יולי-ספטמבר 2022

24.09.2022

בהוצאה "בית נלי" יצא לאור קובץ שירים חדש של מיכאל לנדה "החיים מצפון לדרום". בעמוד האישי של המשורר באתר ההוצאה מוצגים השלבים המרכזיים של חייו. לנדה נולד בעיר ויניצה באוקראינה, גדל ברוסיה ולמד טופוגרפיה בבלארוס. אחרי העלייה לישראל מתגורר בבאר שבע ועובד כמהנדס בענף הבנייה. את דרכו כמשורר התחיל לנדה עוד בנעוריו. ספר שירה הראשון שלו "שירים הנולדים מתוך הלב" זיכה אותו בפרס הספרותי "משורר השנה". שיריו התפרסמו בכתבי עת ובאוספי שירה אחדים בשפה הרוסית.

 

23.09.2022

הסופר  הישראלי-רוסי לאוניד לוינזון זכה בפרס על שם מארק אלדנוב, אחד המייסדים של כתב העת "נוביי ז'ורנל" ("כתב העת החדש"). הסיפור של לוינזון "חודש אחד מרץ" נכנס לרשימה הקצרה וזכה במקום השני בתחרות ספרותית זו. באירוע השתתפו כותבי פרוזה מבלארוס, גאורגיה, ישראל, קזחסטן, קנדה, ארצות הברית, שוויץ, שוודיה ואסטוניה.

 

21.09.2022

בספריה העירונית בשפה הרוסית בירושלים התקיים אירוע השקה של ספרו החדש של צ'ינגיז גוסיינוב "לשים פרסה על סוס מרוצים". ( "Подковать скакуна"). הספר יצא לאור במוסקבה, בהוצאת "מסקה" ("המסכה") בינואר 2022. לפי הגדרתו של הסופר עצמו, הספר מספר על התקופה העכשווית, "מעין רומן עם שיבושים אתנו-פוליטיים ועם חיפוש של חמלה ובמרחבי הרוע". מוקדם יותר, באחד הראיונות, ציין גוסיינוב, שעלילת הרומן מתרחשת בין באקו, מוסקבה וירושלים ונוגעת באירועים גלובליים של העשור האחרון.

הסופר, המתורגמן וחוקר ספרות צ'ינגיז גוסיינוב נולד בבאקו בשנת 1929. בשנת 1952 סיים את לימודיו באוניברסיטת מוסקבה בפקולטה לפילולוגיה. אחרי כן, שימש כיועץ בוועדה לספרויות לאומיות באגודת הסופרים של ברית המועצות (1955-1971), לאחר מכן, שימש כמרצה במכון הגבוה לספרות במגמת תיאוריית התרגום ובמגמת הספרות הסובייטית. משנת 1972 -- מרצה ולאחר מכן פרופסור בפקולטה לספרות ולאמנות באקדמיה למדעי החברה ליד הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית. בשנים 1996-2021 שימש כפרופסור בפקולטה לתולדות הספרות הרוסית בעת החדשה באוניברסיטת מוסקבה, התמחה בספרות עמי ברית המועצות לשעבר ועמי רוסיה. משנת 2013 מתגורר בישראל.

גוסיינוב החל את דרכו הספרותית בכתיבת סיפורים ונובלות באזרבז'נית וברוסית עוד בתחילת שנות ה-50. הרומן הראשון יצא לאור בשנת 1975. לאורך השנים יצאו לאור שבעה רומנים של היוצר. בשנת 2003 יצא לאור ספרו, ששני חלקיו הראשונים מתארים את תולדות חייו של הנביא מוחמד, ואילו החלק השלישי מציג תרגומים חדשים של סורות בקוראן. 

באופן כללי, ניתן להגדיר את  יצירתו של גוסיינוב כפרוזה חברתית, שבמרכזה היחסים המורכבים בין המעמדות בחברה הקווקזית. בתיאור של הקונפליקטים החברתיים והרוחניים העכשוויים הסופר משתמש במגוון של ז'אנרים ספרותיים: מסיפורי משל עד פרוזה דוקומנטרית.

 

20.09.2022

בספרייה העירונית בשפה הרוסית בירושלים התקיימה השקת ספרו החדש של יעקב שכטר "האם יש שלג בשמיים" ("Есть ли снег на небе"), הכולל סיפורים על הנסים, על הצדיקים ועל כוחות האופל במגוון רחב של הז'אנרים הסיפוריים: משלים, סיפורים מהחיים, זכרונות ואף אנקדוטות. במהלך פגישה עם קוראים סיפר הסופר והעורך הראשי של כתב העת הישראלי בשפה הרוסית "ארטיקל" כמה סיפורים הכלולים בספרו. בסיום האירוע סיפר המחבר את הסיפור על ההצלה המופלאה של מתכנת מעמק הסיליקון ממוות נורא, שלא נכלל בספרו "האם יש שלג בשמיים".

 

19.09.2022

גיליון חדש של כתב העת המדעי הפולני Iudaica Russica, המוקדש לספרות יהודית-רוסית וישראלית-רוסית, יצא לאור. בין המאמרים בגיליון: ראיון עם הסופרת והמטפלת באמנות ילנה מקרובה והסופר, הפובליציסט והמשורר אלכסנדר לובינסקי. בנוסף ,פורסם בגיליון פרק מהרומן של לובינסקי "האזור השמור" ("Заповедная зона") בתרגום לפולנית על ידי מירוסלבה מיכלסקה-סוחנק.

 

16.09.2022

יצא לאור גיליון מס' 39 של כתב העת "נקודתיים". לפי דבריה של גלי דנה זינגר, העורכת הראשית, גיליון זה מוקדש ל"מצב היוצא דופן, אשר נוצר בספרות מזרח-אירופאית בגבולות ישראל".הגיליון נפתח ב"שיח אודות המקום והזמן" – טקסט, בו מחברי היצירות עונים על שאלותיהם של עמיתיהם לגיליון, כגון: מהי עבורם "תחושת הבית", האם המעבר לישראל היה תוצאה של בחירה מושכלת או אילוץ בעקבות הנסיבות, האם חל שינוי בתפיסתם העצמית כיוצרים בעקבות ההגירה, האם התרבות יכולה לגרום לאדם "להיות טוב יותר" ועוד שאלות רבות. בגיליון זה מופיעות יצירות שירה ויצירות פרוזה ברוסית, אוקראינית ובלרוסית. בין המחברים – נינה חיימץ, ילנה מקרובה, אלכסנדר ברש, יבגני סושקין, גלי דנה זינגר, לנה רות יוקלסון, אלכסנדר איליצ'בסקי, גנדי קנבסקי, אנה סולוביי, נקודא זינגר ואחרים.

 

15.09.2022

ההוצאה "בית נלי" קיימה בזום אירוע השקה לספר ילדים חדש "דיניה דינוזאור ונשימת הקסם" של הסופרת והפסיכולוגית אלינה לציניק. 

אלינה לציניק עלתה לישראל בשנת 1990. בוגרת תואר ראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים. המשיכה את לימודיה בפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע וקיבלה תואר שני בהתמחות פסיכולוגיה התפתחותית של ילדים. מאז עובדת כפסיכולוגית במרכז להתפתחות הילד בתל אביב ומנהלת קליניקה פרטית. בשנים האחרונות חזרה אלינה לעסוק בספרות. היא מתמקדת בתרגום מעברית ומאנגלית לרוסית ומחברת מעשיות ביבליותרפיות – חינוכיות. היא לקחה חלק בסמינר תרגום ע"ש אורי צבי גרינברג בירושלים בהנחייתו של איגור ביאלסקי ז"ל. התרגומים של אלינה לציניק התפרסמו בכתבי עת שונים בשפה הרוסית.

