יולי-ספטמבר 2022

04.08.2022

בספריה "בית אריאלה" בתל אביב התקיים ערב שירה דו-לשוני "מאודסה לתל אביב", המוקדש ליצירתו של המשורר הישראלי בשפה הרוסית שמעון קרייטמן. במהלך הערב היוצר הקריא את שיריו הנבחרים יחד עם ויקטוריה אהרונוביץ', אשר תרגמה אותם לעברית. בדברי הפתיחה סיפר שמעון קרייטמן על הקשיים של כתיבה ברוסית בסביבה דוברת עברית והדגיש את חשיבות התרגום לעברית כדי להביא את היצירה לקהל רחב יותר. ויקטוריה אהרונוביץ' ציינה בדבריה את התרומה של סיון בסקין לעריכת השירים. כמו כן, בערב השתתף המוזיקאי ויט גוטקין.

שמעון קרייטמן נולד באודסה בשנת 1965. עלה לישראל ב-1990. מהנדס במקצועו. שיריו התפרסמו בכתבי עת שונים בשפה הרוסית. פרסם ספרי שירה "בתת החופש לחרט" (2013 “Вручая грифелю свободу”), "סתם ככה" ( 2015 "про сто так"), "שוב על הגותיקה" ( 2021 "снова о готике"). ויקטוריה אהרונוביץ' נולדה באודסה ועלתה לישראל בשנת 1990. פסיכולוגית במקצועה. בשנת 2018 יצא לאור הרומן שלה "יורבה מאוסדה", המספר על הנעורים וההתבגרות על רקע העלייה לישראל והקליטה במדינה החדשה.

 

02.08.2022

בכתב עת אלקטרוני  Aydinyol.az של מרכז התרגום "Dövlət" באזרביידג'ן התפרסם תרגום סיפורו של יעקב שכטר "מלאך-אינסטלטור". הסיפור תורגם על ידי ארזו רדז'בוב.

 

31.07.22

באפריל 2022 בערוץ כאן 11 של הטלוויזיה הישראלית שודרה סדרת דוקו-פיקשן בת שלושה פרקים "דור 1.5". היוצרים של הסדרה מציגים את גרסתם של ההיסטוריה של עליית שנות ה-90 מברית המועצות לשעבר. הם בוחרים להתמקד בהשפעות הטראומטיות של המעבר לישראל על ילדים ועל בני נוער בתחומי חיים שונים: הפסיכולוגי, המשפחתי והחברתי. יחד עם הנציגים של הדור הצעיר של עולי שנות ה-90 בסרט משתתפים הוריהם וגם מומחים המציגים פרשנות של המצבים המתוארים על ידי הדוברים. חשוב לציין את האופי הרב-לשוני של הסדרה: הדוברים הצעירים מתבטאים בעברית (מידי פעם הם משבצים מילים וביטויים ברוסית, מה שמשמש כתזכורת של נושא הדיון המרכזי של הסרט), הוריהם מדברים רוסית, ואילו המומחים שוב מציגים את התיאוריות שלהם בשפה העברית. האופי הרב-קולי והרב-לשוני של הסדרה מעצים את הסוגיות העולות במהלכה: קונפליקט בין-דורי, בדידות, ניכור, היעדר אוריינות וקשיי הבנה של הקודים התרבותיים.

