פרופ' אברהם שאנן ז"ל

פרופ' אברהם שאנן (1998-1919)

פרופ' אברהם שאנן הוא תלמידם של פרופ' יוסף קלויזנר ופרופ' פנחס לחובר באוניברסיטה העברית בירושלים. למד ספרות צרפתית באוניברסיטת סורבון בפריס.  חיבוריו הראשונים עסקו בזיקות ההשפעה שבין הספרות הצרפתית לספרות העברית מתקופת ההשכלה ועד לספרות דור המדינה: הספרות הצרפתית במאות הי"ז והי"ח והשפעתה על הספרות העברית החדשה (י-ם, 1950), עיונים בספרות ההשכלה (ספרית פועלים, 1952),  השפעות הספרות הצרפתית על הספרות העברית של המאה התשע-עשרה (עם א' פקובסקי: אונ' תל-אביב 1958), בראשית דרכו כחוקר צעיר היה שאנן כתב ספרותי משפיע בדבר ובעל המשמר . כתב דברי פרוזה: העולם של מחר (נ' טברסקי, 1952) שהוא קובץ סיפורים על מסע באירופה שלאחר השואה, וכן חיבר את הרומן הלל קורין (עם-עובד, 1955) על מגויסי חו"ל בתקופת מלחמת העצמאות. באותן שנים השלים את ספרו מילון הספרות העברית החדשה (מסדה 1952) העוסק הן בלקסיקוגרפיה של הספרות העברית והכללית וכן של מונחי היסוד בפואטיקה תיאורית.

היה מספר שנים נספח התרבות של משרד החינוך והתרבות בצרפת, שם היה ביחסי ידידות קרובים עם הסופר אנדרה מלרו. עבודתו המחקרית המרכזית רוכזה בסדרה בת חמשת הכרכים הספרות העברית החדשה לזרמיה (מסדה 1962 – 1977) שבה ראה את המשך המפעל ההיסטוריוגרפי של מורו לחובר. עיקרה בדיקת ההשפעות של ספרות אירופה על הספרות העברית על יסוד השוואה לסגנונות וזרמים בספרות המשפיעה.  בחיבור שאול טשרניחובסקי – מונוגרפיה (הקיבוץ המאוחד, 1984) הביא לידי ביטוי את הכרותו העמוקה עם הספרות הרוסית ואת הערצתו למשורר שראה בו דמות גדולה אף מזו של ח"נ ביאליק.  בשנות השבעים והשמונים עקב מקרוב אחר השפעותיו של האקזיסטנציאליזם הצרפתי וספרות האבסורד על הספרות העברית – מחקר שאותו סיכם בספר  ספרות המאבק – גורל ומרד: מן העולם האסתטי אל העולם האנושי (דבר, 1976). בספר זה ביטא את הערכתו העמוקה לסופר ס' יזהר ואת אהבתו לספרות הצרפתית: אלבר קאמי, אנדרה מלרו, רימון פיקר, פרדיננד סלין ואחרים.

פרופ' שאנן היה מבכירי המחלקה לספרות עברית עוד בימי כהונתו של פרופ' ברוך קורצווייל, ולאחר מכן הקים את המחלקה לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן. היה מעורכי כתב העת ביקורת ופרשנות. חיבר עשרות רבות של מאמרי מחקר וביקורת בנושאים שהיו קרובים לליבו – התרבות האירופית והספרות העברית.