הפרסום של הספרה החדש של אלינה לציניק ניתן לראות כחלק מהמגמה המתפתחת של הרחבת השפעתה של ספרות ילדים בשפה הרוסית בישראל. הגל החדש של העולים החדשים בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מצד אחד, והרצון של החוגים הרחבים בקרב עולים ותיקים דוברי רוסית להנחיל את השפה הרוסית לדור ההמשך ולחזק את הקשר שלו לתרבות הרוסית, מצד שני, מעוררים עניין רב בסוג זה של ספרות. ספרות ילדים ברוסית גם משמשת כפלטפורמה לחיזוק הקשר הבין-דורי ומאפשרת לסבים ולסבתות, אשר מסיבות שונות לא רכשו במידה מספקת את השפה העברית, לקיים קשר משמעותי עם הנכדים.

 

12.09.2022 

בהוצאה הרוסית  "ACT" יצא לאור הרומן החדש של מרטה קטרו "חיפשתי את מחמד ליבי". מדובר ברומן נוסף בסדרה "נשים וחתולים, גברים וחתולות" של הסופרת. ניתן לשייך אותו לכמה ז'אנרים: פנטזי, הרפתקאות, רומן בלשי. מרטה קטרו כתבה בעמוד הפייסבוק שלה, שלפי דעתה, היא לא הצליחה לכתוב רומן בלשי ממש, אלא מדובר בעלילה עם רצח. גיבורת הרומן, הגברת אמיליה גרים, מכירה היטב את מלאכת הפיתוי והרצח. אך לפתע, היא נאלצת לפענח מעשה זוועה נוראי שלא היא ביצעה. לדברי קטרו, המרכיב המרכזי של היצירה הנוכחית הוא האווירה המרגשת המיוחדת של הטקסט, ריח פריחת העצים וריח הדם, טעם המאפים הטריים, חום השמש, קרירות של רצפות אבן, כל מגוון התחושות הממלא את העלילה. היא ממשיכה וכותבת בפוסט שלה, שתל אביב המוחשית הפכה ברומן למלאבי המסתורית, שהמגיה זורמת בה כמו מעיינות תת קרקעיים המתפרצים מידי פעם החוצה. ובאותו הזמן, בני האדם נהנים מהאהבה, מהאוכל ומהים – וכל זאת, כשהם אינם רוצחים אחד את השני.

תחת שם העט מרטה קטרו יוצרת כבר שנים רבות הסופרת והבלוגרית הפופולרית בקרב הקוראים – אינה פוזדנישבה. ספריה הראשונים יצאו לאור ברוסיה. הרומן הראשון "הופ, הופ, החילזון" יצא לאור במוסקבה בשנת 2006. בשנת 2007 התפרסם רומן נוסף – "נשים וחתולים, גברים וחתולות". משנת 2014 מרטה קטרו גרה בישראל. בשנת 2017 התפרסם קובץ סיפוריה "היפיפיות אינן מתות", וב- 2021 יצא לאור הרומן "חיים מפוזרים".

 

11.09.2022

בספריה העירונית ברוסית בירושלים התקיים ערב המוקדש ליצירתם של נטליה גרומובה ובוריס בלקין, בו הושק ספרם החדש "בשני קולות", אשר יצא לאור בהוצאה הישראלית "קניגה-ספר". הספר כולל יצירה אחת של כל אחד מהסופרים, והן מתארות את השנים האחרונות של חייהם ברוסיה, אשר היו מלאים "בציפייה למלחמה". בני הזוג עזבו את רוסיה ועלו לישראל מיד אחרי פרוץ מלחמת רוסיה נגד אוקראינה ב- 24.02.2022.

הספר "בשני קולות" הוא הסנונית הראשונה בפרויקט "הוצאת ספרים חופשית" של ההוצאה לאור "קניגה-ספר". במסגרת הפרויקט יודפסו ויופצו הספרים, אשר אינם יכולים לצאת לאור ברוסיה בשל סיבות פוליטיות. את הערב הנחה הצייר והסופר הישראלי – אלכנסדר אוקון, אשר חיבר גם את ההקדמה לספרם של גרומובה ובלקין. 

נטליה גרומובה – סופרת וחוקרת ספרות, חיברה מספר ספרים על תולדות הספרות בשנים 1920-1950. כמו כן, היא כתבה רומנים "המפתח" (2012), "פיליגרים" (2016), "מעבר" (2020) ואחרים. שני רומנים אחרונים זיכו את הסופרת בפרס של כתב העת "זנמיה" בשנים 2012 ו- 2020. כמו כן, גרומובה הגיעה לגמר של פרס "בוקר הרוסי" בשנת 2014, ובאותה שנה זכתה בפרס של אגודת הסופרים של מוסקבה. 

בוריס בלקין שימש כמורה לפיזיקה בבית הספר, עבד בסוכנות פרסום ותרגם סרטים מצרפתית. סיפוריו התפרסמו בכתבי עת "נבה", וולגה" ו"זנמיה".

  

11.09.2022  

בהוצאה "ACT" הרוסית יצא לאור הרומן החדש של מאיה גלפאנד "אנשים שקופים". הרומן מספר על גורלה של הגיבורה, ששמה מרינה, אשר מגיעה לישראל כדי להתפרנס אחרי הקריסה המוחלטת של חייה הקודמים. "במקום זר ומנוכר, ללא תמיכה וללא חמלה מצד אנשים קרובים, היא לומדת לחיות לפי כללים זרים ולמצוא שמחה בדברים הקטנים ביותר״. הסופרת אמרה, שבכתיבת הרומן היא הציבה לעצמה מטרה לספר את הסיפור של האנשים המגיעים לישראל מאוקראינה ומרוסיה כדי להתפרנס , אך באותו הזמן לא יכלה לתאר לעצמה, שגל העובדים הבלתי חוקיים יהפוך לגל הפליטים. אנשים אלה, כותבת גלפאנד, חיים בינינו, אך איננו מזהים אותם, מבחינתו הם "אנשים שקופים". 

מאיה גלפאנד עלתה לישראל בשנת 2001, בוגרת אוניברסיטת תל אביב. היא הוציאה לאור מספר רומנים בשפה הרוסית. בשנת 2016 היא פרסמה ספר מתכונים הכולל גם רשימות יומן על חייה בישראל. הספר גם כולל רשימות קצרות על בעלה – בוריס גלפאנד, שחמטאי ידוע. באותה שנה הספר תורגם לעברית.

 

09.09.2022 

בהוצאה הישראלית "אלן לימונובה" התפרסם ספרו החדש של דניאל קלוגר "התיאטרון של משורר אחד". הספר כולל ארבעה מחזות וארבע פואמות דרמטיות של היוצר, המתרגם והפזמונאי הישראלי בשפה הרוסית. מוקדם יותר השנה יצא לאור במוסקבה קובץ מסות "מחציתו השני של הספר", הכולל הגות בנושאים ספרותיים. בסך הכול קלוגר הוציא לאור מעל 25 ספרים ברוסית ובתרגום לעברית.

 

1-11.09.2022

הסופר יעקב שכטר יצא למסע מפגשים עם הקוראים בפולין, במהלכו הציג את יצירותיו, אשר התפרסמו לאחרונה בתרגום לשפה הפולנית בהוצאת ""Poznanie: "שידין ורוחין" ו"הָיֹה הָיָה בגליציה". (ניתן לראות רישום מ- 14.06.2022) במהלך המסע ביקר הסופר והעורך הראשי של כתב העת "ארטיקל" בערים: וורשה, לובלין, קרקוב, נובי – סונצ', קרפצ' ופיבניצ'נה-זדרוי. בכל עיר התקיימו מפגשים עם הקוראים.

 

 7-8.09.2022

במרכז מורשת בגין בירושלים התקיים פסטיבל של ספרות ילדים בשפה הרוסית "במזוודה". הסופרת הישראלית בשפה הרוסית ואחת המשתתפות בפסטיבל מריה דובובה הסבירה את משמעות השם של האירוע. לפי דבריה, השם "במזוודה" משקף את המציאות של ההגירה. המארגנים של הפסטיבל הציבו לעצמם מטרה להביא לישראל ספרי ילדים, שלא היה להם מקום במזוודותיהם של ההורים, אשר נאלצו לעזוב את המדינה בחיפזון רב אחרי פלישת צבא רוסיה לאוקראינה.