הרעיונות המרכזיים של הסרט באים לידי ביטוי כבר בכותרות של פרקי הסדרה. הפרק הראשון נקרא "למען הילדים". בפרק זה מסופר על תקופת התפרקותה של ברית המועצות לשעבר, אשר, לדעת יוצרי הסדרה, הביאה משפחות יהודיות רבות להחלטה לעלות לישראל. כמו כן, מוצגים הקשיים הגדולים של המעבר לישראל וצעדיהם הראשונים של העולים בארץ. לפי דעתם של יוצרי הסדרה, תקופה זו מתאפיינת בקונפליקט ערכים עמוק הגורם למשברים אישיים, משפחתיים וחברתיים. גם הניסיונות ליצור קשר עם בני גילם הישראלים עלו לרוב בתהו ורק העמיקו את הדימוי העצמי השלילי ואת תחושות הבדידות והפחד של העולים. החלק השני של הסדרה נקרא "נשארים לבד". פרק זה מתאר את הניסיונות של בני הדור הצעיר להתגבר על משבר העלייה. כאן מסופר על תהליך החיפוש של הזהות החדשה ושל גיבוש עולם חדש של ערכים על רקע המציאות הישראלית. כמו כן, מודגשת החשיבות של המשפחה בחיי העולים. החלק השלישי של הסדרה מוקדש לסיפור של הפיגוע בדולפינריום ושל השפעתו העמוקה על הקהילה של העולים מברית המועצות לשעבר. הסדרה מציגה את האירוע הנוראי כנקודת מפנה בתהליכי הקליטה של העולים. הסרט מוביל למסקנה כי ההתקרבות לטראומה הלאומית המרכזית של קורבן המלחמות והטרור יצרה שותפות בין העולים לבין הציבור הישראלי והאיצה את תהליכי השתלבותם בחברה.

ב-31 ביולי במועדון התל אביבי "טולקהאווז" התקיים מפגש של היוצרים ושל משתתפי הסדרה עם הקהל הרחב. במהלך הערב הוקרנו קטעים נבחרים מהסדרה והתקיימו מעגלי שיח בנושאים העולים מהם. בין המשתתפים בערב היו יוצרי הסדרה: אלכס ריף, לב קוגן, לובה לאור ואחרים. כמו כן הופיעו השחקנית הפופולרית בישראל אנה בוקשטיין והבדרנית לאה לב. בין המשתתפים בשיח היו גם פוליטיקאים וחברי כנסת: לב קושניר (ישראל ביתנו), יבגני סובה (ישראל ביתנו), אלינה ברדץ'-יאלובה (ישראל ביתנו), רות וסרמן לנדה (כחול לבן), ולדימיר בליאק (יש עתיד).

ניתן לראות את הסדרה ואת המפגשים המתקיימים בעקבותיה כניסיון ליצור קהילה חדשה של נציגי הדור הצעיר של עליית שנות ה-90 על רקע ניסיון העלייה הטראומטי המשותף. הסדרה מאירה היבטים מסוימים בחייהם של העולים ומפגישה את הקהל הישראלי עם הסיפור החשוב הזה, כפי שיוצרי הסדרה רואים אותו. עם זאת, הקשר ההדוק הקיים בה בין קשיי העלייה לבין משבר גיל ההתבגרות יוצר קושי ביצירת תמונה ברורה של מציאות העולים בישראל. ולבסוף, השילוב ההדוק בין סיפור העלייה לבין תהליכי ההתבגרות של משתתפי הסרט מקשים מאוד על ההבנה של התקופה ושל מאפייניה הייחודיים. הייצוג של העלייה והקליטה בישראל באמצעות הנרטיב של קורבן יעיל במידה רבה ביצירת אמפתיה בקרב הקהל הישראלי הרחב, אך הוא איננו מבטא את מלוא המורכבות של אירועי התקופה. כתוצאה מכך, רוב הרעיונות והמסקנות, המוצגים בסדרה, נשארים שנויים במחלוקת.

 

29.07.2022

הוצאת הספרים "מדיאל" (ראשון לציון) הוציאה ספר חדש מאת הסופר מיכאיל לנדבורג "פיציקאטו". הספר כולל סיפורים קצרים ונובלה מאת המחבר. מוקדם יותר בשנת 2022 (ראו רשומת היומן מ-20 במאי) פרסם לנדבורג קובץ של פרוזה קצרה "כן ולא" ("И да, и нет"). מיכאיל לנדבורג נולד בליטא ב-1938 ועלה לישראל ב-1972. עד היום יצאו לאור כ-20 ספריו: רומנים, קובצי סיפורים קצרים ונובלות.

