אוקטובר-דצמבר 2022

30.12.2022

בגיליון החדש (מס' 9-12) של כתב העת הספרותי האוקראיני "עולם" ("Всесвіт") יצא לאור הרומן מאת דוד מרקיש "אשליה@קול החליל" ("Иллюзион@ Голос свирели") בתרגום לאוקראינית. הרומן הדיסטופי, שיצא לאור ב-2021, תורגם על ידי זוכה הפרס הלאומי של אוקראינה, משורר ומוציא לאור יורי בוריאק. כמו כן, במוסקבה, הוצאת FTM פרסמה שני ספרים חדשים מאת מרקיש: הראשון כולל את הרומנים "אמרה" (פורסם לראשונה ב-1978, "Присказка") ו"בסירוב" (В отказе",2022"); הספר השני הוא אוסף סיפורים קצרים "באמצע הדרך חזרה" ("На полпути назад"), הכולל יצירות חדשות וגם יצירות שפורסמו בעבר.

 

26.12.2022

התפרסם באינטרנט הגיליון החדש, מס׳ 40, של כתב העת ״נקודתיים״. נכללו בו שירה, פרוזה וגרפיקה, המביעות בראש ובראשונה, בצורות וסגנונות שונים ומגוונים, את הזעזוע, התמיהה הטרגית וחוסר האונים בפני מלחמת רוסיה נגד אוקראינה. אולם בעוד שמחברים אחדים מנסים לאסוף את הישות המתפוררת מרסיסים של רגשות, סיפורים, התבוננויות, תמונות הוואי וערים, המהבהבות בעת הבריחה, האחרים מוצאים כבר בעצמם די כוחות למחשבה פילוסופית ואנתרופולוגית על הקטסטרופה המתרחשת לנגד עינינו. האוונגרד האמנותי, המסרב כיום להבדיל בין שירה לסיפורת, מחפש שפות חדשות המסוגלות כעת, לקראת תום שנת המלחמה הראשונה, להתגבר על האילמות. הגיליון החד-נושאי של ״נקודתיים״, המכיל גלריה ארוכה (ואולי ארוכה מדי) של מחברים תמימי דעים, עלול היה להיהפך לאנתולוגיה מוזאונית מונוטונית, אילולי ״קיבוץ גלויות״ פואטי, האופייני לכתב העת הזה, אשר שואף, כלשון איבן פלטונוב, אחד המחברים של הגיליון, למנוע ״רצח של שיבה״.

 

24.12.2022

במרשתת התפרסם הגיליון החדש, החמישי במספר, של כתב העת ROAR - Russian Oppositional Arts Review, בעריכתה של לינור גורליק. בדבר העורכת בפתח הגיליון היא הדגישה, שכתב העת משמש עבורה "כאמצעי של הישרדות ושל הניסיון להתגבר על החושך הבלתי נתפס הממלא את העולם בשנה נוראית זו". חלק ניכר של הגיליון מוקדש למסות קצרצרות תחת הכותרת "שנה זו, כאשר המלחמה", אשר נכתבו על ידי סופרים, משוררים, חוקרי ספרות והיסטוריונים דוברי רוסית: אנה רוסו, לב רובינשטיין, אולג לקמנוב, תמרה איידלמן, קטיה מרגוליס ואחרים. בחלק של פרוזה התפרסמו בעיקר טקסטים תיעודיים, כאשר אחד מהם מתאר את סיפוריהם של הפליטים מאוקראינה, אשר מצאו מקלט באחת העיירות בהרי צרפת. בחלק של שירה התפרסם בין היתר השיר מאת המשורר הישראלי-רוסי אלכסנדר ברש מתוך הסדרה "שירים על האדם הפוסט-סובייטי", המתמקד בניסיון להתמודד עם תחושת הייאוש, אשר נדמה היה שנעלמה בעבר הרחוק אחרי הפתיחה של הכלוב הסובייטי בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, אך אשר חזרה במלוא העוצמה אחרי פרוץ מלחמת רוסיה נגד אוקראינה. המשורר גנדי קנייבסקי, אשר עלה לישראל בחודש מאי של שנת 2022, פרסם אסופת שיריו, בה הוא יוצר אנאלוגיה בין המלחמה הנוכחית לבין מלחמת העולם הראשונה, ובנוסף לכך פרסם שיר-תחינה: "הלוואי תשקוט הארץ ותשמח", "וחיים, בלא משים, לא יחלפו".

