח מקורי ומעמיק מראה המחברת כי המודרניזם מיוסד על ארבעה צירי מעבר מרכזיים: מעבר מתפיסת אדם דיכוטומית של גוף-נפש לתפיסת אדם כתודעה; מעבר מתפיסת אמת מוחלטת לתפיסת אמת יחסית ופרספקטיביסטית; מעבר מפרדיגמה מאחדת להכרה בביזור וב``רב-קוליות`` ומעבר מראליזם לאונטולוגיה פנומנלית, תלוית-הכרה, וכי צירים אלה מצויים בזיקה עמוקה, אם כי לא אסכולאית, עם האונטולוגיה המטפיזית של לייבניץ.
רחל אלבק- גדרון מוכיחה כי ביסודו של הרומן המודרניסטי בכלל והרומן של ``זרם התודעה`` בפרט, מונחת תשתית מונאדולוגית. כך למשל רומן זה מחליף דמויות במרכזי-תצפית, מארגן את הזמן והמרחב במונחים תודעתיים ויחסיים, ומחליף זיקות סיבתיות ביחסי התאמה.