 

24-28.07.2022

במסגרת פרויקט התיאטרון הרב-תרבותי התקיים פסטיבל קריאה של מחזות מודרניים בשפה הרוסית, שכותרתו "זמן צ'". המוטו של הפסטיבל הוא "קוראים על האדם, בשביל האדם ולמען האדם". בפסטיבל השתתפו אומנים מרוסיה ומאוקראינה, אשר הגיעו לישראל בעקבות פרוץ המלחמה הרוסית-אוקראינית. המארגנים של הפסטיבל מגדירים את הפרויקט כערבי קריאה במחזות העכשוויים בשפה הרוסית, אשר מגיבים לאירועים האקטואליים ומעוררים שיח פתוח על האדם, על החברה ועל התפקיד של כל אחד בהיסטוריה העולמית. המטרה הנוספת של הפרויקט היא עידוד של שחקנים, אשר נאלצו לעזוב את רוסיה ואת אוקראינה בעקבות המלחמה ואינם יכולים להמשיך את יצירתם במולדתם.

 

24.07.2022

במוזיאון העם היהודי "אנו" התקיים אירוע השקה של  ספרו החדש של הסופר, ההיסטוריון והפובליציסט הרוסי  פטר אלשקובסקי "כרוניקות של המלחמה הרוסית-אוקראינית" ("Хроники русско-украинской войны"). הספר יצא לאור בישראל בהוצאה לאור "הספריה של מיכאל גרינברג". הספר כולל את החומרים, אשר נכתבו בעקבות פרוץ המלחמה: סיפורים קצרים, פוסטים בפייסבוק, רשימות של הסופר על מוסקבה ועל רוסיה בתקופת המלחמה. המבקר ניקולאי אלכסנדרוב הגדיר את הספר ככרוניקה מטורפת של המלחמה שאסור כלל לכנותה מלחמה, ככרוניקה נוראית אשר נודף ממנה ריח קשה של פחד ויאוש.  כמו כן, בהשקה השתתפו ההיסטוריונית תמרה איידלמן והמוציא לאור מיכאל גרינברג. 

ב- 28.7.2022 התקיים אירוע נוסף ב"מועדון הירושלמי", אשר נפתח במרכז למורשת בגין בפברואר 2022. בפתיחת האירוע ציין מיכאל גרינברג, שהמלחמה באוקראינה הינה מהלומה קשה עבור כל אדם חושב, שהאינטרסים של רוסיה ושל אוקראינה אינם זרים לו. את הספר של אלשקובסקי הוא כינה רפלקסיה ספרותית בעקבות האירועים במזרח אירופה. המחבר עצמו הודה, שכתיבת הספר הייתה עבורו גם ביטוי של מצוקה נפשית וגם ההצלה ממנה. כמו כן, הוא סיפר, שחלק מהסיפורים אינם רק תיאור תהליכי חשיבה אישיים על נוראות המלחמה, אלא הם גם מתבססים על הראיונות עם האנשים שהוא פגש במסעותיו ברוסיה בחודשים הראשונים של המלחמה. אחרי דברי ההקדמה אלשקובסקי קרא שלושה סיפורים מספרו.

נוסף על כך, באירוע לקחה חלק נטליה ברז'ניקובה מההוצאה לאור הרוסית "סאמוקט" («Самокат»), והיא סיפרה על הפעילות של ההוצאה לאור בעקבות גל העלייה המשמעותי של דוברי רוסית. בערב גם השתתף המתמטיקאי והמתרגם זאב גייזל, אשר הקריא את תרגומיו לעברית מיצירותיהם האנטי-מלחמתיות של בוריס סלוצקי ויורי לוויטנסקי. המשתתפים בערב מטעם "המועדון הירושלמי" ציינו, שכבר בתקופה הקרובה מתוכננים אירועים רבים במרחב התרבותי של דוברי רוסית בישראל. אלשקובסקי עצמו ציין, שבשעות הקרובות הוא נאלץ לעזוב לרוסיה, אך כבר בקרוב הוא יחזור לישראל, משום שהוא הפך לאזרח המדינה.

