ספרים

ספרו החדש של פרופ' אבידב ליפסקר 'אקולוגיה של ספרות', סדרת אופקי מחקר, הוצאת אוניברסיטת בר אילן

פרופ' אבידב ליפסקר
אקולוגיה של ספרות 
סדרת אופקי מחקר
מאת אבידב ליפסקר
http://www.biupress.co.il/website/index.asp?id=1079
 

תאור
'אקולוגיה של ספרות' הוא תחום תיאורטי חדש המבקש להחליף את השיח ההיסטוריוגרפי על 'הרפובליקה הספרותית'. האקולוגיה של הספרות מבקשת לפרק את המרכיב האלים שבשיח על מאבקים סגנוניים, על מרידות בממסדים ספרותיים ועל מהפכנות ספרותית, ולהציע מחשבה היסטוריוגרפית חדשה המעלה שאלות במושגיה של האקולוגיה ומעיינת במערכות תרבות משתנות ומתחדשות באמצעות הבנת המשובים הפנימיים שלהן וזיקתן לסביבה שלהן. הספר מגולל את תולדות המחשבה על 'אקלימים תרבותיים' מאז המאה השמונה-עשרה, ומציע את מחשבתו של גריגורי בייטסון על 'האקולוגיה של הרוח' כבסיס למחשבה חדשה על תרבות וסביבה כשלמות אחת. בספר פרק מרכזי המציע מערכת מובנית של מושגים לדיון ב'גומחות ספרותיות', 'הביטטים ספרותיים', מרכיבים קנוניים ומרכיבים 'שוליים' כמכונני מנגנוני היזון ומשוב פואטיים. פרק שלם ייוחד לקריאות אקולוגיות בספרות העברית בהתחלותיה (מ"י ברדיצ'בסקי) ובגילוייה המודרניים (א' אפלפלד).

פרופ' תמי וולף מונזון ערכה את הספר 'לִנְשֹׁף אֶת הַצְּעָקָה - מחקרים על יצירתו של מירון ח. איזקסון'

פרופ' תמי וולף מונזון

ספרה החדש של פרופ' תמי וולף מונזון 'שירה ופוליטיקה בין יישוב ומדינה'

פרופ' תמי וולף מונזון

ספרו החדש של ד"ר יניב גולדברג 'אני בדרכי אלך' - עיון משפטי ופסיכולוגי בשישה מחזות תיאטרון יידיש

ספרו החדש של ד"ר יניב גולדברג וד"ר נוגה לוין קייני 'אני בדרכי אלך' - עיון משפטי ופסיכולוגי בשישה מחזות תיאטרון יידיש

בהוצאת ספריית הילל בן חיים/הוצאת הקיבוץ המאוחד

בסדרה "אופקי מחקר" -בעריכת פרופ' אבידב ליפסקר, התפרסם ספרה של ד"ר נגה רוזנפרב 'הקומה השנייה חייה ויצירתה של עמליה כהנא-כרמון'

ד"ר נגה רוזנפרב

בסדרה "אופקי מחקר" -בעריכת פרופ' אבידב ליפסקר, התפרסם ספרה של ד"ר נגה רוזנפרב:

הקומה השנייה
חייה ויצירתה של עמליה כהנא-כרמון
סדרת אופקי מחקר
מאת נגה רוזנפרב

'יש משהו טיפ טיפה מסולף כשמעבירים אל הנייר את סיפור החיים. אתה בונה עולם שהוא קצת מסולף מן העולם האמתי... כפי שאני רואה את זה, הסיפורים שכתבתי היו ההיענות שלי לצורך – צורך חי – שלא הרפה ממני עד שהועלה על הכתב' עמליה כהנא־כרמון, 29 במרס 2011.
החיבור הביוגרפי הקומה השנייה מציג לראשונה את הקשר בין תולדות חייה של הסופרת עמליה כהנא־כרמון ועבודותיה הספרותיות. פרטי החיים האישיים של כותבת מרכזית זו בספרות העברית מתגלים כחומרי גלם יסודיים בסיפוריה.
הספר מגולל את תולדות המחצית הראשונה של סיפור חייה ויצירתה, החל מימי ילדותה בקיבוץ עין חרוד, דרך ימי התבגרותה בתל־אביב בצל המנדט הבריטי ותקופת הלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, תקופת השירות בחטיבת הנגב במלחמת העצמאות, ועד לימי התגוררותה באירופה, אהבותיה וכינון חיי המשפחה שלה. בתוך כך מתואר 'יומן הקריאה' שלה, וכן נפרשות הרשתות המשפחתיות והחברתיות שאליהן השתייכה בימי ניסיונותיה להיעשות לסופרת. תיאור זה מכין את הופעתה הייצוגית ביותר על במת הספרות העברית עם צאתו לאור של ספרה בכפיפה אחת.
סיפור חייה הניתן כאן נכתב בחייה של הסופרת שפתחה לעיני החוקרת את ארכיונה האישי החסוי, המופקד בספרייה הלאומית בירושלים במחלקת הארכיונים האישיים. ארכיון אינטימי זה הוא כעין שער לעולמה הפנימי של הכותבת שמיעטה מאוד בחשיפת פרטי חייה ולא הרבתה לדבר בם.

ספרה החדש של ד"ר לילך נתנאל: 'שניאור מן החיים והמוות מונוגרפיה ספרותית'

ד"ר לילך נתנאל
שניאור מן החיים והמוות

מונוגרפיה ספרותית

מאת לילך נתנאל

ספר זה הוא מחברת קריאה ביצירתו של זלמן שניאור (שקלוב 1887–ניו יורק 1959). קריאה זו מבקשת לה דרך ביצירתו הענפה של מי שנחשב אך לפני כמאה שנה לאחד היוצרים היהודים המודרניים הגדולים בדורו. מתוך עיון במסכת חייו וביצירתו של שניאור, הספר נוגע גם בהיקפיה הנרחבים של תרבות הספר היהודית המודרנית, שנכתבה ביידיש ובעברית בווילנה, בוורשה, באודסה, בניו יורק ובתל אביב.

 

במוקד הספר ניצב שילוב הכלים שביצירת שניאור - לשון יידיש ולשון עברית, מסכת השירה ומסכת הפרוזה. שניאור נמנה עם היוצרים הלאומיים בעברית ונודע גם כמספר יידיש פופולרי. את שיריו קראו רבים כביטוי מודרניסטי מהפכני, ואילו אחרים ראו בהם תוצר שמרני ומיושן של צאצאי ההשכלה היהודית במזרח אירופה. אך תיבת התהודה שבחללה התפתחה יצירתו רחבה מכל אלה, והיא אוצרת בתוכה את השפעת הספרות העברית החדשה בצד חניכה אירופית, שברי מדרש ואגדה, רשמי בדיון אוריינטליסטי ופולחן קדום, ואת זכר מִכוות האש של ההגירה והפליטות. הרחק מאחדות ומפיוּס, יצירת שניאור מסמנת מתווה מסועף, מרתק, של הספרות היהודית המודרנית במחצית הראשונה של המאה העשרים.


 

ספר היובל לכבוד פרופ' אבידב ליפסקר

העורכים: פרופ' יגאל שוורץ, ד"ר לילך נתנאל, פרופ' קלאודיה רוזנצווייג-קופפר, ד"ר רונה טאוזינגר

 

ספרו החדש של פרופ' רומן כצמן ברוסית: "מציאות חמקמקה: מאה שנים של ספרות ישראלית-רוסית (1920-¬2020)" (Boston: Academic Studies Press, 2020).

פרופ' רומן כצמן

ראה אור הספר בשפה הרוסית של פרופ' רומן כצמן "מציאות חמקמקה: מאה שנים של ספרות ישראלית-רוסית (1920-­2020)" (Boston: Academic Studies Press, 2020).

