אפריל-יוני 2023

22.06.2023

במסגרת סדרת הערבים "ממגדל הפעמון האקדמי" בספרייה העירונית בשפה הרוסית בירושלים נערכה הרצאתו של מיכאיל וייסקופף "העליה של שנות ה-1970-1980: היחודיות של חיי התרבות".

 

21.06.2023

בספרייה העירונית בשפה הרוסית בירושלים התקיימה השקת הספרים של דוד מרקיש שיצאו לאור בשנה האחרונה: "בסירוב" ("В отказе"), "בחצי הדרך חזרה" ("На полпути назад") ו-"רק שלוש שעות טיסה" ("Только три часа полета").

 

20.06.2023

בספרייה העירונית בשפה הרוסית בירושלים התקיימה השקת הספר "מסע לארץ האסירים. הדרך למערב. שירה" מאת יולי מרגולין. הספר יצא במסגרת סדרת הספרים "ההיסטוריה והתרבות הרוסית בארכיונים ישראלים" (בית הוצאת ספרים בירושלים Studio Click Ltd). במפגש השתתפו העורך הראשי של הסדרה פרופסור ולדימיר חזן, פרופסור ליאונה טוקר ומישה שאולי, עורך התרגום לעברית של "מסע לארץ האסירים" .

 

12.6.2023

יצא לאור הגיליון החדש של כתב העת הישראלי ברוסית "ארטיקל". במדור הפרוזה של כתב העת התפרסמו יצירותיהם של דוד מרקיש, יעקב שכטר ומחברים אחרים. במדור השירה – יצירותיהם של אירינה מאולר, יוליה דרבקינה, מרק קוטליארסקי ואחרים. במדור "נון-פיקשן" התפרסמו זיכרונותיהם של אפנסי ממדוב, דוד שכטר, ולדימיר חנן ודמויות מעניינות נוספות. אחד הפרסומים המעניינים בגיליון הוא מאמרו של אנדריי זואילוב על הספרות הישראלית-רוסית תוך מיקוד בספרות העלייה של השנים האחרונות. את המאמר הוא מסיים בסקירה ארוכה של שמותיהם של היוצרים הוותיקים ופונה אליהם תוך הבנת המוטיבציה של העולים החדשים, אשר איבדו את מעמדם בארץ מוצאם, לשחק תפקידים מובילים בארץ החדשה, אך עם זאת, מתוך הצבעה על המסורת של הספרות הישראלית בשפה הרוסית, בה ישנם יוצרים חשובים, שאותם חייבים להכיר לפני שצוללים למעמקים של ספרות זו.

 

12-15.06.2023

במוזיאון העם היהודי "אנו" בתל אביב, התקיים פורום תרבותי "סלובונובו".במסגרת הפורום נערכו מספר אירועים הקשורים לספרות ולתרבות ישראלית-רוסית. האירוע הראשון, בשם "מה עשיר טמיזדט", היה מוקדש לנושאים של הוצאת ספרים במציאות המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, נדונו בו אפשרויות הדפסת ספרים וכתבי עת בשפה הרוסית מחוץ לגבולות רוסיה. בדיון השתתפו מנהל ההוצאה הישראלית בשפה הרוסית "ספר" ויטלי קבקוב, בעלים של חנות הספרים והוצאת הספרים "בבל" יבגני קוגן, עיתונאי ומבקר ספרות יורי וולודרסקי ואחרים. באירוע נוסף בפורום, "פרויקט 'פליטים': סיפורים אישיים", השתתפו משוררים שעברו לישראל לאחר פרוץ המלחמה ב־24 לפברואר 2022, ביניהם אסיה אניסטראטנקו, יבגניה וז'ליאן, סרגיי לייבגרד, גנדי קנבסקי, אולגה לוגוש, איליה אש ואחרים. המשתתפים קראו את השירים שלהם, דיברו על חוויותיהם האישיות בעקבות העלייה בזמן המלחמה. מנחי האירוע היו העורכת של כתב העת "זרקלו" ("מראה") אירינה ורובל-גולובקינה והמשורר יבגני ניקיטין. התקיים גם שולחן עגול "יש משהו לא טוב בפלשתינה שלנו", אשר המכוון נגד הרפורמה המשפטית של הממשלה. בשיחה השתתפו מנכ"ל הקונגרס היהודי האירו-אסייתי חיים בן יעקב, הסופר והעיתונאי מרק גלסניק, הפוליטיקאים והעיתונאים קסניה סבטלובה, סופיה רון, ליקה דלוגאץ.