הסופר הרוסי פטר אלשקובסקי חיבר עד היום מעל לעשרה רומנים. בשנת 2016 היה בין הזוכים בפרס "בוקר הרוסי" על ספרו "המצודה"  ("Крепость") . ספריו הנוספים היו בין המועמדים לפרסים החשובים של הספרות הרוסית. משנות ה-2000 יצר אלשקובסקי מספר תוכניות אישיות ברדיו ובטלוויזיה הרוסיים, אך מה-24.02.2022 הפסיק כל שיתוף פעולה עם כלי תקשורת רוסיים. 

לפי דעתנו, ההוצאה של ספרו של הסופר הרוסי הנודע בישראל מעידה על המגמה של התרחבות הזירה התרבותית הישראלית-רוסית על ידי הגורמים, כמו המוזיאון "אנו" וההוצאה לאור של מיכאל גרינברג. בעקבות המלחמה גם הסופרים הרוסיים, אשר עזבו את מולדתם בשל סיבות פוליטיות ואידיאולוגיות ואין יכולים לפרסם את יצירותיהם ברוסיה, הופכים לחלק של הפעילות הספרותית-תרבותית בישראל ומשפיעים עליה רבות. האירוע הנוכחי (כמו גם אירועים נוספים) מסמן את התפקיד החשוב של ישראל בתהליכים ההכרתיים אודות המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה וגם מאפיין את הגורמים הישראלים היוזמים אירועים אלה כיוזמים וכמקדמים את השיח הפתוח ותהליכי חשיבה פומביים בנושא.

 

20.07.2022

בהוצאה לאור Beit Nelly  יצא לאור ספרה החדש של אולגה מורוז "הסיפורים הנשיים שלי" (“Мои женские истории”). סיפוריה הקצרים של מורוז משלבים מיסטיקה, פילוסופיה ואזוטריקה, סגנונות פנטסטיים, משלים, מעשיות, זיכרונות.

 

20.07.2022

בהוצאה לאור Beit Nelly יצא לאור הגיליון התשיעי כתב עת של הסופרים הישראלים בשפה הרוסית "יוקרה ספרותית" (“Литературный престиж”). באסופה מופיעות היצירות של 60 יוצרים בנושאים מגוונים. בין היוצרים ניתן לציין את ליאון אגוליאנסקי, אירנה בל, לאוניד ברקוביץ, ילנה גורובוי, אלכסנדר קנבסקי, יעקב קפלן, אולגה מורוז, אדוארד טופול, רימה אולצ'ינה, רות פייגל ואחרים.

 

14.07.2022

בהוצאה לאור Livebook Publishing House יצא ספר חדש מאת לינור גורליק "הלהבה השחורה של וניסאנה" – הספר הרביעי בסדרה המספרת על הנערה בת השתים עשרה היוצאת להרפתקה בניסיון להציל את משפחתה המתפרקת על רקע התבוסה של האומה שלה במלחמה. בספר זה ממשיכה אגאטה בניסיונותיה להביא להשלמה בין הוריה והיא מגיעה לויניסאלט, מקום אליו מגלים את הפושעים המסוכנים ביותר. שם היא מנהלת שיח עם המתים, מתוודה בפני עצמה בפחדנות, חושפת כת כמרים מסתורית ומגלה איך אמת מחוללת ניסים.

הספר הראשון בסדרה "המים הצוננים של וניסאנה" יצא לאור ב2018. אחריו יצאו לאור "הגשרים הכפולים של וניסאנה" (2020) ו"הנתיבים הסודיים של וניסאנה" (2021). הספר "המים הצוננים של וניסאנה" זיכה את גורליק בפרס מיוחד של הדמות הנשית הפנטסטית ביצירתה.

 

