פרופ' רחל אלבק-גדרון

פרופ'
פרופ' רחל אלבק-גדרון
טלפון: 
פקס: 
דוא"ל: 
משרד: 
שעות קבלה: 

פירסומים

ספרים

השלישי האפשרי – מחקר מונוגרפי על עבודתו של יואל הופמן, באר-שבע וירושלים: מכון הקשרים באוניברסיטת בן- גוריון בנגב ודביר, סדרת מסה קריטית, 2016.

העידן המונאדי  לייבניץ והמודרניות של המאה העשרים, רמת-גן:  אוניברסיטת בר-אילן, 2007.

שמניזם וחקר הספרות - מאגנס, ירושלים (בדפוס)

 

עריכה

בקורת ופרשנות, כתב עת בין תחומי לחקר ספרות ותרבות, הקובץ: אסתטיקה, פואטיקה וקריאות חדשות, עורכים אורחים: רחל אלבק-גדרון ושלומי מועלם, חוברת 42, תש''ע.    

PaRDeS, Zeitscrift der Vereingung für Jüdische Studien, Heft 23

[+N.R., M.K.].

חברת מערכת:

כתב העת מכאן, מכון הקשרים, אוניברסיטת באר שבע

כתב העת אלפיים

סדרת פרשנות ותרבות, סדרה חדשה, הוצאת כרמל

סדרת  ספרות עברית, עבר-הווה פרשנות ותרבות, הוצאת כרמל   

 

 מאמרים - מבחר חלקי

" 'הטקסט השלישי'- עיקרון תיאורטי ומתודולוגי בחקר השוואת גרסאות, ויישומו בהשוואת גרסאות הסיפור 'עורבא פרח' לברדיצ'בסקי",  סדן - מחקרים בספרות עברית [עורך: אבנר הולצמן], כרך ד', תש''ס, אוניברסיטת תל-אביב, עמ' 352-323.

                     

"אידיאות פאטיות ואפאטיות", בקורת ופרשנות 37, שפה-הגות-תרבות, (תשס"ג), עמ' 195 – 206.

 

"קולות גולים ומושכחים  ההגייה האשכנזית של העברית כשאלה פוסטמודרנית", מחקרי ירושלים בספרות עברית י"ט, (תשס"ג), מאגנס, עמ' 65 90.

 

 "מהי המולדת בה מדברים הופמנית?  סוגה וקהיליית מוצא בלקסיקון-אפוס של יואל הופמן", צפון 7, כתב עת לספרות, אגודת הסופרים, (תשס"ד), עמ' 77-677 .

 

"טוטם ועיוורון בישראל של 1998: תהליכי ברירה תרבותיים המיוצגים ברומן 'הכלה המשחררת' של יהושע". מכאן 4, כתב עת לחקר הספרות העברית, (2005), הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, עמ' 19-55.

 

 “On the Question Who is a Hebrew Writer? And On the Hebraism of Yoel Hoffmann’s Writings”, ProoftextsA Journal of Jewish Literary History, J.T.S, New  York, 14 pages [accepted, in English].

 

 “The Draft Renounced by History: Applesfeld’s The Journey into Winter and the Radiance of Noah’s Arch as a Healing Discours”, Mikan 5, (2005), Cambridge University Press and Ben Gurion University Press, pp. 57-67 [in English].

 

"לכל דבר שמו, ולשם עצמו יש שם: אונומטופיאה כמשאלה ב'הלב הוא קטמנדו' ליואל הופמן", ביקורת ופרשנות: טקסט, שפה, משמעות, (38: קיץ תשס''ה), עמודים 141--160.

 

''הנה אשמיע לך מלים מטורפות, אתה הקשב להן הקשבה מטורפת'', רצנזיה, השונרא והשטרלינג/יואל הופמן, הארץ, ספרים, 6 , 14.11.01

     

רחל אלבק-גדרון ושלומי מועלם (עורכים), בקורת ופרשנות 42,  כתב-עת בין-תחומי לחקר ספרות ותרבות, (חורף תש"ע), אסתטיקה, פואטיקה וקריאות חדשות, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תש"ע, 4000 עמ'.

 

 "על האופן שבו מחייכים עם Dolores - פקולטות של התבוננות ונוכחותן בתבניות ההומור של היצירה 'מה שלומך דולורס' ליואל הופמן", צפון כרך ו', (תש''ס), שנתון אגודת הסופרים העברים, עמ' 48-33

“Annotated Introduction” [in] Uri Nissan Gnessin, Besides & Other Stories, New Milford:  The Toby Press, 2005, pp. 7-30 [in English]

 

“La missione del responsabile de la risore umane: l’ultimo di una serie” A cura di Emanuela Trevisan Semi, Leggere Yehoshua, Einaudi, Torino 2006, pp. 262-272. [in Italian]

 "כד הוינא טליא  על מעמדה הפואטי של הלשון המיסטית בשירת אצ"ג", מחקרים  על יצירתו של אורי צבי גרינברג, [בשיתוף עם א.ל.] עורך: חנן חבר, מוסד ביאליק, 2008. עמ'' 224-244.

" גניזין אלף היכלין דכסיפין  מפתח לספר הזוהר של אורי צבי גרינברג, מחקרים על יצירתו של אורי צבי גרינברג, [בשיתוף עם א.ל.] עורך: חנן חבר, מוסד ביאליק 2008.  עמ'' 245-292.