 

04.06.2023

בהוצאת "בבל" יצא לאור ספרו של אלכסנדר איליצ'בסקי "שמיים צרים, נהר רחב" ("Узкое небо, широкая река"). כפי שמצויין באתר ההוצאה, הספר מספר על "הנעורים, העלבון שלא שכך, האחווה והאי הבנה". סיפור זה פורסם לראשונה בכתב העת "עולם החדש" («Новый мир») ב-2016.

 

30.5 - 1.6. 2023

באוניברסיטת בר אילן, במחלקה לספרות עם ישראל, במסגרת המגמה לספרות יהודית-רוסית, התקיים כנס בין-לאומי בנושא "ספרות ישראלית-רוסית בהקשר של ספרות עולם: היסטוריה, פואטיקה ותאוריה". שפת הכנס הייתה רוסית. (ניתן לצפות בסרטונים ביוטיוב כאן.) המארגנים של הכנס הם רומן כצמן, אלנה פרומשליאנסקי ואלכסיי סורין. המטרה המרכזית של הכנס הייתה דיון בספרות ישראלית-רוסית בהתבסס על גישות תיאורטיות ופואטיות שונות בהקשר של תהליכים ספרותיים גלובליים על רקע הטלטלות ההיסטוריות של מאה שנים אחרונות. בכנס בן שלושה ימים השתתפו כ- 30 חוקרים וסופרים מישראל, ארצות הברית, בריטניה וצרפת. הכנס כלל גם השקה של קובץ מאמרים Studies in the History of Russian-Israeli Literature בעריכתם של רומן כצמן ומקסים ד. שרייר, אשר יצא לאור בבוסטון בהוצאה Academic Studies Press בשני כרכים ברוסית ובאנגלית. האורח המיוחד של הכנס היה הסופר דוד מרקיש – אחד הסופרים הוותיקים של הספרות הישראלית-רוסית. בדבריו בכנס הוא הדגיש את החשיבות של האירוע וגם את המשמעות הגדולה של התפתחות השיח המדעי בנושא.

הכנס נפתח בברכות ובדברי הפתיחה של נינה וורונל. במושב הראשון איליה רודוב מאוניברסיטת בר אילן הרצה על נושא הקודש באמנות הישראלית. ולדימיר חזן ואנה בלסטריארי מהאוניברסיטה העברית בירושלים הציגו בהרצאותיהם את התמונה הרחבה של החיים התרבותיים, המדעיים והספרותיים של הקהילה הדוברת רוסית בארץ ישראל בשנות 1920-1940 ואת הקשרים ההדוקים שלה עם קהילות המהגרים באירופה ובאמריקה. לובה יורגנסון, סופרת וחוקרת מאוניברסיטת סורבון, הרצתה על יצירתו של יולי מרגולין בתום מלחמת העולם השנייה, בחזרתו אחרי שש שנים במחנות הסובייטיים. בער קוטלרמן מאוניברסיטת בר אילן הרצה על יצירתו של צבי פרייגרזון (1900-1959), אשר התגורר בברית המועצות וכתב ספרות בשפה העברית.