14.07.2022

בספריה העירונית הרוסית בירושלים התקיים אירוע השקה של הספר מאת מיכאל וייסקופף "גסיסת הרומנטיזם ותחייתו", אשר יצא לאור בהוצאת НЛО בסוף יוני 2022. וייסקופף, חוקר ספרות ישראלי, מפתח בספרו את התיאוריה, אותה שרטט בספרו "הדמיאורג המאוהב" (2012), אודות הקשר בין הזרם הרומנטי להתפתחותה של התרבות הרוסית ואת השפעתו האמביוולנטית, הממיתה והמחיה בו-זמנית, של הניסיון המטפיזי הקשור לזרם זה. הספר החדש מתייחס לתקופה של כמאה שנה החל מתור הזהב הרומנטי בשנות ה-40 של המאה ה-19 ועד שנות ה-40 של המאה ה-20, כאשר הטרגדיות של המאה ה-20 הביאו לקיצם את חייהם של מי שנתפס על ידי המחבר כרומנטיקנים הרוסים הגדולים כמו מיכאיל בולגקוב או אוסיפ מנדלשטם. החלק הראשון של הספר מתמקד בניתוח הזירה הספרותית במחצית הראשונה של המאה ה-19, החלק השני מוקדש ליצירתו של המשורר אפנאסיי פט, החלק השלישי בוחן את הצורות השונות של הרומנטיזם בשנים שלפני המהפכה הבולשביקית ומיד אחריה, והחלק הרביעי מציע מבט חדש על היצירות של ולדימיר נבוקוב, אשר נכתבו לפני מלחמת העולם השנייה. בנספח לספר מופיע "המכתב האבוד" – שבעה סיפורים מאת וייסקופף.

 

14.07.2022

במועדון "השראה" של ההוצאה לאור "בית נלי" התקיים ערב המוקדש ליצירתה של הסופרת אנטונינה גלזונוב. בערב הושק ספרה החדש "חתול הגחלילית" הנכתב ברוסית ובעברית. הספר מתאר סיפור הרפתקאות פנטסטי של ילד עירוני רגיל. לספר גם מטרות נוספות בתחום חינוכי-לימודי עבור משפחות דו-לשוניות. ההוצאה בעברית וברוסית מאפשרת דיאלוג בין-דורי והרחבת אוצר מילים. כמו כן, הניקוד בעברית מסייע בלימוד קריאה נכונה בעברית. ולבסוף, האיורים בשחור-לבן מאפשרים לשלב קריאה וצביעה, מה שיוצר חוויה רב-חושית.

אנטונינה גלזונוב נולדה בלנינגרד ועלתה לישראל בשנת 1991. התחילה לכתוב ולפרסם את ספריה לפני כ-20 שנה. במהלך תקופה זו יצאו לאור בהוצאת "בית נלי" ספריה המוקדשים לזיכרונות על החיים בלנינגרד/סנקט-פטרבורג – "מלאך נושע"  ("Спасенный ангел") ו"עיר הזכוכית" ("Стеклянный город"), וגם קובץ סיפורים ונובלות על החיים בישראל – "ניסים מובטחים"  ("Чудеса обетованные").

 

13.07.2022

ראה אור גיליון 15 של כתב העת "נקודתיים" בעברית, המוקדש ל"פרויקט האוקראיני" של גלי-דנה ונקודא זינגר: תרגום לעברית מהשירה האוקראינית – הקלאסית, העממית והעכשווית, כמו גם השירה על המלחמה הרוסית-אוקראינית בשפות אחרות, כגון אנגלית, רוסית וגרמנית. התרגומים מלווים בטקסטים של השירים במקור, וזמירות – גם בתווים. המתרגמים הם גלי-דנה זינגר, נקודא זינגר, שרה כוי, דיאנה שפירא, אלכסנדר אוורבוך, יונה גונופולסקי, שלמה קרול. בגיליון נכלל גם הסיפור מאת ניקולאי גוגול "מקום מכושף" בתרגומו של נקודא זינגר.

 

13.07.2022

במועדון הספרות "ראשון" בראשון לציון התקיים ערב המוקדש לספר השירים מאת דמיטרי ארקדין "אווירון עיתוני".

דמיטרי ארקדין (אונגייברג) נולד בשנת 1955 בבלרוס. בשנת 1990 עלה לישראל. בישראל יצאו לאור ספרים אחדים של ארקדין: "עשרים ושבעה פרקים מחיי מטרוסיק" ("Двадцать семь глав из жизни Матросика") ו"השיעור הפתוח" ("Открытый урок"). כמו כן יצירותיו התפרסמו בעיתונות ובכתבי עת בשפה הרוסית בישראל. ארקדין היה בין הזוכים בפרס הספרותי "הגברת העקשנית הזאת היא הגורל" ושל התחרות הבינלאומית של יצירות בנושא אהבה במסגרת הפורטל הספרותי "מה רוצה המחבר".