את רעיון הפסטיבל הגתה נטליה ברז'ניקובה, מנהלת מחלקת מכירות של ההוצאה לאור הרוסית "סמוקט", אשר עלתה לישראל ביוני 2022. מיד אחרי עלייתה ארצה היא הציעה לארגונים העוסקים בתרבות וברווחה של העולים, כגון: "המועדון הירושלמי", אשר נוצר בשיתוף פעולה עם מועצת יש"ע, מרכז מורשת בגין והרשות לעלייה ולקליטה בעיריית ירושלים, לקיים פסטיבל של ספרות ילדים, בו ההוצאות לאור הרוסיות יקבלו במה להציג את ספריהם לקהל הרחב של הישראלים דוברי רוסית. לבסוף, בנוסך להוצאה "סמוקט" באירוע השתתפו הוצאות שונות מרוסיה, כמו כן ההוצאה לאור הישראלית "הספרייה של מיכאל גרינברג" וניציגיהן של חנויות הספרים הפופולריות בקרב הקוראים ברוסית בישראל. יש לציין גם את ההשתתפות של ההוצאה לאור בשפה האוקראינית "פולאנה של מעשיות". בנוסף לספרים הפסטיבל כלל הופעות של תיאטראות "אלף" ו"דוואי", סדנאות אומנותיות, מפגשים עם סופרים ומאיירים. במהלך הפסטיבל התקיימו אירועי תרבות רבים.

ביום הראשון של הפסטיבל התקיים אירוע המוקדש לסופר הישראלי אורי אורלב. העורכת הראשית של "סמוקט" אנה שטרן (באמצעות האינטרנט ממוסקבה) והסופרת הישראלית ברוסית אולגה פיקס סיפרו על הסופר הישראלי החשוב והציגו את התרגומים של יצירותיו לרוסית. כמו כן, העורכת של הפרויקט הבינלאומי PJ Library, העוסק בהפצת ספרים יהודיים בכל העולם, מריה אנדל בשיתוף עם המתרגמת מריה וורשוור (גם באמצעות הקשר האינטרנטי ממוסקבה) הציגו את הספרים החדשים בפרויקט. הסופרת ומטפלת באומנויות ילנה מקרובה קיימה סדנא יצירתית להורים ולילדים. הסופרת הרוסית גלינה סוקולינסקאיה הציגה את ספרה החדש, אשר יצא לאור במוסקבה. האורחת מהמבורג (גרמניה), המחברת והמאיירת, טטיאנה פנובה הציגה לאורחי הפסטיבל את ספרה החדש.

ביום השני של הפסטיבל הסופרת, העיתונאית והמוזיקאית הישראלית יונה קוגן (מריה ורקיסטובה) הציגה את ספרה החדש והקריאה קטעים נבחרים ממנו. מרינה ארומשטאם, סופרת, עיתונאים, אשת חינוך, עורכת ראשית של אתר להורים ברוסית ומחברת ספרים בנושאים של חינוך ילדים, קיימה מפגש בנושא של דו-לשוניות בתנאים של הגירה, בו נדון הנושא של "ספרי מהגרים" וחשיבותם. הפסיכולוגית הישראלית, סופרת ומתרגמת אלינה לציניק הציגה את ספרה החדש של מעשיות ביבליותרפיות לילדים ולמבוגרים. נסטיה ריאבצבה הקריאה למתבגרים את ראפ-רומן החדש שלה, המציג לנוער דובר רוסית, אשר הגיע לישראל אחרי 24 בפברואר, את המציאות הישראלית. יקטרינה קרונגאוז (עלתה לישראל בתחילת העשור השני של המאה ה-21, אך ב- 2014 חזרה לרוסיה, ושוב הגיעה לישראל אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה), פסיכולוגית, אשת חנוך, עיתונאית וסופרת, קיימה מפגש בנושא תפקיד הספרים בעתות משבר.

לפסטיבל הגיע קהל רב של דוברי רוסית יחד עם ילדיהם (על פי המארגנים, יותר מ-1,200 איש השתתפו באירוע), והדבר מצביע על החשיבות של הנושאים הקשורים לעלייה ולקליטה עבורם. נראה, שמדובר בגל חדש של עולים, שהוא תוצאה של המלחמה המתנהלת עכשיו באוקראינה. עולים אלה אינם מתכוונים בשלב הזה לנתק את הקשר עם השפה הרוסית, והם ממשיכים להתעניין בספרות הרוסית ולהנחיל אותה לילדיהם. הפסטיבל מדגיש את שאיפתם לייבא לישראל "בתוך המזוודה" את התרבות הרוסית ולא בהכרח מטעמים של נוסטלגיה או כבוד אליה (הרי רובם המכריע של הספרים, שהוצגו בפסטיבל, מתורגמים), אלא כדי לשמור על הצביון התרבותי בתנאי חיים חדשים. במילים אחרות, התרבות הרוסית, וליתר דיוק התוצרת התרבותית הרוסית, נתפסת בעיניהם כקרקע יציבה ומשענת בעולם שהתערער.

 

05.09.2022

בהוצאה "בית נלי" יצא לאור ספר שירה חדש לילדים של המשוררת, המתרגמת והציירת רות פייגל "התנין המנומר".

רות פייגל נולדה בקזחסטן, ברית המועצות לשעבר, בשנת 1979. היום מתגוררת בישראל, בירושלים. שיריה המוקדמים התפרסמו בכתבי עת שונים ברוסיה, והיום ניתן לקרוא את שיריה באתרי רשת ספרותיים בשפה הרוסית. בשנת 2021 יצא לאור קובץ שיריה "להיות טרווסטי עצובה". בשנת 2021 שיריה התפרסמו בכתב עת ישראלי ברוסית "משחקי התודעה" וב"אנתולוגיה של השירה הרוסית". 

 

04.09.2022

בירושלים הלך לעולמו סופר, מתרגם, עיתונאי, תסריטאי ומנחה רדיו מריאן בלנקי. מריאן בלנקי נולד  בקייב בשנת 1950. הוא היה יוצרה של הדמות של "דודה סוניה" עבור השחקנית קלרה נוביקובה בשנת 1989. סצנות ומונולוגים פרי עטו של בלנקי בוצעו על ידי השחקנים והבדרנים הפופולריים בברית המועצות לשעבר, כמו: גנדי חזנוב, ליובוב פיליש'וק, יאן ארלוזורוב, איליה אולייניקוב ואחרים. בשנת 1991 בלנקי עלה לישראל ומאז התגורר בירושלים. הוא חיבר מספר ספרים ברוסית: "המדינה, זה אני" (1999), "האם יש חיים בישראל" (1999), "ספר לימוד עצמי לחיים בישראל" (2004). בלנקי זכה בפרס בתחרות כתיבה "ירושלים -2004" על הסיפור "המכתב לאלוהים". כמו כן, הוא תרגם מעברית את יצירותיהם של אפרים קישון, חנוך לוין ובתיה גור. יצירותיו נכנסו לרשימה הקצרה של תחרות כתיבה על שם וולושין בגין דרמה ומיני-דרמה שחיבר ועל "תהליך ספרותי ללא הפסקה". כתביו של בלנקי התפרסמו בכתבי עת שונים בארצות הברית, קנדה, וגרמניה. כמו כן, הוא הנחה תוכנית אישית ברדיו שיקגו בשפה הרוסית "הגל העממי". הוא תרגם מעברית את הסיפור מאת אתגר קרת "לשבור את החזיר", ותרגומו היווה בסיס לסרט מצויר בבימויו של יוצר הסדרה הפופולרית "מאסיאני" - אולג קובאייב.