מקסים ד. שרייר, חוקר, סופר ומשורר מבוסטון קולג', הציג את מחקרו אודות משוררי האוונגרד הרוסי בישראל תוך השוואתם עם היוצרים הרוסיים. הרצאתו לוותה בהדגמה מתוך יצירותיהם של מיכאל גנדלב, איליה בוקשטיין, מיכאל גרובמן, אנרי וולוחונסקי, אנה גורנקו, גלי-דנה זינגר. מרט גרינברג מריד קולג' בארצות הברית התמקד בהרצאתו ביצירתו של רפאל נודלמן, בעיקר בהתייחס לתרגומיו של סטניסלב לם ולשאלות של מדע בדיוני יהודי. ילנה רימון מאוניברסיטת אריאל הקדישה את הרצאתה למדע בדיוני ופנטזי ישראלי-רוסי ביצירותיהם של הסופרים דניאל קלוגר, יעקב שכטר, אנה פיין ואחרים. ילנה טולסטוי התמקדה בפרוזה נשית, בעיקר ביצירותיה של אנה איסקובה. זלאטע זרצקי הרצתה על המחזאות הישראלית-רוסית והציגה בהרחבה את יצירתו של אלכסנדר רדובסקי ״דרך עיני שיילוק" בהשוואתה לשייקספיר.

ההרצאה של מריה רובינס מהקולג' האוניברסיטאי בלונדון הוקדשה לנושא השואה בספרות הישראלית-רוסית של עליית שנות ה-90 ולהשוואתה עם הספרות הישראלית בעברית. בין היתר, היא התייחסה לרומנים מאת אלכס טארן. מרינה אפטקמן דנה בהרצאתה במרכיב הטראומטי בייצוג העלייה ביצירותיהם של דניס סובולב, ילנה מינקינה-טייצ'ר וילנה אולנובסקיה. אדוארד וייסבנד השווה בין הנימה הים-תיכונית ביצירתו של אלכסנדר גולדשטיין ואלכסנדר ברש בשנות ה-90 לבין הפרויקט המוקדם יותר של ז'קלין כהנוב (1917-1979), סופרת ישראלית שנולדה בקהיר. אלנה פרומישליאנסקי העלתה את הנושא של מיומנות בין-תרבותית ודרכי עיצובה בספרות של דור 1.5 של עליית שנות ה-90. היא התמקדה ביצירותיהן של שתי סופרות: ויקטוריה רייכר וויקי רויטמן.

הרצאותיהם של חוקרי ספרות וסופרים דניס סובולב מאוניברסיטת חיפה ויבגני סושקין מהאוניברסיטה החופשית עסקו בסוגיות תיאורטיות ופילוסופיות אחדות. הנושא של ירושלים נידון בהרצאות של ולנטינה בריאו מהאוניברסיטה העברית בירושלים ושל אלכסיי סורין מאוניברסיטת בר-אילן. בין השאר, עסקה הרצאתו של סורין בהיבטים שונים ביצירתו של נקודא זינגר תוך השוואתה עם סיפוריו של בורחס. גם נקודא זינגר נשא דברים בכנס והתייחס לסוגיות הקשורות לעיצוב המרחב בספרות ישראלית-רוסית של סוף המאה ה-20. נחום ויימן, סופר, משורר וחוקר, הרצה על אופייה המיוחד של החשיבה ההיסטורית המשמשת, לדעתו, כאחד המאפיינים המרכזיים של ספרות ישראלית-רוסית. את דברי הסיום נשא רומן כצמן, אשר סיכם את אירועי הכנס תוך הדגשת הדרך הארוכה והמורכבת שעברה ספרות ישראלית-רוסית במהלך יותר ממאה שנות קיומה בחיפוש אחרי שילוב של המרכיב "הרוסי" או "הלא רוסי" הלשוני עם המציאות הישראלית.

בתום הכנס התקיים השולחן העגול בנושא "מלחמה: ניסיון הבנת האסון" בהשתתפותן של הסופרות ילנה מקרובה ואנה פיין. את השולחן העגול הנחה אלכסיי סורין. המשתתפים דנו בשאלות, כגון: יצוג אסונות בספרות, מלחמה וטרור, זיכרון וזהות, סכסוכים ואלימות במציאות של היום, חירות היצירה ואקטיביזם, תרבות ה"ביטול" וחיפוש של רעיונות חדשים ושל מקורות לתקווה. אחד הנושאים הכואבים היה נושא המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה והשלכותיה הנוראיות. פניה של הספרות הישראלית-רוסית אחרי המלחמה הזאת – זאת שאלה גדולה, שאין עליה תשובות בשלב זה. 