 

13.07.2022

בספריה העירונית בשפה הרוסית בירושלים התקיים אירוע השקה של המהדורה החדשה של ספרו מאת אריה ברץ "היום השישי". היא כוללת את הרומנים "1836", "1988", "2140" ו - "1929/1945". בהקדמה למהדורה החדשה נכתב, שמדובר במותחן אינטלקטואלי עוצר נשימה המתבסס על האירועים הריאליסטיים והלא ריאליסטיים, המאירים את הקשר המסתורי בין יוצרי התרבות העולמית מהתקופות השונות. הסופר אלכסנדר איליצ'בסקי הגדיר את הז'אנר של הספר כ"הרפתקאות מטפיזיות", ואילו הסופר אלכס טרן הגדיר את הטקסטים הכלולים בספר כ"רומנים של רעיונות, לא של בני אדם". המהדורה הראשונה של הספר יצאה לאור בהוצאת "אלטייה" בשנת 2019.

אריה ברץ הוא סופר ופובליציסט, מחבר של מספר ספרי פרוזה ועיון בנושאים פילוסופיים-דתיים: "פני התורה" (Лики Торы ), "שני שמות של אל אחד" ( "Два имени Единого Бога"), "שם ותמיד" ("Там и всегда"), "תיאולוגיה של ההשלמה" ("Теология дополнительности") ואחרים. הוא נולד בשנת 1952 במוסקבה, וב- 1992 עלה לישראל. עבד בעיתון הישראלי בשפה הרוסית "וסטי". בשנים 1999-2018 ערך טור מיוחד בנושאים פילוסופיים-דתיים בעיתון.

 

06-10.07.2022

בתל אביב, בתיאטרון "מלנקי" נערך פסטיבל תיאטרון בינלאומי "החברים הגדולים של התיאטרון הקטן". בפסטיבל הופיעו אמנים מאנגליה, צ'כיה, ליטא וגם עולים חדשים מאוקראינה ומרוסיה. הפסטיבל התאפיין בריבוי של ז'אנרים: הצגות להקה והצגות יחיד, מופעים של סטנד-אפ ושל ליצנות, תערוכות ומיצגים. כמו כן התקיימו מפגשים ודיונים, אשר נגעו בנושאים שונים הן היסטוריים, הן פילוסופיים וארס-פואטיים והן הקשורים לסוגיות ההגירה. לדוגמא, אחת ההצגות עסקה בגורלו של הוועד היהודי האנטי-פשיסטי, אשר חוסל בשנת 1948 בהוראתו של סטלין, הצגה אחרת התבססה על הסיפור מאת מרינה צבטאייבה, מופע היחיד של רומן קויפמן הוקדש לסיפור האוטוביוגרפי של העלייה לישראל. במופע ללא מילים "מוטציה" ניתן היה להתרשם מהתפיסה הייחודית אודות הקודים התרבותיים ודרכי פרשנותם בתקופה שלנו.

יש לציין במיוחד את הזיקה של המופעים ושל הדיונים הרבים בפסטיבל למציאות האקטואלית של המלחמה הרוסית-אוקראינית. לדוגמא, התקיים מופע בכורה של ההצגה הייחודית  "The Whole New World". ההצגה מתקיימת בתוך האוטובוס בנוכחות שלושה עשר צופים בלבד, והיא נוגעת בסוגיות של מלחמה ושל פליטות. המופע האנטי-מלחמתי "Material for" של אלכסנדרה דשבסקי עוסק בסוגיית היצירה בעת מלחמה. התפקיד הנוסף של הפסטיבל הוא מתן הזדמנות לעולים חדשים העוסקים במקצועות הבמה להיחשף לתיאטרון הישראלי וגם להביע את עצמם לפני הקהל החדש.