 

"Die Persiflage abendländischer Philosophie im Werk Yoel Hoffmans", Herrausgegeben von Anat Feinberg, Rück-Bllick auf Deutchland: Ansichten hebräischsprachiger Autoren, Band II, München, et+k (Edition text+kritik), 2009 , pp. 120-134. [in German]

 

"שמאניזם ושירה: המקרה של דליה רביקוביץ", בתוך: חמוטל צמיר ותמר הס (עורכות), כתמי אור: חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ, [חלק ג: מדעי שעבר הליכי שיפוט אקדמי], תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, 2010, עמ' 577-5666 .

 

" מיהו זה המלווה אותך עכשיו? – על כמה פרדיגמות סמויות וחוזרות במכלול עבודתו של א"ב יהושע",  בתוך: אמיר בנבג'י, ניצה בן-דב וזיוה שמיר (עורכים), מבטים מצטלבים: עיונים ביצירת א"ב יהושע, הוצאת הקיבוץ המאוחד [לקטורה מדעית: בשיתוף עם 'מכון הקשרים' אוניברסיטת בן-גוריון], תל-אביב: 2010, עמ' 344-337.

 

  " הלקסיקון והמבול: אהרון אפלפלד ושיח הניצולים של התיבה הראשונה" , בתוך: אבי שגיא ואבידב ליפסקר (עורכים), עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרון אפלפלד, ירושלים ורמת-גן: מכון שלום הרטמן ואוניברסיטת בר-אילן, תשע"א, עמ' 163-153.

 

 "לאום ונמענים: טקסטים ושיוך לאומי – המקרה של יואל הופמן,  ביקורת ופרשנות 42: אסתטיקה, פואטיקה וקריאות חדשות, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן (חורף תשע"א, עמ' 311-2977.

 

 "The Holocaust as a Changing Presence in Yoel Hoffman’s  Texts, Pardes: Zeitschrift der Vereiningung für Jüdische Studien, Heft 17 (2011), Universitätverlag Potsdam, pp.175-208. [in English].

'' ''אותו'': על הביטוי הקאטאפורי ''אותו'' כמרכיב מכונן בסגנונו של גנסין'', אות, כתב עת לתיאוריה, גליון 5, סתיו 2015, עמ'' .77-92

 

הערך ''יואל הופמן'', לקסיקון סופרי מדינת ישראל, 1948-2014 , (עורך: יגאל שוורץ).

 

 At Opposite Ends of Asia - Contact between East Asian Culture and Modern Hebrew Literature from the Late Nineteenth Century unthi Today. A Historiographical and Linguistic Study, PaRDeS, Zeitschrift der Vereinigung für Jüdische Studien, Universitatveralag Potsdam: 2017 Heft 23 pp 74-95

מחקר

ספרות עברית מודרנית  ופוסטמודרנית

תיאוריה ספרותית

ספרות בזיקתה לדיסציפלינות שכנות

חוקרת אינטר-דיסציפלינרית של ספרות עברית וכללית, פילוסופיה כללית ואמנות. עניינו של המחקר הוא מידול תשתיות פרדיגמאטיות של המודרניזם על-פי תבנית מונדולוגית, כפי שמוצג בספרה המאה של המונאדות: לייבניץ והמודרניות של המאה העשרים.

פיתחה מודל תאורטי טקסטולוגי לתיאור הגנריקה של היווצרות גרסאות-טקסט ומתודה להשוואתן בשם 'הטקסט השלישי' (מחקר במימון מענק האקדמיה הלאומית למדע).

חוקרת את סוגיית הפוליטיקה של ההגייה האשכנזית בקריאת הפרוזה העברית בראשית המאה העשרים כחלק מדיון רחב של מחקר בהבחנות סוציולוגיות הקשורות בתופעת ה- Invention of Tradition בשיח הפוסט-מודרני הנוגע להיסטוריוגרפיה של הפרוזה העברית. חשיבותם של מחקריה נעוצה בזווית החדשה שהיא מקנה לשיח על הישראליוּת, כזהות האוצרת בתוכה מתחים בלתי-פתורים של מסורות אבודות או מושכחות ובעיקר של פחדים קמאיים הפורצים ממחוזות של טאבו אל הסימבוליקה הגלויה של הספרות הישראלית.

חוקרת ייצירת יואל הופמן על רקע סוגיות יסוד של הפואטיקה המערבית המודרנית והפוסט-מודרנית, ולצדן סוגיות מרכזיות של פואטיקה מזרחית, בעיקר כפי שהתגבשה כאסתטיקה המקושרת לזן-בודהיזם יפני.

תקשורת

מבחר כתבות חלקי על מחקריה ומבחר מראיונות עימה:

https://youtu.be/C-H26AyCNxY

https://youtu.be/2MbPu1Y6xuo

חנה הרציג: "השלישי האפשרי: נסיון לפענח את החידה ההופמנית, על השלישי האפשרי: מחקר מונוגרפי על עבודתו של יואל הופמן",מוסף ספרים, הארץ

http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2963737

ראובן נמדר, ''הרמוניה בין תוכן וסגנון - המונוגרפיה 'השלישי האפשרי' על יצירתו של יואל הופמן'', מאזניים, גליון 3, כרך צ''א (סיוון תשע''ז).

פרופ' רחל אלבק-גדרון משתתפת בההסכת (פודקאסט) 'ברנהרט' מאת יואל הופמן – מתוך "70 שנה 70 ספרים", כאן תאגיד השידור הישראלי:

https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx/?pid=12227

 

 

ספרים

ספרים: 

- המאה של המונאדות, תורת המונאדות של לייבניץ והמודרניות של המאה העשרים, הוצאת אוניב. בר אילן

- השלישי האפשרי, מחקר מונוגרפי על עבודתו של יואל הופמן, הוצאת מכון הקשרים, אוניב. באר שבע, דביר. 

- שמאניזם וחקר הספרות, הוצאת מאגנס, ירושלים (בדפוס).