הספר דן ביצירות של כמה סופרים, מאברהם ויסוצקי שכתב ברוסית בארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה הקודמת, ועד לדניס סובולב הכותב כאן כיום. במוקד העניין נמצאת שאלת מהותה של המציאות והממשות, המתגלמת במלוא מורכבותה בספרות ייחודית זאת, שעצם קיומה הוא אחד הפלאים של התהליך הספרותי המודרני. הספר נפתח בדיון תאורטי, המציג את יסודותיה של הספרות הישראלית-הרוסית בהקשר של ריאליזם-4.0, האופייני לתקופת התעשייה-4.0, ותוך התכתבות עם הזרם, התופס תאוצה היום, של הריאליזם הספקולטיבי. לאחר מכן מוצעת קטגוריזציה חדשה של הריאליזם הספרותי, והיא באה לידי בחינה ויישום בשורה של טקסטים, המאופיינים בפואטיקות ואידאולוגיות שונות, כגון אלה של מרק אגרט, יוליוס מרגולין, יעקב ציגלמן, אלי לוקסמבורג, אלכסנדר גולדשטיין, דוד מרקיש, יליזבטה מיכייליצ'נקו ויורי נסיס.

ספרו החדש של פרופ' נתי כהן: "יידיש בסימן קריאה: מלשון דיבור לשפת תרבות'

פרופ' נתי כהן

יידיש בסימן קריאה: מלשון דיבור לשפת תרבות
מאת פרופ' נתן כהן

ספרות יפה או עיתונות? מדע, פרוזה או שירה? פנטזיה או מתח? מה היה טעמם הספרותי של יהודי הקיסרות הרוסית לפני מלחמת העולם הראשונה? מה היו התכנים שסיפקה להם יידיש, שרבים ראו בה ז'רגון שיש להשליך ולשכוח? ומי היו הקוראים והקוראות?

יידיש בסימן קריאה – מלשון דיבור לשפת תרבות עוקב אחר תמורות שחלו ביהודי הקיסרות הרוסית דרך שוק הספרים התוסס, שסיפק תכנים מגוונים ביידיש לקהלי יעד שונים; ודרך התפתחות הספרייה הציבורית, העיתונות, המו"לות, התרגומים מול ספרי מקור, ומעמדה המשתנה של יידיש, "שפת ההמון", לעומת רוסית מכאן ועברית מכאן.
הספר סוקר שינויים שחלו בהרגלי הקריאה ביידיש בקיסרות הרוסית בין השנים 1860–1914. ​

הוא מגיש לקוראיו מחקר מקיף ומעמיק בתחום ההיסטוריה התרבותית, המתאר, באמצעות הסתעפותה רבת הפנים של הקריאה החילונית ביידיש, חברה הנמצאת בתהליך מעבר ממסורת למודרניות.

ספרו החדש של פרופ' שמואל רפאל "לאדינו כאן ועכשיו", ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב 2020

פרופ' שמואל רפאל

בעשורים האחרונים ידעה הלאדינו, לשונם של מגורשי ספרד, תמורות רבות בישראל. הלאדינו, טוען שמואל רפאל, חוותה תחייה תרבותית. קהיליית השיח הקטנה שרבים ניבאו לה היעלמות בעתיד הקרוב, הפכה להיבט חשוב במורשתם של ה'לאדינואים', צאצאי היהודים הספרדים ובמובנים רבים לא רק במורשתם, אלא בתרבות הישראלית בכללה. "לאדינו כאן ועכשיו" מבקש לבחון את שינוי המגמה בתחום הלאדינו ותרבותה בישראל. בשלושה־עשר פרקיו נבחן הממשק בין תרבות הלאדינו ובין החברה הישראלית. מי הם ה'לאדינואים' ומהו יחסם למורשת התרבותית של הוריהם? האם המורשת התרבותית של שפת הלאדינו ותרבותה היא "חנוט היסטורי" — שריד נוסטלגי של עבר שאיבד את חיותו — או כוח חי שבאמצעותו העבר לא רק שורד, אלא גם משפיע על ההווה? השאלות הללו נבחנות לאור הביטויים המפתיעים של חיוניות הלאדינו בחברה היישראלית.