Placeholder Image

פרופ' יוסף הלוי ז"ל

    קורות חיים

    פרופ' יוסי הלוי  (תש"ב – תשנ"ז)

    יוסף הלוי ז"ל נולד בתימן בחול המועד סוכות תש"ב ועלה ארצה במסגרת 'מרבד הקסמים' בשנת תש"ח. את דרכו החל כ"עוזר למכונאי" בקריית ים, מקום מגוריו. בהמשך, למד בסמינר ע"ש א"מ ליפשיץ, הוסמך כמורה, ובד בבד עם עבודת ההוראה הוא  המשיך בלימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית וסיים בהצלחה לימודי ב"א ומ"א בחינוך ובספרות עברית. במסגרת זו כתב עבודת מ"א מקיפה על "המתמיד" לח"נ ביאליק בהדרכת דן מירון.  את עבודת הדוקטור שלו בחר לעשות באוניברסיטת בר אילן בהנחיית פרופ' הלל ברזל בנושא "תמורות פואטיות ביצירתו של מרדכי טביב". עם התקדמותו בעבודת המחקר החל ללמד במחלקה לספרות עברית, והיה לאחד המורים המצטיינים והאהובים על הסטודנטים.

     פרופ' יוסף הלוי ז"ל מזוהה יותר מכל חוקר אחר כמי שפיתח את חקר הספרות העברית החדשה של בני עדות המזרח. הוא חשף את חלקם ומקומם בתולדות הספרות העברית, כפי שניתן ללמוד מספרו בת המזרח החדשה (אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשנ"ו), ובו הוא חושף את מקומה של שושנה שבבו כמבשרת הסיפור הארץ ישראלי בכלל וספרות הנשים בפרט. הוא זיהה והגדיר את התמות המובילות ספרות זו והציג את דרכי הפואטיקה  שלה על רקע הספרות העברית והספרות הכללית בת הזמן. כך בספריו: עם הזרם ובאפיקיו - "דור בארץ" ו"דור המדינה" ביצירתו של מרדכי טביב (משגב, ירושלים תשמ"ח), וכן בספרו דמות ודיוקן עצמי (עמותת אעלה בתמר, תל אביב תשנ"ה), בו הקדיש מקום מיוחד למקומה של עליית תימן בספרות העברית. שש שנים לאחר פטירתו ראה אור ספרו,  בסוד יחיד ועדה : מסורת והתחדשות ובשורה בספרות העברית של בני המזרח (עורך: אפרים חזן, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשס"ג) שסיכם את עבודתו המחקרית.  

    יוסף הלוי חי את הספרות העברית החדשה לדורותיה והכירה על בוריה, ולעתים היה "מתווכח" עם טיעונים שונים שעלו בספרות ההשכלה או בספרות החדשה יותר, כאילו זה עתה נטענו ונאמרו. בקיאות זו סייעה בידו להגדיר נכונה את מקומה, תפקידה, עריכה וערכה של ספרות בני עדות המזרח. יוסף הלוי הלך מעמנו בכא אדר א תשנ"ז לאחר מאבק איתנים עם מחלתו.

     

     

    תאריך עדכון אחרון : 04/12/2022