 

21.12.2022

בבית קפה ירושלמי "הנסיך הקטן" התקיים ערב השקה של הרומן החדש, הרביעי במספר, מאת נקודא זינגר "תסמונת נוטר-דאם", אשר יצא לאור בדצמבר 2022.

הספר מתאר את גורלותיהן של הדמויות, אשר מצאו מקלט בנוטר-דאם דה פראנס, האכסניה לעולי רגל, אשר נבנתה מול חומות העיר העתיקה בירושלים בסוף המאה ה-19. גיבורי הרומן מתמודדים כל אחד בדרכו עם סוגיות הזהות האישית ועם המציאות המורכבת של ירושלים החצויה עד שנות ה-60 של המאה ה-20. העלילה של הרומן מתפתחת בשני מישורים: הריאליסטי, עם סימנים רבים של הזמן ושל המקום, והפנטסטי, עם יסודות של משחק ספרותי ופארודיה.

בין אורחי הערב היו סופרים ומשוררים, אשר הקריאו יצירות שונות המתקשרות, לדעתם, לאישיותו של נקודא זינגר. הדובר הראשון היה אלכסנדר איליצ'בסקי, אשר הקריא מסה "Tulipa Singeri" ("צבעוני זינגר") מתוך קובץ המסות שלו "גשם למען דנאה" (2010). הסופרת והמתרגמת נינה חיימץ הקריאה את סיפורה הירושלמי "צומת הנעדרים". המשורר מיכאל קורול הקריא את הסיפור של נ. מושקין "אנשים, נבלים, חיים", אשר התפרסם באנתולוגיה של כתב העת "נקודותיים". בסוף דבריו הוא גילה, שתחת שם העט נ. מושקין כותב נקודא זינגר עצמו. חוקר היידיש והמשורר הכותב ביידיש דב-בער קרלר לא הקריא טקסטים, אלא סיפר על יחסו לנקודא זינגר כנציג של "הספרות הירושלמית", התופעה הייחודית בפרוזה הישראלית. המשוררת גלי-דנה זינגר הקריאה שירים מתוך המחזור "זיכרון", אשר נכלל בספרה "המסע אל מעבר לקו המסומן" (2009). הציטוט מאחד השירים האלה "אל תקנא בזכרונו של הזכריני" משמש כמוטו של החלק הראשון של הרומן "תסמונת נוטר-דאם". בסיום הערב נקודא זינגר הקריא מספר קטעים מספרו החדש.

 

16.12.2022

ברוסיה, בהוצאת Corpus יצא לאור ספרה של ויקה רויטמן, אשר נכתב עוד בשנת 2018, "יורבה מאוסדה". הרומן מתאר את סיפור העלייה של הנערה זויה פרוקופייב, את מסעה מאודסה לירושלים ואת ניסיונותיה להתאים את עצמה לסביבה ולכינוי שדבק בה: "כמו שצריך" (comme il faut בצרפתית). המקום החדש מחייב את הגיבורה לבחון מחדש את ערכיה ואת יחסיה עם הסביבה. בשל נסיבות טרגיות היא נאלצת לחזור לאודסה, ודווקא שם, על רקע המקומות המוכרים מימי ילדותה ובעקבות המפגש עם בני משפחתה, היא מבינה את השינוי העמוק שהתחולל בעולמה. במקביל לסיפור הריאליסטי מתפתח ברומן קו עלילה נוסף – סיפור מסעם של הדוקס קיזגאלה והמלווה הנאמן שלו – יורבה (ברוסית: יהודי בקריאה הפוכה). לפי דבריה של הסופרת, פרקים אלה של היצירה לא נכנסו למהדורה זו, אלא הם יתפרסמו בנפרד ברשת. הרומן, שכותבת זויה במקביל למסעה, גדוש בסמלים מהספרות הרוסית, הסובייטית והעולמית, כאשר באמצעות הכתיבה מנסה הגיבורה ליצור תמונת מציאות חדשה מתוך הכאוס של סמלים ושל משמעויות.