הבמאי הראשי של התיאטרון "מלנקי" מיכאיל טפליצקי אמר בראיון לאתר Israeli – info - culture בשפה הרוסית, שבמשך עשרים וחמש שנה התיאטרון "מלנקי" הולך בדרכו המורכבת, אך מעניינת ושומר על אופיו הייחודי. אחרי השתתפות בפסטיבלים רבים, לפני ארבע שנים התקבלה ההחלטה לקיים גם אירוע בזירה הביתית. מטרת הפסטיבל היא מפגש בין אנשים שונים, שיש להם מטרה משותפת של פתרון בעיות, של שינוי העולם לטובה ושל קידום השלום. לדבריו, לפסטיבל הוזמנו אנשים אשר רואים במלאכתם שליחות ושרוצים לחולל ביחד נס של חוויה משמעותית ושל התרגשות עמוקה במציאות של התפתחות מואצת ושל טכנולוגיה מתקדמת.

 

07.07.2022

בגיל שבעים ושתיים הלך לעולמו בישראל איגור ביאלסקי – משורר, מתרגם, העורך של כתב העת "הז'ורנל הירושלמי" ושל המיזם המו"לי והאתר "האנתולוגיה הירושלמית". איגור ביאלסקי נולד בשנת 1949 בעיר צ'רנוביץ. התגורר באוקראינה, רוסיה ואוזבקיסטן. בשנת 1990 עלה לישראל. ביאלסקי הוא אחד המייסדים והעורך הראשי של "הז'ורנל הירושלמי" – כתב העת, המוקדש לספרות הישראלית בשפה הרוסית ולספרות הרוסית בכלל, היוצא לאור משנת 1999. משנת 2004 ביאלסקי קיים יחד עם זאב סולטנוביץ סדנאות לתרגום אומנותי וארגן ערבי ספרות בבית אורי צבי גרינברג בירושלים. ביאלסקי הוציא לאור ארבעה קבצי שירה בשפה הרוסית: "ערים והרים" (1986), "עונות העיר" (1988), "בנושא חופשי" (1996), "לרחוב חברון"  (2016). שיריו של ביאלסקי נכללו באנטולוגיות "בתי המאה", "יוליסס המשוחרר" ואחרים. התרגום פרי עטו ליצירותיו של ג'ון אפדייק התפרסם באנתולוגיה "בתי המאה II".

בשנת 2005, בראיון לעיתון "לחיים" הגדיר ביאלסקי את התופעה של הספרות הישראלית-רוסית כספרות שונה ביסודה מכל ספרות מהגרים אחרת. לדבריו, "המינגווי נשאר סופר אמריקאי גם כשהתגורר שנים רבות בצרפת או בקובה. הסופר העולה לישראל, לעומת זאת, מקבל החלטה להפוך לישראלי ולא רק לעבור להתגורר במקום אחר. ניסיון ההבנה של הסוגיות המאפיינות את החיים הישראליים משפיע על הסופר, אשר עלה לישראל אפילו רק לפני חמש שנים, ואפילו אם הוא כותב סיפור על מוסקבה. לאדם זה כבר יש נקודת מבט ישראלית על המציאות. תיאור זה יכול לאפיין את כל הספרות הנכתבת בישראל בשפה הרוסית. יש לה כבר נקודת מבט ישראלית".

 

06.07.2022

בספריה הרוסית העירונית בירושלים התקיימה השקה של האוסף "דפי זיכרון המצור" .כרך ב'. הספר יצא לאור במסגרת פרויקט מיוחד של הקונגרס היהודי האירו-אסייתי להנצחת זיכרון המצור על לנינגרד במלחמת העולם השנייה. הוא כולל זיכרונות ועדויות של יותר מ-50 ישראלים ששרדו את המצור על לנינגרד. באירוע, בנוסף למחברי הזיכרונות, השתתפו העורכת של האוסף, העיתונאית, הדוברת של סניף ירושלים של איגוד הווטרנים של מלחמת העולם השנייה טטיאנה פרוקופייבה וחברי מערכת אמיליה לרינה, דמיטרי אוסטרובסקי ואחרים. הכרך א' של האוסף  יצא לאור בשנת 2020 ותורגם לעברית.