 

01.09.2022

בהוצאת Beit Nelly יצא לאור ספרה החדש של מרינה סטרצ'בסקאיה "מניפת צבעים" ("Палитра"). לפי דבריה, הספר כולל את יצירותיה של השנים האחרונות: שירים, סיפורים, משלים, פרודיות, סיפורים ושירים קצרצרים (של שורה אחת), ושירים לילדים. עד עתה יצאו לאור שישה ספרים של מרינה סטרצ'בסקאיה ברוסיה ובישראל, ביניהם ספרי ילדים וספר שירה למבוגרים "חמישה צעדים מספטמבר". כמו כן, היא הוציאה ספר- שמע לילדים בשיתוף פעולה עם המלחינה יאווה דומיניאק. מרינה סטרצ'בסקאיה חברה באגודת הסופרים הישראלית, באגודה הבינלאומית של יוצרים לילדים, בנוסף, זכתה בתואר של יוצר הכבוד בהוצאה לאור של אגודת הסופרים ברוסיה. היוצרת זכתה בפרסים ספרותיים ברוסיה ובישראל בשנים 2016-2017. יצירותיה התפרסמו בכתבי עת שונים ברוסיה, ארצות הברית, ישראל, פינלנד, אוקראינה וגרמניה.

אוגוסט 2022

ראה אור גיליון 22 של כתב העת הישראלי-רוסי "ארטיקל". כאן ניתן לפגוש הן את המחברים הידועים היטב לקהל הקוראים, הן פנים חדשות. בגיליון מופיעים הסיפורת היהודית-רוסית של רדה פולישצ'וק, הסיפורת הישראלית-רוסית של נלי ווסקובויניק, שיריה של אירנה מאולר, המגיבים למלחמת רוסיה נגד אוקראינה, ויצירות רבות אחרות במגוון נושאים סגנונות. ניתן לציין במיוחד את השירים הירושלמיים של יליזבטה מיכייליצ'נקו, המגלה אפשרויות חדשות לחיות ולהכיר את ירושלים כמו ריקוד או מחלה, לדובב ולשורר אותה. דוד מרקיש מפרסם פרקים מהרומן החדש שלו "בסירוב" ("В отказе"), סיפור היסטורי, ספרותי-דוקומנטרי על מאבקם של יהודי ברית המועצות למען עלייה לישראל החל מסוף שנות ה-1960, אשר מצאו את עצמם ב"אי של סירוב". במדור "נון-פיקשן" מתפרסמים הזיכרונות של נטלה בולטנסקיה, פטר לוקימסון, מיכאיל צ'רייסקי, וכן רשימתו של דוד שכטר על צילומי הסרט הדוקומנטרי של ולדימיר פוזנר ואיבן אורגנט "המזל היהודי" בישראל בשנת 2015 (הסרט הוקרן ב2016). במדור "שירים ומיתרים" אירינה מורוזובסקיה מציגה את שיריה של אסיה אניסטרנקו, ומתפרסם אחד מהם, "קטסטרופה" – אלגיה מרה, הרהור על הנצחי והעכשווי: על כך ש"הנשף לא נגמר, וכן נמשך הדבר", ושבזאת נעוצה הקטסטרופה שלנו.

 

31.08.2022

בהוצאה "НЛО" במוסקבה יצא לאור הרומן החדש של ילנה מקרובה "השובל" ("Шлейф"). בתקציר של הספר נאמר, שהעלילה מתרחשת בירושלים בתקופת המגפה. ברומן מופיעים בד בבד האירועים מתקופת המקרא, "רעידות האדמה" של ההיסטוריה הלא רחוקה והאירועים האקטואליים. המסמכים הנשזרים בתוך המארג של העלילה, המכתבים וקטעי היומנים הופכים למעין מפה, אשר יוצרת קשרים בין התקופות ומובילה דרכם את הגיבורים אל גיבוש "האני" המתחמק. הגרסה המקוצרת של הרומן הופיעה בשנת 2021 בכתב עת "הכוכב" ("Звезда") ברוסית. מקרובה ציינה, שמדובר ברומן שונה מכל מה שכתבה עד כה. הרומן הנוכחי הינו הרומן החמישי של מקרובה, סופרת ותרפיסטית באמנות. יצירותיה הקודמות: "צחוק על החורבות" (2008) ( "Смех на руинах"), "פרידל"  (2012)  ("Фридл"), "לגימה של שיראז" (2020)  ("Глоток Шираза"),  "המדריך לאבודים" (2020) ("Путеводитель потерянных"). כמו כן, מקרובה כתבה סדרת ספרים היסטורית המוקדשת למחנה ריכוז טרזין ולתיאור ניסיונותיהם של הקורבנות להתנגד לפורענות של הנאצים בעזרת התרבות, האומנות והיצירה.

30.08.2022

בגיליון החדש של כתב העת הספרותי "מאזניים" פורסם המאמר של משורר, עיתונאי ודוקטורנט באוניברסיטת בר-אילן אלכסיי סורין על הספרות הישראלית-רוסית נוכח המלחמה שרוסיה פתחה נגד אוקראינה. המאמר מספר על יוזמות אישיות של הסופרים ופרויקטים תרבותיים שנוצרו במרחב הספרות הישראלית-רוסית לאחר ה-24 בפברואר ושמנסים לא רק להבין את המתרחש, אלא גם למצוא "שפת השלום, היצירתיות והיופי כדי להתנגד למלחמה ולאלימות".

25.08.2022

יצא לאור הגיליון השלישי של כתב העת הדיגיטלי של התרבות הרוסית האופוזיציונית - ROAR. בגיליון זה מופיעות כ-250 יצירות ברוסית ובאנגלית: שירה, פרוזה, דרמה, הגות, כמו כן, יצירות אמנות ומוסיקה. העורכת הראשית של כתב העת לינור גורליק מציינת בדברי הפתיחה לגיליון, שהיצירות המופיעות בו מתארות את ההתנגדות היום-יומית לאלימות של המשטר הרוסי בצורותיה השונות. היא אף מציינת, שאין דרך אחרת לגבור על המשטר הרוסי הכוחני ולנצחו. הספרות הרוסית-ישראלית מיוצגת בגיליון זה על ידי יצירתו של אלכסנדר ברש "השירים על האדם הפוסט-סובייטי". הנושא של היצירה הוא ההתנגדות לנורמות השקריות החדשות, הבאות להחליף את עשרת הדברות "בעולם הסובייטי והפוסט-סובייטי".

22.08.2022

בהוצאה "בית נלי" יצא לאור ספרו החדש של לב אלטמרק "נשמת השבלול". לב אלטמרק נולד בשנת 1953 בעיר בריאנסק ברוסיה. אחרי סיום בית הספר הגבוה להנדסת מכונות עבד כמהנדס, מורה ועיתונאי. בשנת 1990 התקבל לבית הספר הגבוה לספרות על שם גורקי ולמד בסדנא של  פריסטבקין. בסיום לימודיו, בשנת 1995, עלה לישראל ומתגורר בבאר שבע. פרסם 11 קבצי שירה ו-21 ספרי פרוזה בז'אנרים שונים: רומנים ריאליסטיים, פנטסטיים, הרפתקאות, הומור, תרגומים.

18.08.2022

בהוצאה לאור "פלמירה" ברוסיה יצא לאור ספרו החדש של אלכסנדר ברש "שמחה הטהורה". הספר כולל את השירים החדשים של היוצר. מדובר בספר שיריו השישי של אלכסנדר ברש. את ההקדמה לספר כתב המשורר, פרופ' ויטאלי לחצייר מאוניברסיטת סמרה. 

 

17.08.2022

בבית קפה ירושלמי "הנסיך הקטן" התקיים אירוע השקה של קובץ השירים החדש של המשוררת והמתרגמת גלי דנה זינגר "כל מה שעליו נשפך האור". מדובר בספר השירה התשיעי של המשוררת בשפה הרוסית. (הרשימה על הוצאת הספר הופיעה ביומן בחודש יוני). את הערב פתח אלכסנדר איליצ'בסקי, אשר הקריא שני שירים מהקובץ "השנאה לאנאפסט"  ו"Ostinato". בהמשך את השירים של זינגר ברוסית הקריאו לנה רות יוקלסון ומיכאל קורול, העיתונאי והסופר מאיר איטקין, אוה-קטרינה מחובה, במאית של סרטים דוקומנטריים ומשוררת, והסופר, הצייר והמתורגמן נקודא זינגר. בסיום הערב גלי דנה זינגר קראה את השירים מהקובץ האחרון שלה בליווי הערותיה האישיות. כך, לדוגמא, היא סיפורה שבזמן כתיבת מחזור השירים "בעקבות שלגל" היא השתמשה בתוכנת "גוגל תרגום" ותרגמה מגרמנית במקביל לרוסית ולאנגלית. אחר כך איחדה את שני התרגומים לטקסט אחד וכתבה את ה"הד" שלה לשירים של שלגל.