 

15.12.2022

בספריה הרוסית בירושלים התקיים סמינר מתוך הסדרה "מנקודת מבט אקדמית", במסגרתו מיכאל וייסקופף, זאב בר סלע וילנה טולסטוי סיפרו על חוויית העלייה שלהם בשנות ה-70 ועל ישראל באותה התקופה. מיכאיל וייקופף סיפר על ישראל כפי שראה אותה אחרי עלייתו בשנת 1972, על החיים בקיבוץ בגבול מצרים, על לימודיו באוניברסיטה העברית אצל עומרי רונן. זאב בר סלע סיפר שהוא עלה לישראל מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים וראה את המדינה הנמצאת עדיין בכוננות צבאית מלאה, כאשר יחד עם תעודת עולה קיבלו עולים חדשים גם צווי גיוס. כמו כן הוא דיבר על מצבה של ספרות העולים מברית המועצות. הוא הדגיש, שבאותה תקופה נוצר מצב ייחודי של יצירת ספרות איכותית בשפה הרוסית ללא קשר לרוסיה. תקופה זו הסתיימה עם התפרקותה של ברית המועצות והתפתחות הקשרים עם המרחב הפוסט-סובייטי. בין היוצרים באותה תקופה הוא ציין במיוחד את אנרי וולוחונסקי, איליה בוקשטיין, מיכאל גנדלב, יוליה שמוקלר ואלי לוקסמבורג. ילנה טולסטוי הקדישה את דבריה לתיאור החיים האקדמיים בישראל בשנות ה-70 של המאה הקודמת.

 

15.12.2022

בהוצאה לאור Liberty בארצות הברית התפרסם ספרו החדש של דוד מרקיש "בסירוב", המוקדש לאירועים של שנות ה-70 של המאה הקודמת. בספר מסופר על התעוררות התודעה הציונית בקרב יהודי ברית המועצות בעקבות ניצחונה של ישראל במלחמת ששת הימים ועל הרדיפה של הפעילים הציוניים על ידי השלטון הסובייטי, אשר סירב לתת להם אשרות עלייה לישראל. הספר בנוי ממספר נובלות המתארות את חייהם את מסורבי העלייה ואת מאבקם עם השלטון הטוטליטרי.

 

14.12.2022

במסגרת המגמה לספרות יהודית-רוסית באוניברסיטת בר-אילן הושלמה עבודת דוקטורט של אלנה פרומישליאנסקי בנושא: "ספרות עליית שנות ה-90 מברית המועצות לשעבר: סמלי העבר וההווה". (בהנחייתו של פרופ' רומן כצמן). עבודה זו, הכתובה בשפה העברית, דנה ביצירותיהם של סופרים ישראלים הכותבים ברוסית, כמו: יעקב שכטר, דניס סובולב, אנה פיין, לאוניד לווינזון, דינה רובינה, אולגה פיקס, לב אלתמרק, אלכס טארן; היוצרים של הדור הצעיר יותר של העלייה, כגון: ויקטוריה רויטמן וויקטוריה רייכר, וגם היוצרים הכותבים בשפה העברית: ריטה קוגן, מילה קידר, רמי מארק רום. העבודה מתמקדת בתיאור המגמות המרכזיות בתהליכי יצירת המשמעות בספרות הישראלית ברוסית על רקע המציאות הישראלית והתופעות הגלובליות. 

 

13.12.2022

במדור "דעות" של הפורטל הישראלי בשפה הרוסית Zahav.ru התפרסם ראיון עם רומן כצמן, ראש המגמה לספרות יהודית-רוסית באוניברסיטת בר-אילן. ראיינה משוררת וציירת אירנה מאולר. בין היתר, החוקר סיפר על הדרך שבה נפגש עם ספרות ישראלית-רוסית ועל הסתכלותו עליה בהקשר משבר הספרות השורר כיום, על סוגיית תרגומה לעברית, על התוכניות של המגמה ועל מיזמי המחקר הקשורים בה.

 

6.12.22

במסגרת המגמה לספרות יהודית-רוסית של המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן התקיים השולחן העגול "על ספרות והיסטוריה" בהשתתפותם של הסופרים של דוד מרקיש, אלכסנדר אליצ'בסקי ויעקב שכטר לציון יובל לעלייתו של דוד מרקיש לישראל. פרופ' רומן כצמן, ראש המגמה לספרות יהודית-רוסית באוניברסיטת בר-אילן פתח את הערב בסקירה של המצב הנוכחי של הספרות הישראלית-רוסית. את השיחה ניהל אלכסיי סורין, הסופר והמשורר, דוקטורנט ועוזר מחקר במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