 

30.5.2023

בספרייה העירונית בשפה הרוסית בירושלים התקיימה השקה של קובץ מחזות מאת סופר ומחזאי ויאצ'סלב דוידוב, "ז'בוטינסקי נגד היטלר" («Жаботинский против Гитлера»), שיצא לאור בתל אביב בהוצאת "Terra Incognita". הקובץ כולל דרמה היסטורית "המנהיג נגד הפירר" («Вождь против фюрера»), תסריט לסרט ושני מחזות על ולדימיר ז'בוטינסקי: "אחד נגד כולם" («Один против всех») ו"קיר הברזל, או התחייה של ז'בוטינסקי" («Железная стена, или Воскрешение Жаботинского»).ויאצ'סלב דיווידוב נולד במוסקבה בשנת 1946. סיים את לימודיו בקונסרבטוריון ע״ש צ'ייקובסקי במוסקבה. במשך 15 שנה לימד בפקולטה לניצוח צבאי בקונסרבטוריון של מוסקבה. עלה לארץ בשנת 1991. הקובץ הראשון של דוידוב "זו ישראל!" יצא לאור בשנת 2011 והיה מוקדש ל20 שנה לעלייה הגדולה מברית המועצות. הקובץ כלל ארבעה מחזות על העולים מרוסיה וממדינות פוסט-סובייטיות: "מקום תחת השמש" (2003,«Место под солнцем»), "הוא והיא כשאין ספסל" (2008, «Он и она в отсутствии скамейки»), "קפה לשניים" («Кафе для двоих» ,2009) ו"זו ישראל!" («Это Израиль!», 2011).

 

22.05.2023

בבוסטון (ארצות הברית) בהוצאת Academic Studies Press יצא לאור קובץ מאמרים מדעיים "מחקרים בתולדות הספרות הישראלית-רוסית" «Очерки по истории русско-израильской литературы» / “Studies in the History of Russian-Israeli Literature” בעריכתם של רומן כצמן ומקסים ד. שרייר. הקובץ יצא לאור במקביל בגרסה הרוסית והאנגלית. באסופה מופיעים המאמרים הבאים: ולדימיר חזן, "ספרות בשפה הרוסית בארץ ישראל", לובה יורנסון, "יולי מרגולין ותקופתו", מרט גרינברג, "הקשרים הישראלים-סובייטיים בשנים 1950-1980: מתרגומים ועד "ספריית העלייה"", אלכסיי סורין, "עוזבים את רוסיה: הספרות הישראלית ברוסית בשנים 1970-1980", מקסים שרייר, "הנתיבים של האוונגרד הפואטי הרוסי בישראל", רומן כצמן, "הסיפורת של העלייה בשנות 1990-2000", אלנה פרומישליאנסקי, "הפרוזה הישראלית בשפה ברוסית בעשור השני של שנות ה-2000", ילנה רימון, "ז'אנרים בספרות הפנטסטית הישראלית-רוסית", זלאטע זרצקי, "התופעה של המחזאות הישראלית-רוסית בשנות 1970-2000", לאוניד קציס, "מתוך תולדות הביקורת הספרותית הישראלית-רוסית".

בחוות הדעת על ספר, המודפסת על הכריכה, כותב דניס סובולב, שהספר מציב לעצמו מטרה גדולה של הבנה עמוקה של ספרות ישראלית-רוסית תוך התמקדות בשני צירים מרכזיים: היסטורי-תרבותי וז'אנרי. אחת הסוגיות המרכזיות איתה התמודדו הכותבים היא הקושי העצום בתרגום החוצה-תרבויות של ספרות זו לאחת משפות התרבות השולטות היום. סובולב מדגיש, שרבות מהיצירות של ספרות ישראלית-רוסית ניתן להגדיר באמצעות המושג "פשעי מחשבה". על כן, לדבריו, השרטוט הקפדני של קווי הספרות הזו והבנת התנאים לקיומה הינו המטרה המרכזית של ספר חשוב זה. 