15.08.2022

בחנות ספרים "בבל" בתל אביב התקיים ערב שירה במסגרת אירוע השקת ספרה של לנה ברסון "למנצח על השקט" ("Начальнику тишины") , אשר יצא לאור בישראל ב- 09.08.2022 (ראו רישום ביומן). במהלך הערב הקריאה ברסון את שיריה מתוך הקובץ והן מספר שירים חדשים.

14.08.2022

בהוצאה "בית נלי" יצא לאור ספר שירים חדש של הסופר, המשורר, העיתונאי והזמר יפים טשליצקי "החמסה הפואטית". יפים טשליצקי נולד ב- 28.12.1946 בעיירה יאנגיולה, במחוז טשקנט באוזבקיסטן. בשנים 1953-1992 התגורר ולמד בסמרקנד. בשנת 1993 עלה לישראל . היום מתגורר בפתח תקווה. עד עתה פרסם עשרה קבצי שירה, ארבעה ספרים לילדים ושני רומנים. כל ספריו של היוצר יצאו לאור בהוצאת "בית נלי".

 

10.08.2022

בתיאטרון "מלנקי" בתל אביב התקיים ערב "אלכסיי צבטקוב מקריא".  בערב הוקרנו ההקלטות של אלכסיי צבטקוב המקריא את יצירותיו במסגרת סדרת המפגשים "מאת היוצר". הבמאי והמפיק של הסדרה – רומה ליברוב. הגרסה הערוכה של המפגש משנת 2017 מתעדת לא רק את קריאתו של צבטקוב, אלא גם את הערותיו הפרשניות לגבי יצירתו. החומרים נשמרו בארכיון משנת 2017, ואחרי מותו של המשורר ב- 12 במאי 2022 ליברוב הגה את הרעיון של ההקרנה. לדברי הבמאי והמפיק, התיעוד הוצג באופן חד פעמי.

 

09.08.2022

בהוצאת "בבל" בתל אביב יצא לאור קובץ שירים מאת המשוררת לנה ברסון "למנצח על השקט" ("Начальнику тишины"). מדובר בספרה הראשון של ברסון. עד עתה פורסמו יצירותיה בכתבי עת ברוסית, כגון: "קומות", "כתב עת ירושלמי",  "שבע אומנויות" ואחרים.  ככותרת של הקובץ משמשות השורות האחרונות של השיר "אולי עלינו לצאת כאן?", המוקדש לניסיון הבנת המציאות אחרי פרוץ המלחמה הרוסית-אוקראינית ב-24.02.2022, כאשר "מישהו נמחק לחלוטין, מהאדמה שאינה שלך". 

לנה ברסון הינה בוגרת של הפקולטה לתקשורת של אוניברסיטת מוסקבה. בשנים 1991-1996 שימשה כעורכת-שותפה בעיתון "מפעיל תיבת הנגינה" («Шарманщик») מטעם התיאטרון הפואטי-מוסיקאלי בהנהלת ילנה קמבורובה. מ-1999 גרה בישראל, עובדת כעורכת. ברסון זכתה בפרסים על שם וולושין בשנים 2017 ו-2019, עלתה לגמר בתחרות השירה "החשמלית התועה בדרכים" (2019).

 

04.08.2022

בתל אביב התקיים אירוע השקה של הספר החדש מאת אולגה מורוז "הסיפורים הנשיים שלי" (“Мои женские истории”) (על צאת הספר עיינו ברשימה מ-20.07.2022).

 

04.08.2022

בספריה "בית אריאלה" בתל אביב התקיים ערב שירה דו-לשוני "מאודסה לתל אביב", המוקדש ליצירתו של המשורר הישראלי בשפה הרוסית שמעון קרייטמן. במהלך הערב היוצר הקריא את שיריו הנבחרים יחד עם ויקטוריה אהרונוביץ', אשר תרגמה אותם לעברית. בדברי הפתיחה סיפר שמעון קרייטמן על הקשיים של כתיבה ברוסית בסביבה דוברת עברית והדגיש את חשיבות התרגום לעברית כדי להביא את היצירה לקהל רחב יותר. ויקטוריה אהרונוביץ' ציינה בדבריה את התרומה של סיון בסקין לעריכת השירים. כמו כן, בערב השתתף המוזיקאי ויט גוטקין.

שמעון קרייטמן נולד באודסה בשנת 1965. עלה לישראל ב-1990. מהנדס במקצועו. שיריו התפרסמו בכתבי עת שונים בשפה הרוסית. פרסם ספרי שירה "בתת החופש לחרט" (2013 “Вручая грифелю свободу”), "סתם ככה" ( 2015 "про сто так"), "שוב על הגותיקה" ( 2021 "снова о готике"). ויקטוריה אהרונוביץ' נולדה באודסה ועלתה לישראל בשנת 1990. פסיכולוגית במקצועה. בשנת 2018 יצא לאור הרומן שלה "יורבה מאוסדה", המספר על הנעורים וההתבגרות על רקע העלייה לישראל והקליטה במדינה החדשה.

 

02.08.2022

בכתב עת אלקטרוני  Aydinyol.az של מרכז התרגום "Dövlət" באזרביידג'ן התפרסם תרגום סיפורו של יעקב שכטר "מלאך-אינסטלטור". הסיפור תורגם על ידי ארזו רדז'בוב.

29.07.2022

הוצאת הספרים "מדיאל" (ראשון לציון) הוציאה ספר חדש מאת הסופר מיכאיל לנדבורג "פיציקאטו". הספר כולל סיפורים קצרים ונובלה מאת המחבר. מוקדם יותר בשנת 2022 (ראו רשומת היומן מ-20 במאי) פרסם לנדבורג קובץ של פרוזה קצרה "כן ולא" ("И да, и нет"). מיכאיל לנדבורג נולד בליטא ב-1938 ועלה לישראל ב-1972. עד היום יצאו לאור כ-20 ספריו: רומנים, קובצי סיפורים קצרים ונובלות.

 

24-28.07.2022

במסגרת פרויקט התיאטרון הרב-תרבותי התקיים פסטיבל קריאה של מחזות מודרניים בשפה הרוסית, שכותרתו "זמן צ'". המוטו של הפסטיבל הוא "קוראים על האדם, בשביל האדם ולמען האדם". בפסטיבל השתתפו אומנים מרוסיה ומאוקראינה, אשר הגיעו לישראל בעקבות פרוץ המלחמה הרוסית-אוקראינית. המארגנים של הפסטיבל מגדירים את הפרויקט כערבי קריאה במחזות העכשוויים בשפה הרוסית, אשר מגיבים לאירועים האקטואליים ומעוררים שיח פתוח על האדם, על החברה ועל התפקיד של כל אחד בהיסטוריה העולמית. המטרה הנוספת של הפרויקט היא עידוד של שחקנים, אשר נאלצו לעזוב את רוסיה ואת אוקראינה בעקבות המלחמה ואינם יכולים להמשיך את יצירתם במולדתם.

 

24.07.2022

במוזיאון העם היהודי "אנו" התקיים אירוע השקה של  ספרו החדש של הסופר, ההיסטוריון והפובליציסט הרוסי  פטר אלשקובסקי "כרוניקות של המלחמה הרוסית-אוקראינית" ("Хроники русско-украинской войны"). הספר יצא לאור בישראל בהוצאה לאור "הספריה של מיכאל גרינברג". הספר כולל את החומרים, אשר נכתבו בעקבות פרוץ המלחמה: סיפורים קצרים, פוסטים בפייסבוק, רשימות של הסופר על מוסקבה ועל רוסיה בתקופת המלחמה. המבקר ניקולאי אלכסנדרוב הגדיר את הספר ככרוניקה מטורפת של המלחמה שאסור כלל לכנותה מלחמה, ככרוניקה נוראית אשר נודף ממנה ריח קשה של פחד ויאוש.  כמו כן, בהשקה השתתפו ההיסטוריונית תמרה איידלמן והמוציא לאור מיכאל גרינברג. 