השנה הנוכחית הייתה פורייה במיוחד ביצירתם של משתתפי האירוע. השנה יצאו לאור הרומנים מאת דוד מרקיש "האשליה@קול החליל" ו"בסירוב", וגם פורסמו במהדורה חדשה ספריו המוקדמים "ראשית" ו"להיות כמו כולם". השנה גם יצא לאור הקובץ "נקודת טל" מאת אלכסנדר איליצ'בסקי, והרומן החדש שלו נמצא בתהליכי הכנה לפרסום. יעקב שכטר פרסם שני רומנים חדשים "המסע אל קדיס" ו"הוא כבר בא", כמו כן שניים מספריו תורגמו לשפה הפולנית. בין האורחים של השולחן העגול היו הסופר נחום ויימן, המחבר של הספר הנודע "כרוניקות כנעניות" ושל ספרים על אוסיפ מנדלשטאם, הסופרת אנה פיין, שהנובלה רחבת ההיקף החדשה שלה "הנובלה על יעקב, עשו ועל בנו אוסטאפ" התפרסמה בגיליון האחרון מס' 23 של כתב העת "ארטיקל", העורכת הראשית של כתב העת "זרקאלו" ("המראה") אירינה ורובל-גולובקינה, המוציא לאור "ליברטי פבלישינג האוז" איליה לבקוב, הפרופסור במחלקה לספרות עם ישראל והסופר בער קוטלרמן, המנהלת של מערך הספריות של אוניברסיטת בר אילן ד"ר אולגה גולדין, עוזרת המחקר במגמה לספרות יהודית-רוסית ד"ר אלנה פרומישליאנסקי.

במהלך השולחן העגול נדונו סוגיות שונות. הדיון נפתח בשאלה, האם קיים הבדל בין סופר-מהגר לסופר-עולה. מדבריהם של האורחים עלה ההבדל המהותי בין שני מצבים אלה. דוד מרקיש הדגיש, שהיעדר של מודלים אידיאולוגיים ושל ציפיות מהווה תשתית טובה לאינטגרציה מוצלחת במציאות החדשה. יעקוב שכטר הזכיר את המשיכה המיוחדת של ארץ ישראל, ואלכסנדר איליצ'בסקי הסכים איתו וגם דיבר על "נעליים עם כנפיים" על רגלי העולים. שאלה נוספת שעלתה: האם הספרות היום צריכה לוותר על השאיפה לייצג את האמת ואת ההכרה של ההיסטוריה ושל האקטואליה. אחרי הדיון המשתתפים הגיעו למסקנה, שלא צריכה, עם זאת, יעקב שכטר הראה, תוך הדגמה מסיפור חסידי, שהבדיה יכולה להיות הרבה יותר מעניינת והרבה יותר אמתית ומאירת עיניים מהמציאות העובדתית. אלכסנדר איליצ'בסקי סבר שאנחנו עומדים על סף פילוסופיה חדשה של עובדות ובדיה. שאלה נוספת התייחסה לז'אנר של אנטי-אוטופיה במטרה לבחון באיזו מידה היצירות, כמו הרומן החדש מאת דוד מרקיש "האשליה@קול החליל", מאבחן את המאפיינים של התקופה הנוכחית. בשאלה הזאת נחלקו הדעות, אך עלה בבירור, שהז'אנר של אנטי-אוטופיה משקף, לפחות, את תפיסת המציאות ואת הלך רוחו של היוצר. כמו כן, עלתה השאלה לגבי ההישענות של ספרות על העובדות ההיסטוריות ועל הפרטים ההיסטוריים המדויקים. גם בשאלה הזאת הושמעו דעות שונות ואף מנוגדות. יעקוב שכטר, שטען שהבדיה עולה על העובדות ההיסטוריות, הדגיש עם זאת את החשיבות של לימוד קפדני של החומר ההיסטורי אודות התקופה המתוארת. אלכסנדר איליצ'בסקי טען שגם ספרות שאינה מתייחסת לפרטים המדויקים עשויה להפוך לעדות של התקופה. המנחה הציג גם שאלה המתייחסת לתפקיד המטאפורה בספרות העכשווית. שאלה זו עוררה דיון ער אודות הייחודיות של הספרות הרוסית והסובייטית וגם על המצב הנוכחי של הספרות ושל התרבות הרוסית. ולבסוף, הוצגה השאלה הכואבת על ההשפעה של המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה על הספרות ועל עתידם של הסופרים באוקראינה, ברוסיה, בבלרוס וכמובן בישראל.

 

5.12.2022

בתחנת רדיו בשפה הרוסית Davidzon Radio המשדרת בארצות הברית שודרה התוכנית "מלחמות הכוכבים" במסגרתה המנחה של התוכנית סימה ברזנסקאיה ראיינה את יעקב שכטר, סופר ועורך של כתב העת "ארטיקל". במהלך הראיון נדונו הפרסומים החדשים של ספריו של שכטר בפולין בשפה הפולנית, סוגיית העניין המיוחד שמגלה הציבור הרחב בפולין ביחס לספרות היהודית. כמו כן, התקיים שיח על ייחודיותם של חיי היהודים בפולין ומחוצה לה.