 

16.05.2023

בהוצאה "אנשי ספר" ("Книжники") במוסקבה יצא לאור ספר חדש של דוד מרקיש – אוסף סיפורים בשם "רק שלוש שעות טיסה" ("Только три часа полета").  הספר כולל סיפורים שנכתבו על ידי המחבר בשנים שונות, וגם סיפורים חדשים. הם מאוחדים בעיקר בנושא העלייה מברית המועצות ומרוסיה – ברוב הטקסטים העלייה נמצאת ביסוד העלילה. יחד עם זאת, נושא האקסודוס מתפרש על ידי המחבר כמטאפורה של הגורל היהודי ושל הרצון הבלתי פוסק של האדם, הנודד במהותו, למצוא את מקומו ודרכו בעולם. 

 

9.5.2023

יצא לאור גיליון מס' 61 של כתב העת "המראה" ("Зеркало"). הגיליון נפתח בשירים של משוררים ישראלים – אפרת מישורי ומאיר ויזלטיר שנפטר במרץ 2023. למשורר מוקדש גם מאמר זיכרון שכתב המתרגם שלמה קרול. בגיליון כלולים שירים של המשוררים הכותבים ברוסית – אלכסיי סורין, ניקיטה ריזהי, טניה סקארינקינה ואחרים. בחלק הפרוזה פורסמו "סיפורים שנשלחו מלוגנסק" ("Рассказы, присалнные из Луганска") של יבגני יז, סיפור "רומנטיקה ומטאפיזיקה" של גיאורגי קיזלווטר, ופרוזה של רוסטם מבליחאנוב ואלה דוברובסקיה, "נובלה-טריפטיך" של אולי נובה, "טיסות של פטר הלא-קדוש" ("Летания несвятого Петра"). בנוסף, בגיליון החדש פורסמו מכתבים של איגור חולין למיכאל גרובמן וכן רשימות מיומנו של גרובמן משנת 1993.

 

4.5.2023

בחנות הספרים "באבל" בתל אביב התקיים אירוע השקה של ספרה של ויקטוריה רויטמן "יירבה מאסדו", אשר יצא לאור בהוצאה ACT במוסקבה. הספר נכתב כבר בשנת 2018, אך הוא התפרסם עד היום רק באינטרנט. המחברת סיפרה על תהליך כתיבת הספר, על יצירת טיפוסים שונים של דמויות של מתבגרים ומבוגרים ועל התמודדות עם קשיים של תיאור מציאות דו-לשונית. באירוע נשאו דברים סופרים ומשוררים לאוניד לוינזון, ריטה קוגן, סמיון קרייטמן וחוקרת ספרות ישראלית ברוסית אלנה פרומשליאנסקי. כל הדוברים הדגישו את המקום המיוחד של הספר הן מבחינה תמטית והן מבחינה פואטית.

 

24.04.2023

יצא לאור הגיליון השביעי של כתב העת הדיגיטלי Resistance and Oppositional Arts Review) ROAR). נציין את יצירותיהם של סופרים ישראליים דוברי רוסית הכלולים בו: השירים של גנאדי קנבסקי וסרגיי לייבגרד, הסיפורים "הלוויית האב" ("Похороны отца") מאת אלכסיי סורין ו"השעמום האחרון" ("Последняя скука") מאת יבגני קוגן. בין מחברי הגיליון גם מקסים שרייר, פולינה ברסקובה, אולג לגקמנוב, בוריס חרסונסקי ואחרים.

 

23.04.2023

באינטרנט התפרסם הרומן החדש מאת לינור גורליק "בובו". הרומן מספר על מסעו של הפיל ששמו בובו, ברחבי רוסיה העכשווית, בתקופת המלחמה נגד אוקראינה, רדיפות ושטיפת מוח. כשבובו מגיע לרוסיה, הוא מתכוון לאהוב אותה, אך ככל שהוא מכיר אותה יותר, כך קשה לו יותר לאהוב את אשר רואות עיניו. הסופרת מציינת, ש"בובו" הוא מעין רומן חניכה, רומן התבגרות, ויחד עם זאת, גם רומן המספר על אהבה ועל ההתפתחות של הרגש הזה. המחברת מספרת בהקדמה לספרה, שכתבה את הרומן על האהבה לרוסיה גם מכיוון שכל אדם אוהב רוצה לדבר על אהבתו ללא גבולות, במיוחד ברגעים הנוראים כשמושא האהבה חולה במחלה אנושה או חווה אסון כבד. כמו כן, היא מציינת, שהספר פורסם באינטרנט באופן פתוח, משום הפרסום שלו בהוצאה לאור ברוסיה עלול להביא לפגיעה קשה בעובדי ההוצאה.