ב- 28.7.2022 התקיים אירוע נוסף ב"מועדון הירושלמי", אשר נפתח במרכז למורשת בגין בפברואר 2022. בפתיחת האירוע ציין מיכאל גרינברג, שהמלחמה באוקראינה הינה מהלומה קשה עבור כל אדם חושב, שהאינטרסים של רוסיה ושל אוקראינה אינם זרים לו. את הספר של אלשקובסקי הוא כינה רפלקסיה ספרותית בעקבות האירועים במזרח אירופה. המחבר עצמו הודה, שכתיבת הספר הייתה עבורו גם ביטוי של מצוקה נפשית וגם ההצלה ממנה. כמו כן, הוא סיפר, שחלק מהסיפורים אינם רק תיאור תהליכי חשיבה אישיים על נוראות המלחמה, אלא הם גם מתבססים על הראיונות עם האנשים שהוא פגש במסעותיו ברוסיה בחודשים הראשונים של המלחמה. אחרי דברי ההקדמה אלשקובסקי קרא שלושה סיפורים מספרו.

נוסף על כך, באירוע לקחה חלק נטליה ברז'ניקובה מההוצאה לאור הרוסית "סאמוקט" («Самокат»), והיא סיפרה על הפעילות של ההוצאה לאור בעקבות גל העלייה המשמעותי של דוברי רוסית. בערב גם השתתף המתמטיקאי והמתרגם זאב גייזל, אשר הקריא את תרגומיו לעברית מיצירותיהם האנטי-מלחמתיות של בוריס סלוצקי ויורי לוויטנסקי. המשתתפים בערב מטעם "המועדון הירושלמי" ציינו, שכבר בתקופה הקרובה מתוכננים אירועים רבים במרחב התרבותי של דוברי רוסית בישראל. אלשקובסקי עצמו ציין, שבשעות הקרובות הוא נאלץ לעזוב לרוסיה, אך כבר בקרוב הוא יחזור לישראל, משום שהוא הפך לאזרח המדינה.

הסופר הרוסי פטר אלשקובסקי חיבר עד היום מעל לעשרה רומנים. בשנת 2016 היה בין הזוכים בפרס "בוקר הרוסי" על ספרו "המצודה"  ("Крепость") . ספריו הנוספים היו בין המועמדים לפרסים החשובים של הספרות הרוסית. משנות ה-2000 יצר אלשקובסקי מספר תוכניות אישיות ברדיו ובטלוויזיה הרוסיים, אך מה-24.02.2022 הפסיק כל שיתוף פעולה עם כלי תקשורת רוסיים. 

לפי דעתנו, ההוצאה של ספרו של הסופר הרוסי הנודע בישראל מעידה על המגמה של התרחבות הזירה התרבותית הישראלית-רוסית על ידי הגורמים, כמו המוזיאון "אנו" וההוצאה לאור של מיכאל גרינברג. בעקבות המלחמה גם הסופרים הרוסיים, אשר עזבו את מולדתם בשל סיבות פוליטיות ואידיאולוגיות ואין יכולים לפרסם את יצירותיהם ברוסיה, הופכים לחלק של הפעילות הספרותית-תרבותית בישראל ומשפיעים עליה רבות. האירוע הנוכחי (כמו גם אירועים נוספים) מסמן את התפקיד החשוב של ישראל בתהליכים ההכרתיים אודות המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה וגם מאפיין את הגורמים הישראלים היוזמים אירועים אלה כיוזמים וכמקדמים את השיח הפתוח ותהליכי חשיבה פומביים בנושא.

 

20.07.2022

בהוצאה לאור Beit Nelly  יצא לאור ספרה החדש של אולגה מורוז "הסיפורים הנשיים שלי" (“Мои женские истории”). סיפוריה הקצרים של מורוז משלבים מיסטיקה, פילוסופיה ואזוטריקה, סגנונות פנטסטיים, משלים, מעשיות, זיכרונות.

 

20.07.2022

בהוצאה לאור Beit Nelly יצא לאור הגיליון התשיעי כתב עת של הסופרים הישראלים בשפה הרוסית "יוקרה ספרותית" (“Литературный престиж”). באסופה מופיעות היצירות של 60 יוצרים בנושאים מגוונים. בין היוצרים ניתן לציין את ליאון אגוליאנסקי, אירנה בל, לאוניד ברקוביץ, ילנה גורובוי, אלכסנדר קנבסקי, יעקב קפלן, אולגה מורוז, אדוארד טופול, רימה אולצ'ינה, רות פייגל ואחרים.

 

14.07.2022

בהוצאה לאור Livebook Publishing House יצא ספר חדש מאת לינור גורליק "הלהבה השחורה של וניסאנה" – הספר הרביעי בסדרה המספרת על הנערה בת השתים עשרה היוצאת להרפתקה בניסיון להציל את משפחתה המתפרקת על רקע התבוסה של האומה שלה במלחמה. בספר זה ממשיכה אגאטה בניסיונותיה להביא להשלמה בין הוריה והיא מגיעה לויניסאלט, מקום אליו מגלים את הפושעים המסוכנים ביותר. שם היא מנהלת שיח עם המתים, מתוודה בפני עצמה בפחדנות, חושפת כת כמרים מסתורית ומגלה איך אמת מחוללת ניסים.

הספר הראשון בסדרה "המים הצוננים של וניסאנה" יצא לאור ב2018. אחריו יצאו לאור "הגשרים הכפולים של וניסאנה" (2020) ו"הנתיבים הסודיים של וניסאנה" (2021). הספר "המים הצוננים של וניסאנה" זיכה את גורליק בפרס מיוחד של הדמות הנשית הפנטסטית ביצירתה.

 

14.07.2022

בספריה העירונית הרוסית בירושלים התקיים אירוע השקה של הספר מאת מיכאל וייסקופף "גסיסת הרומנטיזם ותחייתו", אשר יצא לאור בהוצאת НЛО בסוף יוני 2022. וייסקופף, חוקר ספרות ישראלי, מפתח בספרו את התיאוריה, אותה שרטט בספרו "הדמיאורג המאוהב" (2012), אודות הקשר בין הזרם הרומנטי להתפתחותה של התרבות הרוסית ואת השפעתו האמביוולנטית, הממיתה והמחיה בו-זמנית, של הניסיון המטפיזי הקשור לזרם זה. הספר החדש מתייחס לתקופה של כמאה שנה החל מתור הזהב הרומנטי בשנות ה-40 של המאה ה-19 ועד שנות ה-40 של המאה ה-20, כאשר הטרגדיות של המאה ה-20 הביאו לקיצם את חייהם של מי שנתפס על ידי המחבר כרומנטיקנים הרוסים הגדולים כמו מיכאיל בולגקוב או אוסיפ מנדלשטם. החלק הראשון של הספר מתמקד בניתוח הזירה הספרותית במחצית הראשונה של המאה ה-19, החלק השני מוקדש ליצירתו של המשורר אפנאסיי פט, החלק השלישי בוחן את הצורות השונות של הרומנטיזם בשנים שלפני המהפכה הבולשביקית ומיד אחריה, והחלק הרביעי מציע מבט חדש על היצירות של ולדימיר נבוקוב, אשר נכתבו לפני מלחמת העולם השנייה. בנספח לספר מופיע "המכתב האבוד" – שבעה סיפורים מאת וייסקופף.