 

3.12.2022

בהוצאת "בית נלי" יצאה לאור אסופת מחזות ישראלים-רוסיים תחת כותרת "מחזאות ללא גבולות". באסופה זו מופיעים מחזותיהם של חמישה עשר יוצרים, בהם א. רדובסקי, ל. מיכלסון, ו. דוידוב, ל. אגוליאנסקי, נ. לנגה, א. קנבסקי, י. טבצ'ניקוב, מ. גלסניק, י. אולנובסקי ואחרים. הספר יצא בעריכתה של זלטה זרצקי, מומחית לחקר האומנויות, והערותיה מלוות את כל היצירות בספר זה.

 

2.12.2022

בהוצאה "בית נלי" יצא לאור ספרו החדש של מיכאל קרצ'מר "איגואסו". רומן ההרפתקאות החדש מתאר את המסע של הישראלים הצעירים בדרום אמריקה, במהלכו הם מקבלים הצעה לבקר בלב לבה של המאפיה המקומית.

 

דצמבר 2022

יצא לאור הגיליון החדש, מספר 23, של כתב העת הישראלי בשפה הרוסית "ארטיקל". בגיליון זה התפרסמה הנובלה החדשה של אנה פיין "הנובלה על יעקב, עשיו ובנו אוסטאפ" המספרת על ההתמודדות בין הרב יעקב-יענקל לבין טאראס בולבה. כמו כן, בפרק הפרוזה מופיעים סיפוריו של דוד מרקיש, שולה פרימאק, מיכאל ווסרמן, יעקב שכטר ומחברים אחרים. בפרק השירה מופיעות יצירותיהם של טטיאנה וולטסקייה, צבי פטלאס, מקסים שרייר, סרגיי לייבגראד, איגור אירטנייב ואחרים. ולבסוף, בגיליון זה התפרסמו סיפוריהם של הסופרים הישראלים העבריים – אתגר קרת, עוזי וייל, נתן זהבי – בתרגומו של אלכסנדר קריוקוב. במדור "כרוניקה של אירועים אקטואליים בספרות ישראלית בשפה הרוסית" התפרסמה הרשימה של פרופסור רומן כצמן על שירתה של רינה לוינזון שהלכה לעולמה ביולי 2022.

 

27.11.2022

בספרייה העירונית בשפה הרוסית בירושלים התקיימה השקת ספרו החדש של מיכאל קניז'ניק "יום חופש" ("Отгул"), שיצא לאור בהוצאה "ספריית כתב עת ירושלימי" («Библиотека "Иерусалимского журнала"»). הספר כולל סיפורים קצרים ונובלות מאת המחבר, שפורסמו בשנים שונות בכתבי עת ספרותיים בירושלים, מוסקבה, סנט פטרסבורג, וכן כמה טקסטים שטרם פורסמו. מלבד הסופר עצמו, השתתפה בערב הסופרת והיסטוריונית הספרות נטליה גרומובה. מיכאל קניז'ניק הוא משורר, פרוזאיקון ורופא. עלה לישראל בשנת 1995. קניז'ניק הוא מחברם של קובץ השירים "גוטובאלניה" (Готовальня", 1991"), קובץ הפרוזה "פנקס" (Записная книга", 2017").

 

22.11.2022

 בהוצאה הרוסית "פניקס" יצא לאור רומן חדש מאת יעקב שכטר "הוא כבר בא" ("Он уже идет"). הספר ה-29 מאת הסופר והעורך הראשי של כתב העת הישראלי בשפה הרוסית "ארטיקל" מספר על "כל מיני הצטלבויות דרכיהם של בני אדם ושדים: רוחניים, עסקיים ורומנטיים". מוקדם יותר השנה פרסם שכטר שני ספרים: הרומן "המסע אל קדיס" ("Хождение в Кадис" ,ראו ערך 20 ביוני) ואוסף הסיפורים הקצרים "האם יש שלג בשמיים" ("Есть ли снег на небе" , ראו ערך 25 במאי). 