 

06.07.2022

בכתב העת הפולני “Studia Rossica Posnaniensia” (כרך XLVII/1: 2022, עמ' 75-89) התפרסם מאמר מאת ד"ר מירוסלבה מיחלסקה-סוחנק "הפרוזה של אנה פיין – הגרסה הרוסית-ישראלית של ההומור היהודי". המאמר סוקר את ההתפתחות של ההומור היהודי בספרות של מזרח אירופה ומרכזה מתחילת המאה ה-20, דרך העליות לפלסטינה, הקמת מדינת ישראל ועד לספרות ישראלית עכשווית. לפי דבריה של החוקרת, ההומור של אנה פיין, אחת הנציגות הבולטות של הספרות הישראלית-רוסית, נמצאת בצומת של ההומור היהודי המסורתי, ההומור הישראלי והמנטליות המיוחדת של עולים חדשים. היא דנה בסיפורים של פיין, כגון: "הבירה החמה של קרקוב", "באר המטמורפוזות", "הדיירת החצופה", "המתכנתת והשד שלה", האזן לשיר השמים", "ראי הזמן" ואחרים.

 

5.07.2022

בספריה הרוסית העירונית בירושלים התקיימה השקה של האוסף האנטי-מלחמתי "תנו לנו לחיות! סופרים נגד המלחמה". באירוע השתתפו המחברים שיצירותיהם נכללו באוסף: משורר, מחברם של ארבעה ספרי שירה אלכסנדר בינשטיין, מחבר של למעלה מתריסר סיפורים קצרים והרומנים "שדה הקרב לאור הירח" ו"ארבע כנפי כדור הארץ" אלכסנדר קזרנובסקי, פרוזאיקנית נינה יגולניצר-פומנקו ואחרים. האוסף "תנו לנו לחיות! סופרים נגד המלחמה" יצא לאור בהוצאת Helen Limonova בסדרה "ספרות ישראלית מודרנית במאה ה-21". עורך האוסף הוא אלכסנדר בינשטיין. לדברי העורך, מחברי האוסף הם ישראלים דוברי רוסית שאינם אדישים לטרגדיה של המלחמה באוקראינה. שירים, סיפורים, מסות הכלולים באוסף נכתבו בפרקי זמן שונים: חלקם במהלך ההסלמה של הסכסוך בדונבאס, וחלקם לאחר התקפת רוסיה על אוקראינה. יצירות רבות מכילות עדויות הן בעל פה והן אלה שפורסמו ברשתות החברתיות.

 

4.07.2022

באוניברסיטת בר-אילן, במסגרת המגמה לספרות יהודית וישראלית בשפה הרוסית, התקיימה השקת התרגום העברי של הרומן מאת ילנה מינקינה-טייצ'ר "אפקט רבינדר" (ראו את רשומת היומן ב-25 לאפריל 2022). באירוע השתתפו ילנה מינקינה-טייצ'ר, המתרגמת ויקה ליר, המשוררת והמתרגמת סיון בסקין, ראשת המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן ד"ר ורד טוהר, מנהל ההוצאה לאור "כתב", שבה התפרסם הספר, משה מנשהוף; אמנית ושחקנית דורותה ביאלס הקריאה קטעים מהרומן; קטעים מוזיקליים בוצעו על ידי ז'אנה גנדלמן (כינור) וילנה צ'ודקוב (פסנתר). הערב הונחה על ידי פרופ' רומן כצמן.

 

1.07.2022

ב-1 ביולי פרסם העיתון הפולני "עובדות לאחר מיתוסים" ("Fakty po Mitach") ראיון עם הסופר יעקב שכטר המוקדש לילדותו של הסופר באודסה, לעלייה שלו לישראל ולהתעניינותו של המחבר בגליציה ובהיסטוריה של האזור הזה. הסיבה לראיון הייתה פרסום בפולין של קובץ הסיפורים הקצרים של שכטר "הָיֹה הָיָה בגליציה"  (“Niegdyś w Galicji. Opowiadania”) והרומן שלו "שידין ורוחין"  (“Biesy i demony. Powieść”).