 

14.07.2022

במועדון "השראה" של ההוצאה לאור "בית נלי" התקיים ערב המוקדש ליצירתה של הסופרת אנטונינה גלזונוב. בערב הושק ספרה החדש "חתול הגחלילית" הנכתב ברוסית ובעברית. הספר מתאר סיפור הרפתקאות פנטסטי של ילד עירוני רגיל. לספר גם מטרות נוספות בתחום חינוכי-לימודי עבור משפחות דו-לשוניות. ההוצאה בעברית וברוסית מאפשרת דיאלוג בין-דורי והרחבת אוצר מילים. כמו כן, הניקוד בעברית מסייע בלימוד קריאה נכונה בעברית. ולבסוף, האיורים בשחור-לבן מאפשרים לשלב קריאה וצביעה, מה שיוצר חוויה רב-חושית.

אנטונינה גלזונוב נולדה בלנינגרד ועלתה לישראל בשנת 1991. התחילה לכתוב ולפרסם את ספריה לפני כ-20 שנה. במהלך תקופה זו יצאו לאור בהוצאת "בית נלי" ספריה המוקדשים לזיכרונות על החיים בלנינגרד/סנקט-פטרבורג – "מלאך נושע"  ("Спасенный ангел") ו"עיר הזכוכית" ("Стеклянный город"), וגם קובץ סיפורים ונובלות על החיים בישראל – "ניסים מובטחים"  ("Чудеса обетованные").

 

13.07.2022

ראה אור גיליון 15 של כתב העת "נקודתיים" בעברית, המוקדש ל"פרויקט האוקראיני" של גלי-דנה ונקודא זינגר: תרגום לעברית מהשירה האוקראינית – הקלאסית, העממית והעכשווית, כמו גם השירה על המלחמה הרוסית-אוקראינית בשפות אחרות, כגון אנגלית, רוסית וגרמנית. התרגומים מלווים בטקסטים של השירים במקור, וזמירות – גם בתווים. המתרגמים הם גלי-דנה זינגר, נקודא זינגר, שרה כוי, דיאנה שפירא, אלכסנדר אוורבוך, יונה גונופולסקי, שלמה קרול. בגיליון נכלל גם הסיפור מאת ניקולאי גוגול "מקום מכושף" בתרגומו של נקודא זינגר.

 

13.07.2022

במועדון הספרות "ראשון" בראשון לציון התקיים ערב המוקדש לספר השירים מאת דמיטרי ארקדין "אווירון עיתוני".

דמיטרי ארקדין (אונגייברג) נולד בשנת 1955 בבלרוס. בשנת 1990 עלה לישראל. בישראל יצאו לאור ספרים אחדים של ארקדין: "עשרים ושבעה פרקים מחיי מטרוסיק" ("Двадцать семь глав из жизни Матросика") ו"השיעור הפתוח" ("Открытый урок"). כמו כן יצירותיו התפרסמו בעיתונות ובכתבי עת בשפה הרוסית בישראל. ארקדין היה בין הזוכים בפרס הספרותי "הגברת העקשנית הזאת היא הגורל" ושל התחרות הבינלאומית של יצירות בנושא אהבה במסגרת הפורטל הספרותי "מה רוצה המחבר".

 

13.07.2022

בספריה העירונית בשפה הרוסית בירושלים התקיים אירוע השקה של המהדורה החדשה של ספרו מאת אריה ברץ "היום השישי". היא כוללת את הרומנים "1836", "1988", "2140" ו - "1929/1945". בהקדמה למהדורה החדשה נכתב, שמדובר במותחן אינטלקטואלי עוצר נשימה המתבסס על האירועים הריאליסטיים והלא ריאליסטיים, המאירים את הקשר המסתורי בין יוצרי התרבות העולמית מהתקופות השונות. הסופר אלכסנדר איליצ'בסקי הגדיר את הז'אנר של הספר כ"הרפתקאות מטפיזיות", ואילו הסופר אלכס טרן הגדיר את הטקסטים הכלולים בספר כ"רומנים של רעיונות, לא של בני אדם". המהדורה הראשונה של הספר יצאה לאור בהוצאת "אלטייה" בשנת 2019.

אריה ברץ הוא סופר ופובליציסט, מחבר של מספר ספרי פרוזה ועיון בנושאים פילוסופיים-דתיים: "פני התורה" (Лики Торы ), "שני שמות של אל אחד" ( "Два имени Единого Бога"), "שם ותמיד" ("Там и всегда"), "תיאולוגיה של ההשלמה" ("Теология дополнительности") ואחרים. הוא נולד בשנת 1952 במוסקבה, וב- 1992 עלה לישראל. עבד בעיתון הישראלי בשפה הרוסית "וסטי". בשנים 1999-2018 ערך טור מיוחד בנושאים פילוסופיים-דתיים בעיתון.

 

06-10.07.2022

בתל אביב, בתיאטרון "מלנקי" נערך פסטיבל תיאטרון בינלאומי "החברים הגדולים של התיאטרון הקטן". בפסטיבל הופיעו אמנים מאנגליה, צ'כיה, ליטא וגם עולים חדשים מאוקראינה ומרוסיה. הפסטיבל התאפיין בריבוי של ז'אנרים: הצגות להקה והצגות יחיד, מופעים של סטנד-אפ ושל ליצנות, תערוכות ומיצגים. כמו כן התקיימו מפגשים ודיונים, אשר נגעו בנושאים שונים הן היסטוריים, הן פילוסופיים וארס-פואטיים והן הקשורים לסוגיות ההגירה. לדוגמא, אחת ההצגות עסקה בגורלו של הוועד היהודי האנטי-פשיסטי, אשר חוסל בשנת 1948 בהוראתו של סטלין, הצגה אחרת התבססה על הסיפור מאת מרינה צבטאייבה, מופע היחיד של רומן קויפמן הוקדש לסיפור האוטוביוגרפי של העלייה לישראל. במופע ללא מילים "מוטציה" ניתן היה להתרשם מהתפיסה הייחודית אודות הקודים התרבותיים ודרכי פרשנותם בתקופה שלנו.

יש לציין במיוחד את הזיקה של המופעים ושל הדיונים הרבים בפסטיבל למציאות האקטואלית של המלחמה הרוסית-אוקראינית. לדוגמא, התקיים מופע בכורה של ההצגה הייחודית  "The Whole New World". ההצגה מתקיימת בתוך האוטובוס בנוכחות שלושה עשר צופים בלבד, והיא נוגעת בסוגיות של מלחמה ושל פליטות. המופע האנטי-מלחמתי "Material for" של אלכסנדרה דשבסקי עוסק בסוגיית היצירה בעת מלחמה. התפקיד הנוסף של הפסטיבל הוא מתן הזדמנות לעולים חדשים העוסקים במקצועות הבמה להיחשף לתיאטרון הישראלי וגם להביע את עצמם לפני הקהל החדש.

הבמאי הראשי של התיאטרון "מלנקי" מיכאיל טפליצקי אמר בראיון לאתר Israeli – info - culture בשפה הרוסית, שבמשך עשרים וחמש שנה התיאטרון "מלנקי" הולך בדרכו המורכבת, אך מעניינת ושומר על אופיו הייחודי. אחרי השתתפות בפסטיבלים רבים, לפני ארבע שנים התקבלה ההחלטה לקיים גם אירוע בזירה הביתית. מטרת הפסטיבל היא מפגש בין אנשים שונים, שיש להם מטרה משותפת של פתרון בעיות, של שינוי העולם לטובה ושל קידום השלום. לדבריו, לפסטיבל הוזמנו אנשים אשר רואים במלאכתם שליחות ושרוצים לחולל ביחד נס של חוויה משמעותית ושל התרגשות עמוקה במציאות של התפתחות מואצת ושל טכנולוגיה מתקדמת.