 

11.11.2022

בהוצאה הישראלית "קניגה-ספר" יצא לאור קובץ שירים חדש של המשורר פליקס צ'צ'יק "אופטיקה". צ'צ'יק נולד ב-1961 בפינסק ועלה ארצה ב-1997. הוא מחברם של ספרי השירה "ללא פורמט" ("Неформат"), "שירים לסימן ביקורת" ("Стихи для галочки"), "מחיי החי והצומח" ("Из жизни флоры и фауны"), "החילזון זוחל" ("Улитка ползет"), "לילך" ("Сирень"), "קן נמלים" ("Муравейник"), "מבחר" ("Избранное"), "נשכחות" ("Хорошо забытое"). בשנת 2011 זכה צ'צ'יק בפרס הספרותי "הפרס הרוסי" ("Русская премия").

 

10.11.2022

בספרייה העירונית בשפה הרוסית בירושלים התקיים ערב ספרותי: "אלכסנדר איליצ'בסקי ומיכאל וייסקופף: טקסטים חדשים". במסגרת המפגש הסופר אלכסנדר איליצ'בסקי קרא את סיפוריו החדשים. חוקר הספרות מיכאל וייסקופף הציג לקהל את הרצנזיה שלו על הרומן של איליצ'בסקי "איסלנד" ("Исландия"). רומן זה יצא לאור בשנת 2021 ונכנס לרשימה הארוכה של הפרס הספרותי הרוסי "ספר גדול".

 

10.11.2022

באריאל, במועדון "הלב החם", התקיימה "פגישה ספרותית על כוס תה" עם הסופר והעורך הראשי של כתב העת הישראלי בשפה הרוסית "ארטיקל" יעקב שכטר. במהלך הערב סיפר המחבר את הסיפורים החסידיים, אשר שמע ורשם לאורך השנים. סיפורים אלה מכניסים את הקהל לאווירה המיוחדת של העיירות היהודיות של גליציה, מציגים את אורח החיים המיוחד ואת עולמם הרוחני-מוסרי של מנהיגי הקהילה ושל האנשים הפשוטים בה.

 

9.11.2022

בספרייה העירונית בשפה הרוסית בירושלים התקיים ערב ספרותי "סיפור. נובלה. רומן", המוקדש להוצאת הרומן של דוד מרקיש "אשליה@קול החליל" ("Иллюзион@ Голос свирели"). מלבד מרקיש עצמו, באירוע השתתפו העיתונאית והעורכת מרינה קונצביה, הסופר והעיתונאי לב מלמיד, העיתונאית והעורכת ולריה מיכאילובסקיה.

 

09.11.2022

בהוצאת "בית נלי" יצא לאור ספרו החדש של הסופר הצעיר יורי מסלוב "הסיפור של חג המולד". יורי עלה לישראל מהעיר פנזה בשנת 2003. היום מתגורר באשדוד. לפי אתר ההוצאה, הספר מתאר את גורלה של משפחת רוזנברג, הנאלצת להתמודד עם משברים ומכשולים. 

 

5.11.2022

הסופרת, המתרגמת והתסריטאית סבטלנה שנברון נפטרה בגיל 83. היא נולדה במוסקבה ב-1939, למדה תסריטאות בשנים 1962-1964, עבדה כתסריטאית בטלוויזיה המקומית. עלתה לישראל ב-1975. מהמחצית השנייה של שנות ה-70 מתפרסמות יצירותיה ברוסית בכתבי עת ישראליים ובינלאומיים, כגון: "22", "הזמן ואנחנו" ("Время и мы") , "קונטיננט" ("Континет"), "פנים" ("Грани"). היא תרגמה יצירות רבות של סופרים ישראלים מהמאה ה-20 מעברית לרוסית, ביניהן מחזות מאת יהושע בר-יוסף, רומנים, נובלות וסיפורים קצרים מאת עמוס עוז, דוד גרוסמן, ש"י עגנון, אהרון אפלפלד. בשנת 1990 יצא לאור בירושלים אוסף הסיפורים הקצרים הראשון של שנברון, "חלומות דצמבר". בשנת 1997 יצא לאור אוסף הסיפורים הקצרים של הסופרת "אמנות הקולנוע העיוור", ולאחר מכן יצאו לאור הרומנים שלה "ורדים וחרציות" ("Розы и хризантемы"), "כדורי אושר" ("Пилюли счастья"), "הו, מריאנה!". בשנת 1999 הייתה שנברון אחד המייסדים וחברי המערכת של "כתב עת ירושלמי" ("Иерусалимский журнал") . שנברון הייתה גם חברה באיגוד הסופרים דוברי הרוסית בישראל וארגון הסופרים הבינלאומי (PEN).