 

21.04.2023

באמסטרדם התחיל לצאת לאור כתב עת ספרותי חדש בשפה הרוסית "הגל החמישי". העורך הראשי של כתב העת הינו סופר ופובליציסט מקסים אוסיפוב. כפי שנכתב בדברי העורך של הגיליון הראשון, מטרת כתב העת, בראש ובראשונה, היא לספק את הצורך בפרסומים ללא צנזורה של נציגי "הגל החמישי של ההגירה", כלומר של אלה, אשר עזבו את רוסיה אחרי פלישתה לאוקראינה. כתב העת יצא לאור בהוצאה Van Oorschot  בשתי שפות, רוסית ואנגלית, בגרסה מודפסת ובגרסה דיגיטלית. העורכים של כתב העת מדגישים, שהיוצרים המתפרסמים בו מאוחדים בהתנגדותם הנחרצת למלחמה ולשלטון טוטליטרי, באהבה לתרבות הרוסית וראייתה כחלק של התרבות האירופית, בתחושות השייכות והאחריות למה שקורה וברצון לראות את מולדתם כמדינה חופשית, שוחרת שלום, גם אם בשלב הזה מדובר בחלום שלא ניתן למימוש. בגיליון הראשון הופיעו בין היתר יצירותיהם של סופרים ומשוררים הישראליים: פרקים מהרומן של אלכסנדר איליצ'בסקי "גופו של אפלטון", אסופת שירים של המשוררת ילנה ברסון "לא בהקשר של אהבה".

 

10.04.2023

בהוצאת הספרים הישראלית "מדיאל" ראה אור ספרו החדש מאת מיכאיל לנדבורג "ואנחנו רק רצינו לשרוד..." ("А мы хотели просто уцелеть"). בשנת 2022 פרסם לנדבורג את הספרים "כן ולא" ("И да, и нет") ו"פיציקטו". 

 

02.04.2023

בספרייה העירונית בשפה הרוסית בירושלים התקיימה השקת ספר השירים החדש "אירה" מאת המשוררת אירינה רובינסקי. המחברת הקריאה שירים מתוך הספר, שראה אור בהוצאת "מורשת" ("Достояние") בירושלים, ולאחר מכן הקריאה בתה של המשוררת, נטשה בימבט, את תרגומיה משירי רובינסקי לעברית. ביצירתה של רובינסקי, שעלתה לישראל ב-1996, "אירה" הוא ספר השירה השביעי. כמו כן, שיריה פורסמו בכתבי עת ספרותיים ואנתולוגיות ברוסיה, אוקראינה וישראל.

 

01.04.2023

בסוף מרץ 2023 יצא לאור בהוצאת Beit Nelly ספרו החדש בשני כרכים של הסופר לב אלתמרק "היום הראשון של שלום אחרי מלחמה". המחבר בחר שהמילה "שלום" תופיע עם קו מחיקה. לפי דבריו, זה מסמל את אופי המציאות בישראל, שלא ניתנת להגדרה ברורה בין מלחמה לשלום. רבים מהסיפורים בקובץ כבר התפרסמו בכתבי עת שונים בישראל, בארצות הברית וברוסיה.

 

01.04.2023

בהוצאה לאור ״לומונוסוב״ במוסקבה ראה אור ספרו של דניאל קלוגר ״תיאטרון המשורר היחיד. מחזות, פואמות״. זוהי הוצאה חוזרת של ספר שהתפרסם בשנה שעברה בהוצאה הישראלית Helen Limonova. בהוצאת ״לומונוסוב״ בשנה שעברה ראה אור גם ספרו האחר של קלוגר – ״החצי השני של הספר״.