 

07.07.2022

בגיל שבעים ושתיים הלך לעולמו בישראל איגור ביאלסקי – משורר, מתרגם, העורך של כתב העת "כתב עת ירושלמי" ושל המיזם המו"לי והאתר "אנתולוגיה ירושלמית". איגור ביאלסקי נולד בשנת 1949 בעיר צ'רנוביץ. התגורר באוקראינה, רוסיה ואוזבקיסטן. בשנת 1990 עלה לישראל. ביאלסקי הוא אחד המייסדים והעורך הראשי של "כתב עת ירושלמי" – כתב העת, המוקדש לספרות הישראלית בשפה הרוסית ולספרות הרוסית בכלל, היוצא לאור משנת 1999. משנת 2004 ביאלסקי קיים יחד עם זאב סולטנוביץ סדנאות לתרגום אומנותי וארגן ערבי ספרות בבית אורי צבי גרינברג בירושלים. ביאלסקי הוציא לאור ארבעה קבצי שירה בשפה הרוסית: "ערים והרים" (1986), "עונות העיר" (1988), "בנושא חופשי" (1996), "לרחוב חברון"  (2016). שיריו של ביאלסקי נכללו באנטולוגיות "בתי המאה", "יוליסס המשוחרר" ואחרים. התרגום פרי עטו ליצירותיו של ג'ון אפדייק התפרסם באנתולוגיה "בתי המאה II".

בשנת 2005, בראיון לעיתון "לחיים" הגדיר ביאלסקי את התופעה של הספרות הישראלית-רוסית כספרות שונה ביסודה מכל ספרות מהגרים אחרת. לדבריו, "המינגווי נשאר סופר אמריקאי גם כשהתגורר שנים רבות בצרפת או בקובה. הסופר העולה לישראל, לעומת זאת, מקבל החלטה להפוך לישראלי ולא רק לעבור להתגורר במקום אחר. ניסיון ההבנה של הסוגיות המאפיינות את החיים הישראליים משפיע על הסופר, אשר עלה לישראל אפילו רק לפני חמש שנים, ואפילו אם הוא כותב סיפור על מוסקבה. לאדם זה כבר יש נקודת מבט ישראלית על המציאות. תיאור זה יכול לאפיין את כל הספרות הנכתבת בישראל בשפה הרוסית. יש לה כבר נקודת מבט ישראלית".

 

07.07.2022

בישראל הלכה לעולמה המשוררת והמתרגמת רינה לוינזון. לוינזון נולדה בעיירה אלקטרוסטאל בפאתי מוסקבה ב- 18.10.1939. אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה משפחתה פונתה לעיר סברדלובסק (היום יקטרינבורג). בעיר זו היא סיימה את בית הספר הגבוה לחינוך ולהוראה בהתמחות שפות זרות  (1963). מאז עבדה כמורה לאנגלית. את שיריה הראשונים פרסמה עוד בשנת 1962. מאז הם הופיעו בעיתונים ובכתבי עת של העיר סברדלובסק. בשנת 1976 עלתה לישראל. הוציאה לאור מעל 20 ספרי שירה ותרגום ברוסית, בעברית ובאנגלית. שיריה תורגמו לשפות רבות: עברית, אנגלית, גרמנית, הולנדית וערבית, ונכללו באוספי שירה שונים, אשר פורסמו בישראל, רוסיה, ארצות הברית וגרמניה. לוינזון זכתה בפרסים, ביניהם: הפרס של הקונגרס הבינלאומי של המשוררים (חיפה, 1992), פרס קרן העיר תל אביב ופרס קרן נשיא המדינה. הייתה נשואה למשורר ומתרגם אלכסנדר וולוביק (1931-2003).

06.07.2022

בספריה הרוסית העירונית בירושלים התקיימה השקה של האוסף "דפי זיכרון המצור" .כרך ב'. הספר יצא לאור במסגרת פרויקט מיוחד של הקונגרס היהודי האירו-אסייתי להנצחת זיכרון המצור על לנינגרד במלחמת העולם השנייה. הוא כולל זיכרונות ועדויות של יותר מ-50 ישראלים ששרדו את המצור על לנינגרד. באירוע, בנוסף למחברי הזיכרונות, השתתפו העורכת של האוסף, העיתונאית, הדוברת של סניף ירושלים של איגוד הווטרנים של מלחמת העולם השנייה טטיאנה פרוקופייבה וחברי מערכת אמיליה לרינה, דמיטרי אוסטרובסקי ואחרים. הכרך א' של האוסף  יצא לאור בשנת 2020 ותורגם לעברית.

 

06.07.2022

בכתב העת הפולני “Studia Rossica Posnaniensia” (כרך XLVII/1: 2022, עמ' 75-89) התפרסם מאמר מאת ד"ר מירוסלבה מיחלסקה-סוחנק "הפרוזה של אנה פיין – הגרסה הרוסית-ישראלית של ההומור היהודי". המאמר סוקר את ההתפתחות של ההומור היהודי בספרות של מזרח אירופה ומרכזה מתחילת המאה ה-20, דרך העליות לפלסטינה, הקמת מדינת ישראל ועד לספרות ישראלית עכשווית. לפי דבריה של החוקרת, ההומור של אנה פיין, אחת הנציגות הבולטות של הספרות הישראלית-רוסית, נמצאת בצומת של ההומור היהודי המסורתי, ההומור הישראלי והמנטליות המיוחדת של עולים חדשים. היא דנה בסיפורים של פיין, כגון: "הבירה החמה של קרקוב", "באר המטמורפוזות", "הדיירת החצופה", "המתכנתת והשד שלה", האזן לשיר השמים", "ראי הזמן" ואחרים.

 

5.07.2022

בספריה הרוסית העירונית בירושלים התקיימה השקה של האוסף האנטי-מלחמתי "תנו לנו לחיות! סופרים נגד המלחמה". באירוע השתתפו המחברים שיצירותיהם נכללו באוסף: משורר, מחברם של ארבעה ספרי שירה אלכסנדר בינשטיין, מחבר של למעלה מתריסר סיפורים קצרים והרומנים "שדה הקרב לאור הירח" ו"ארבע כנפי כדור הארץ" אלכסנדר קזרנובסקי, פרוזאיקנית נינה יגולניצר-פומנקו ואחרים. האוסף "תנו לנו לחיות! סופרים נגד המלחמה" יצא לאור בהוצאת Helen Limonova בסדרה "ספרות ישראלית מודרנית במאה ה-21". עורך האוסף הוא אלכסנדר בינשטיין. לדברי העורך, מחברי האוסף הם ישראלים דוברי רוסית שאינם אדישים לטרגדיה של המלחמה באוקראינה. שירים, סיפורים, מסות הכלולים באוסף נכתבו בפרקי זמן שונים: חלקם במהלך ההסלמה של הסכסוך בדונבאס, וחלקם לאחר התקפת רוסיה על אוקראינה. יצירות רבות מכילות עדויות הן בעל פה והן אלה שפורסמו ברשתות החברתיות.

 

4.07.2022

באוניברסיטת בר-אילן, במסגרת המגמה לספרות יהודית וישראלית בשפה הרוסית, התקיימה השקת התרגום העברי של הרומן מאת ילנה מינקינה-טייצ'ר "אפקט רבינדר" (ראו את רשומת היומן ב-25 לאפריל 2022). באירוע השתתפו ילנה מינקינה-טייצ'ר, המתרגמת ויקה ליר, המשוררת והמתרגמת סיון בסקין, ראשת המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן ד"ר ורד טוהר, מנהל ההוצאה לאור "כתב", שבה התפרסם הספר, משה מנשהוף; אמנית ושחקנית דורותה ביאלס הקריאה קטעים מהרומן; קטעים מוזיקליים בוצעו על ידי ז'אנה גנדלמן (כינור) וילנה צ'ודקוב (פסנתר). הערב הונחה על ידי פרופ' רומן כצמן.

 

1.07.2022

ב-1 ביולי פרסם העיתון הפולני "עובדות לאחר מיתוסים" ("Fakty po Mitach") ראיון עם הסופר יעקב שכטר המוקדש לילדותו של הסופר באודסה, לעלייה שלו לישראל ולהתעניינותו של המחבר בגליציה ובהיסטוריה של האזור הזה. הסיבה לראיון הייתה פרסום בפולין של קובץ הסיפורים הקצרים של שכטר "הָיֹה הָיָה בגליציה"  (“Niegdyś w Galicji. Opowiadania”) והרומן שלו "שידין ורוחין"  (“Biesy i demony. Powieść”).