 

27.10.2022

בהוצאה לאור של איבן לימבאך ברוסיה התפרסמה אנתולוגיה "השירה של הזמן האחרון". כפי שמצוין באתר ההוצאה, האסופה הנוכחית היא "עדות דוקומנטרית לתהליכים ספרותיים אקטואליים בנקודת השבר של התרבות הרוסית, כאשר הטקסטים הפואטיים מסמנים, כמו דגלונים על המפה, את הממדים של האסון ההומניטרי". באנתולוגיה כלולות יצירות של המשוררים כותבי הרוסית, אשר נכתבו מפברואר עד יולי 2022.

העורך של האסופה הוא יורי לווינג, דוקטור לפילוסופיה, פרופסור באוניברסיטת פרינסטון, מומחה בספרות ובקולנוע הרוסיים. בין כמאה יוצרים שיצירותיהם מופיעות בספר זה, ניתן לראות גם את המשוררים הישראלים: גלי דנה זינגר, לנה ברסון, גנדי קנבסקי, שמעון קרייטמן, סרגיי לייבגראד, לנה רות יוקלסון.

 

27.10.2022

בבית קפה ירושלמי "הנסיך הקטן" התקיים אירוע השקה של הגיליון החדש של כתב העת "נקודתיים" (ניתן לראות רשימה על צאת הגיליון מ- 16.09). בדברי הפתיחה שלה הדגישה גלי דנה זינגר, העורכת הראשית של כתב העת, שהגיליון הנוכחי מנסה לשקף את המצב בעולם לאחר תחילת המלחמה הכוללת של רוסיה נגד אוקראינה.  אחד הפרסומים המרכזיים של הגיליון הוא "השיח על הזמן ועל המקום", בו הכותבים של הגיליון הנוכחי ענו על השאלות של עמיתיהם על המצב שנוצר אחרי ה- 24 בפברואר.

באירוע השתתפו הכותבים שיצירותיהם הופיעו בגיליון מס' 39: גנדי קנבסקי, גלינה בלייך, לנה רות יוקלסון, יבגני סושקין, פטר שמודליאקוב (פטיה פטאך), איבן סוקולוב, אנה סולוביי, אלכסנדר ברש, סרגיי לייבגראד, מאיר איטקין, יבגני ניקיטין, ייווה-קטרינה מאכובה, דניס פיציקאו, אולגה לוגוש, יעקב פודולני. במהלך הערב הם הקריאו את יצירותיהם החדשות לצד המוכרות מן העבר. בסיום האירוע  המתרגם והעורך של כתב העת "נקודתיים" נקודא זינגר הקריא קטעים מהרומן החדש שלו "תסמונת נוטר-דאם", וגלי דנה זינגר הקריאה את שירה, אשר פורסם בגיליון הנוכחי, "לאן מוביל השער הזה?".

 

24.10.2022

יצא לאור הגיליון הרביעי של כתב העת הדיגיטלי  (ROAR (Russian Oppositional Arts Review. גלי-דנה זינגר ויבגני ניקיטין ייצגו בגיליון זה את הספרות הישראלית-הרוסית ופרסמו מבחר משיריהם החדשים. העורכת הראשית של כתב העת לינור גורליק ציינה כי בטקסטים שהרכיבו את הגיליון "יש כעס וזעם, יש כאב וחרדה, יש קשיחות וחמלה. לפעמים יש פחד, לפעמים עייפות. לפעמים בלבול. אבל לעולם אין ייאוש". לפיכך, מדגישה גורליק, עוסק כתב העת ב"אותו פלח של התרבות הרוסית, שיש לו כוח להתנגד כל הזמן הזה" ולמצוא "צורות חדשות למחאה".

 

20.10.2022

בחנות הספרים "בבל" בתל אביב התקיים ערב שירה בהשתתפות המשוררים יוליה דרבקינה ומיכאל דינקין. שני היוצרים הציגו את ספריהם, אשר יצאו לאור לאחרונה: "כוכבים סומאים" מאת דינקין ו"לוכד הזמן" מאת דרבקינה. (ניתן לקרוא בהרחבה על ספרים אלה ברשימות מה- 2.10 ומה- 6.10).

 

18.10.2022

התפרסם גיליון מס' 60 של כתב העת "זרקאלו" ("המראה"). הגיליון נפתח במבחר שיריהם של המשוררים מרוסיה: ולריה לדניובה, דנילה דוידוב, קאטי סים ואחרים. במדור "השירה הישראלית החדשה" פורמסו יצירותיהם של טינו מושקוביץ', לריסה מילר,  יהודה ויזאנה ומרחב ישורון בתרגום מעברית של יבגני ניקיטין. במדור הפרוזה מופיעים קטע מהנובלה מאת חיים אסא "מכתב לעריץ" (תרגום גנדי גנטרס), הנובלה מאת הסופרת הרוסית-צרפתית אולגה מדבדקובה "אליס בתוך התכלת" והן הנובלה של הסופר הרוסי אנטון זנקובסקי "הכפר עמורובקה ותושביו". כמו כן, בגיליון זה פורסמו רשימות פובליציסטיות ומאמרים של מיכאל גרובמן ודמיטרי סגל, והן חלופת מכתבים של הסופר האמריקאי הנרי מילר עם המשורר הרוסי השייך לזרם הפוטוריסטי - דוד בורלוק.

 

14.10.2022

בהוצאת "Rugram" התפרסם ספרו של דוד מרקיש "להיות כמו כולם" ("Быть как все"). בתיאור לרומן נכתב שעלילתו מתרחשת על רקע הפרסטרויקה והתמוטטות ברית המועצות בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90. על חורבות האימפריה, גיבורי הרומן  מחפשים ומוצאים את דרכם אל הארץ המובטחת. הרומן פורסם לראשונה בשנת 1997 בכתב העת הרוסי "זנאמיה" ("Знамя").

 

13.10.2022

בחנות ספרים "בבל" בתל אביב התקיימה השקת ספרה "השובל" ("Шлейф") של הסופרת והמטפלת באמנות ילנה מקרובה. (על צאת הספר ראו רשימה ביומן מ-31 באוגוסט). במהלך הערב קראה מקרובה קטעים מהרומן וענתה על שאלות הקהל.

 

11-12.10.2022

שני אירועים שארגנו גלי-דנה זינגר ונקודא זינגר התקיימו בירושלים במסגרת פסטיבל למוזיקה ושירה "אושפיזין", שנערך בבית הקונפדרציה. ב-11 באוקטובר נערכה קריאה שירה "מחווה לשירה אוקראינית" במהלכה הקריאו גלי-דנה ונקודא זינגר תרגומים שלהם משירה אוקראינית בהשתתפות המוזיקאים יונתן ניב (צ'לו) ואיליה מעזיה (כלי נשיפה עממיים). ב-12 באוקטובר התקיים ערב שירה "כן ירבה וכן יוסיף: מחווה ליוסף ברודסקי", בו הוקראו שירי ברודסקי בתרגום לעברית, מעשה ידיה של גלי-דנה זינגר. באירוע השתתפה גם הלַהַקה הישראלית Ice Hokku , שנוסדה על ידי עולים מרוסיה יוליה גרניץ ואנטון דמיטרייב. הדואט ניגן מוזיקה שנכתבה לשירים של ברודסקי. המארחת של ההופעה הייתה המשוררת נורית זרחי.

 

6.10.2022

ההוצאה הישראלית "קניגה-ספר" ("Книга-Сэфер") התפרסם קובץ שירים חדש של מיכאל דינקין "כוכבים סומאים" ("Ослепшие звезды"). ספר השירה הראשון של דינקין, שעלה לישראל בסוף שנות ה-80, ראה אור במוסקבה ב-2007. אחר כך פרסם המשורר שישה אוספים נוספים, האחרון שבהם, "ילנה צובעת את השמים" ("Елена красит небо") , פורסם בשנת 2020. בשנת 2018, על הספר "מטרונום" קיבל דינקין פרס סטודנטים מאוניברסיטת רוסיה הממלכתית למדעי הרוח בקטגוריה "ספר השירה הטוב ביותר לשנת 2018" ברוסית. 

 

2.10.2022

בהוצאה הישראלית "קניגה-ספר" ("Книга-Сэфер") ראה אור קובץ שירים חדש של המשוררת יוליה דרבקינה "לוכד הזמן" ("Времялов"). זהו קובץ השירה השלישי של דרבקינה, שעלתה לישראל בשנת 2000. דרבקינה היא זוכת התחרות "רוח הנדודים" (רומא, 2010) ותחרות ע"ש יוסף ברודסקי "קריטריוני החירות" (סנט פטרבורג, 2014). שיריה פורסמו גם בכתבי העת בשפה הרוסית "השחף" ("Чайка"), "משפחה" ("Мишпоха"), "כתב עת ירושלמי" ("Иерусалимский журнал") ואחרים.